ויגש - שררה מתוך ענווה היתכן?!

"רעיון לפרשת השבוע מקץ". על אף שיוסף זכה להיות משנה למלך מצרים ועלה לגדולה מעבדות למלוכה, הוא איננו מתגאה. "סיפור לפרשת ויגש" על חכם בן ציון אבא שאול זצ"ל שקיים זאת הלכה למעשה...

שררה מתוך ענווה - זו גדלות 

בפרשה זו מתארת התורה את שרשרת המאורעות הדרמטיים שהתחוללו בבית יעקב אבינו ממכירת יוסף עד למפגש המרגש עם יוסף והאבא יעקב. 

בראשית הפרשה:
 האחים שבים בבושת פנים לבירה המצרית, ומשתתפים בחרדה האופפת אותם נוכח המבוי הסתום שלתוכו נקלעו שלא באשמתם, ובניסיון אחרון לפלס דרך מבעד למעטה הקשיחות אל לבו של יוסף פותח יהודה בנאום שכולו פיוס.


בסוף הפרשה:
 כבר יושרו  ההדורים, ומשפחת יעקב השסועה זה 22 שנה התאחדה מחדש בשלווה ובביטחון במצרים הפורייה והשבעה, ככתוב בסיום פרשתנו: "וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גושן, ויאחזו בה ויפרו וירבו מאוד". 


על אף שיוסף עלה לגדולה מעבדות למלוכה, וזכה להיות משנה למלך מצרים, הוא אינו מתגאה, והורה מעידה "ויקראו לפניו אברך". 


במדרש רבה מובא: 

שהמילה 'אברך' היא צירוף של המילים אב בחכמה ורך בשנים, ויש לבאר בזה שבכל מקום שהתפעלו מיוסף ורצו לחלוק לו כבוד על חכמתו הרבה, יוסף הצניע עצמו והזכיר לכולם אף שהוא אב בחכמה, הוא רך בשנים, ועדיין צעיר ואינו ראוי לכבוד. 

ועוד נאמר שם במדרש: 
אבל נבוכדנצר נקרא טפסר שהוא צירוף המילים טיפש בחכמה ושר בשנים, נבוכדנצר על אף טיפשותו הרבה חיפש כבוד ושררה והזכיר לכולם שהוא שר בשנים ויש לכבדו. 

וכן מוכח שיוסף המעיט עצמו ולא נתגאה באגדת בראשית מובא כשמלך יוסף לא הגביה עצמו, וכשם שהיה אסיר בבית האסורים כך היה במלכותו שנאמר: "ויוסף הוא השליט הוא המשביר" וכי אינך יודע שהוא השליט הוא המשביר?! 
אלא ללמדך כשם שהוא היה בנערותו, כך הוא היה כשמלך... איזו גדלות... 

בתפארת ציון מובא סיפור הממחיש מהי גדלות שכזו: 

פעם אחת באו כמה אברכים מישיבת פורת יוסף לביתו של הצדיק רבי מאיר אביחצירא זצ"ל (המכונה בבא מאיר) כדי לבקרו, הצדיק סיפר לאברכים שבא אליו אברך אחד תלמיד חכם מישיבתם, ודיבר איתו דברי תורה ונהנה מאוד מדבריו, והוא רוצה לשאול בשלומו. 

שאלו האברכים לשמו של האברך והצדיק השיב להם: הוא אמר לי ששמו בן ציון אבא שאול, והוא אברך בישיבת פורת יוסף... 

האברכים התפלאו מאוד מהענווה של רבם אשר הפליא לעשות להצניע ולהקטין עצמו, וסיפרו לצדיק שהרב בן ציון אבא שאול הוא אחד מראשי הישיבה ולא סתם אברך פשוט... 


הבה ניישם אף אנו זאת הן בבית הכנסת והן במקום העבודה ונזכור ששררה המלווה בענווה איננה פחיתות כבוד אלא גדלות...


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏