הלכות תשעת הימים חלק ב'

"הלכות תשעת הימים" אכילת בשר בתשעת הימים והגזרות שלאחר החורבן המובאים בחוברת בהלכה ובאגדה של הרב דוד שלום נקי שליט"א. גדרי אכילת בשר מר"ח אב: ילדים קטנים, חולה, יולדת, טעה וברך, הדין במסעדה, טעימת התבשילים בערב שבת, שאריות מסעודת שבת, סעודת מצוה ובעלי השמחה, אכילת בשר באירועים שונים בתשעת הימים

אכילת בשר בתשעת הימים
הגזרות שלאחר החורבן
אמרו חז"ל (מסכת בבא בתרא ס ע"ב): כשחרב בית המקדש השני, רבו פרושים [חסידים] בישראל שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין. נטפל להם רבי יהושע, אמר להם: בני, מפני מה אין אתם אוכלים בשר ואין אתם שותים יין? אמרו לו: היאך נאכל בשר שממנו היו מקריבים על גבי המזבח ועכשיו המזבח בטל? היאך נשתה יין שממנו היו מנסכים על גבי המזבח ועכשיו בטל? אמר להם: אם כן לחם לא נאכל, שכבר בטלו מנחות? אמרו לו: נכון, נאכל פירות במקום לחם. אמר להם: פירות גם לא נאכל, שכבר בטלו ביכורים שהם משבעת המינים? אמרו לו: נכון, נאכל פירות אחרים. אמר להם: גם מים לא נשתה, שכבר בטל ניסוך המים על המזבח בחג הסוכות? שתקו, ולא ידעו מה לענות. אמר להם: בני, בואו ואומר לכם: שלא להתאבל כלל, אי אפשר, שכבר נגזרה גזרה. ולהתאבל יותר מדאי, אי אפשר, שאין גוזרים גזירה על הצבור אלא אם כן רוב הצבור יכולים לעמוד בה, אלא די לנו בגזרות שחכמים אסרו עלינו. ועיין להלן בסוף שער ההלכה את התקנות שתקנו חז"ל זכר לחורבן.

 

ראש חודש אב
לאור האמור לעיל, נהגו שלא לאכול בשר מראש חודש אב עד יום עשירי באב, ויום עשירי בכלל האיסור. וביום ראש חודש עצמו מנהג הספרדים לאכול בשר, מפני כבודו של ראש חודש, ובפרט שסעודת ראש חודש מצוה היא, וכן המנהג פשוט בארץ ישראל. וכן נהגו כנסת הגדולה, מרן החיד"א, רבי חיים פלאג'י, שלחן מלכים, קול אליהו, בן איש חי, כף החיים ועוד. ויש מבני אשכנז שנוהגים שלא לאכול בשר בראש חודש. (קסט)

כתב מרן השלחן ערוך (סימן תקנא סי"א): "כל מי שאוכל בשר במקום שנוהגים בו איסור, פורץ גדר הוא וינשכנו נחש".

 

כתב מרן הראשון לציון שליט"א: "אחינו יוצאי תימן שזכו לעלות לארצנו הקדושה, אף על פי שבכל ערי תימן היו נוהגים לאכול בשר בכל הימים האלו, חוץ מסעודה המפסקת שאסור מדין התלמוד, מכל מקום כיון שעלו לארץ ישראל על דעת להשתקע, צריכים לנהוג כמנהג ארץ ישראל, ולא לאכול בשר, כפי הדין שלא ישנה אדם מן המקום שהלך לשם, ולא יפרצו גדר המנהג. וכל שכן אלו שזכו להתגורר בירושלים, ועיניהם הרואות גויים מרקדים בהיכלו, כי גדל הכאב מאוד" (קע). ובפרט שמנהג זה הוזכר ברמב"ם (הלכות תעניות פ"ה ה"ו)  שכתב: "וכבר נהגו ישראל שלא לאכול בשר בשבוע שחל בו תשעה באב, ויש מקומות שנהגו לבטל את השחיטה מראש החדש אב עד התענית". ע"כ.

המנהג שלא לאכול בין בשר בהמה ובין בשר עוף, ואפילו תבשיל שהתבשל בו בשר, אבל דגים פשוט שמותר. (קעב)

ילדים קטנים
מותר לבשל בשר בהמה לילדים קטנים וכל שכן בשר עוף, לאחר ראש חודש אב. ובפרט בילדים שעוסקים בתורה הרבה, שהתורה מתישה את כוחם, שבודאי יש להתיר להם שיאכלו בשר בימים אלו, כדי שלא יחלשו מלימודם. כיון שכל החומרה זו שלא לאכול בשר, הוא מנהג. (שרגא המאיר, דברי יציב ועוד. קצ)

חולה, יולדת
מותר לחולה לאכול בשר בימים אלו, כיון שבמקום חולי לא גזרו. והוא הדין ליולדת בתוך שלושים יום שדינה כחולה. וכן אשה מניקה שיש חשש שאם תימנע מלאכול בשר, ישפיע הדבר על החלב שלה, או שהיא סובלת מחולשה. וכן חולה שהתרפא והוא חלש, יש להקל לו באכילת בשר. (קצ, קצג)

טעה וברך
אם טעה וברך על בשר בימים אלו, פשוט שיטעם מעט, כדי שלא תהיה ברכתו לבטלה. (קפח)

מסעדה
מסעדה בשרית המוכרת אוכל מוכן, הנאכל בדרך כלל מיד, רשאים למכור גם לאחר ראש חודש אב, אך יתלו מודעה גדולה שכתוב בה: "מנהג כל ישראל להימנע בימים אלו מאכילת בשר בכל תשעת הימים, ורק לחולה או לחלש מותר". וטוב ונכון שימכרו רק בשר עוף ולא בהמה. (רג)

טעימת התבשילים בערב שבת
ענין גדול הוא לטעום את התבשילים קודם השבת, כדי לבודקם אם חסרים מלח או תבלין. וכתב רבנו האר"י ז"ל, שבטעימת התבשיל מראה שהוא כמכין את הסעודה למלך, ולכן טועמו כדי לתקנו יפה, ומראה שמקבל את המלך בסבר פנים יפות. ובתלמוד ירושלמי אמרו, כל הטועם את התבשיל בערב שבת, מאריכים לו ימיו ושנותיו. על כן, מותר לטעום תבשיל בשרי, בערב שבת שאחר ראש חודש אב. (קעה)

שאריות מסעודת שבת
האוכל שיירי בשר מסעודת שבת או ראש חודש אב [למנהג האוכלים בשר בראש חודש], יש לו על מה שיסמוך. [וכן נהג הגאון רבי אברהם יצחקי, וכן כתב בשו"ת דבר אמת ושכן המנהג, וכן פסקו עוד רבים להתיר.] וכל שכן בסעודה רביעית שמותר לכתחילה לאכול. (קעז)

סעודת מצוה
סעודת מצוה הנערכת בימים אלו, כגון מילה או פדיון הבן וכיוצא, מותר לכל הקרובים והמכרים המוזמנים, לאכול בה בשר ואפילו בערב תשעה באב. אבל ההולך שם רק כדי למלאות תאוותו לאכול בשר, אין להתיר לו לאכול בשר. (קצו)

בעלי השמחה
בעלי הברית [אבי הבן, הסנדק והמוהל] ובעלי הפדיון [אבי הבן והכהן], מותרים באכילת בשר בכל אותו היום ולא רק בסעודת המצוה, כיון שיום טוב שלהם הוא. (קצח)
ברית יצחק. חנוכת הבית.
נהגו בני ספרד ללמוד "זוהר" בליל הברית, והוא הנקרא "ברית יצחק". ויש שעושים גם סעודה, אך אינה נחשבת סעודת מצוה כדי שיהיה מותר בה לאכול בשר. והוא הדין בסעודת חנוכת הבית. (קצז. ת"ה קצד)

ברית מילה דחויה
אם התינוק היה חולה, והתרפא בימים אלו, מותר לאכול בשר בסעודה זו. אבל אם דחו את המילה בכוונה כדי לאכול בשר, אסור לאכול בשר בשום אופן. (קצז)

פדיון הבן דחוי
אם נדחה הפדיון מסיבה שהיא, כגון שחל הפדיון [ליל שלושים ואחד מיום לידתו] בשבת שאחר ראש חודש אב ונדחה ליום ראשון, מותר לאכול בשר בסעודה זו, שגם היא נחשבת סעודת מצוה. ועיין להלן בדיני ברית מילה בתשעה באב.

בר מצוה
סעודת בר מצוה נחשבת סעודת מצוה, ומותר למוזמנים לאכול בה בשר, ובלבד שנעשית הסעודה ביום הולדתו ה-13 ממש. אבל אם דחו או הקדימו את הסעודה ליום אחר, אינה נחשבת סעודת מצוה. (קעד, ר. ת"ה קצד)

 

 


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏