ימי בין המצרים- המקור לבין המצרים ותיקון חצות

"הלכות בין המצרים". "הלכות ימי בין המצרים" המובאים בחוברת בהלכה ובאגדה של הרב דוד שלום נקי שליט"א. דיני אמירת תיקון חצות, נשים ותיקון חצות, תיקון חצות בראש חודש אב, תיקון חצות של רבי דוד אביחצירא הי"ד, של הבבא סאלי זיע"א ושל הבבא אלעזר אביחצירא זצוק"ל, דיני תיקון רחל בחצות היום, הדין ביום שאין בו וידוי, תשעה באב ושנת השמיטה.

ימי בין המצרים


המקור לבין המצרים

על הפסוק באיכה (א ג): "כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים", דרשו חז"ל: אלו הימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, שבהם נכנסו האויבים לירושלים עיר הקודש ופרעו פרעות בישראל, עד שביום שבעה באב נכנסו לבית המקדש להרוס ולהשחית בו, ובתשעה באב העלו את בית המקדש באש. ולכן נהגו ישראל כמה מנהגי צער ואבלות בימים אלו כדלהלן. (קכה)

על הפסוק הנ"ל: "כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים", רמזו רמז: "הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים", גימטריא 776, כנגד התיבות: "המה כ"א הימים מי"ז בתמוז עד ט' באב", שהם בדיוק גימטריא 776. וכנגד הפסוק (ישעיה כו ד): "בִּטְחוּ בַה' עֲדֵי עַד, כִּי בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים". ללמדנו שעלינו עם ישראל לבטוח בהקב"ה שעתיד לבנות לנו את בית המקדש במהרה בימינו ויחדש עולמו כמקדם. (קכה)


? תיקון חצות

ירא שמים

כתב מרן השלחן ערוך (סימן א ס"ג): "ראוי לכל ירא שמים שיהא מיצר ודואג על חורבן בית המקדש", ויצטער ויבכה על חורבן בית מקדשנו ותפארתנו, שעדיין לא נבנה באשמותינו אנו. ורבנו האר"י ז"ל תיקן לצורך זה סדר "תיקון חצות" [תיקון רחל ותיקון לאה], ובו פרקי תהלים מסוימים לאומרם בכל לילה אחר חצות, כמובא בסידורים. וכל שכן שיש להשתדל בזה בלילות של בין המצרים, לומר בהם תיקון חצות בבכיה של ממש.

זמן אמירת תיקון חצות
מחצות הלילה עד עמוד השחר. ואם לא אמר עד עמוד השחר, יאמר תיקון לאה בלבד עד הנץ החמה.

על הארץ
נכון לשבת על הרצפה סמוך לפתח בשעת אמירת "תיקון רחל". ויאמר את התיקון בכוונה ובקול נהי ובכי על חורבן בית המקדש, ועל הריגת הצדיקים, ועל צערם של ישראל הסובלים בגלות המרה הזו. וטוב לחלוץ את הנעליים קודם אמירת "תיקון רחל". (ה"ב א יא)

רשאי לשבת על הרצפה ממש, ואינו מוכרח לתת שטיח או בד. ומה שכתבו המקובלים לתת בגד להפסיק בינו לקרקע, זה דוקא כשיושב על קרקע עולם עפר, אבל כשיושב על קרקע המרוצפת באבנים או נסרים, אין צריך, שאין רוח רעה שורה אלא על קרקע עולם. ומטעם זה, אף על פי שבשלחן ערוך פסק (סימן קפא ס"ב) שמים אחרונים אין נוטלים אותם על גבי קרקע, מבואר במגן אברהם ואליה רבה שעל הרצפה, מותר (משה האיש, כף החיים). ובלאו הכי יש אומרים שדוקא עפר של חוץ לארץ טמא, אבל ארץ ישראל עפרה קדוש, שנאמר: "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ, וְאֶת עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ". וכן מצאנו בדוד מלך ישראל שכאשר ברח מפני בנו אבשלום שמרד בו, נאמר (שמואל ב טו): "וְדָוִד עֹלֶה בְמַעֲלֵה הַזֵּיתִים וְהוּא הֹלֵךְ יָחֵף". וכן מצאנו (מסכת שבת קנב ע"א) שרבי יהושע הלך יחף בתשעה באב, כיון שהיה בארץ ישראל. (רעג)

תלמידי חכמים
תלמידי חכמים שתורתם אומנותם, יאמרו "תיקון חצות", ואין בזה ביטול תורה. (ה"ע ח"א עמוד מח)

נשים
גם הנשים טוב שתאמרנה "תיקון חצות", ותצטערנה ותבכינה על חורבן בית מקדשנו ותפארתנו, שעדיין לא נבנה באשמותינו אנו. (ה"ע ח"א עמוד מח)

מעלה גדולה
גדולה מעלת אמירת תיקון חצות, יותר מהתפילה בנץ החמה, ויותר מאמירת סליחות בחודש אלול. על כן ההולך לישון בחודש אלול אחר חצות לילה, ואינו יכול לומר גם סליחות וגם תיקון חצות, עדיף שיאמר תיקון חצות. (ה"ב א ו)

לא מכוון
כתב הגאון רבנו יוסף חיים (שו"ת רב פעלים חלק א אורח חיים סימן א): גם אם אינו אומר תיקון חצות כהלכתו בבכיה וצער וכוונה כאשר יסד רבינו האר"י ז"ל, ומוציא הדברים מפיו כשליבו מלא מחשבות וטרוד בעניינים אחרים, אל יבטל אמירת "תיקון חצות". רק יתאמץ בשלמות הכוונה ונקיות וזכות המחשבה, וה' יהיה בעזרו. ע"כ.

ראש חודש אב
בכל יום שאין אומרים בו וידוי, אין אומרים בו תיקון רחל אלא תיקון לאה בלבד. על כן, בחצות לילה של ראש חודש אב, יאמרו תיקון לאה בלבד. וכשאומרים תיקון לאה, אין צריך לשבת על הרצפה ולחלוץ נעליים. (ה"ב א י, יא)


שבעת האושפיזין אומרים תיקון חצות עם עטרת ראשנו רבי דוד אביחצירא הי"ד
אחר פטירתו הטראגית של אדוננו עטרת ראשנו רבנו דוד אביחצירא הי"ד, שנהרג על קידוש ה' ביום שבת קודש בידי זדים אכזרים ערלים בני בליעל ימח שמם וזכרם, לפני קהל עדתו בככר העיר ברִיסַאנִי שבמרוקו. מרבית הימים, היה אחיו הבבא סאלי יושב בשקו ובתעניתו ומרבה לבכות את מות הקדושים של אחיו. בשבוע שבו חל יום פטירתו, הנהיג בבא סאלי בעצמו לשבת ב"תענית הפסקה" ממוצאי שבת ועד ליל שבת, אחר שסעד סעודה רביעית בשיירי חלה מסעודות שבת הטבולים בתה. ("אביר יעקב" עמודים 272, 327. ועיין בחוברת "השבת בהלכה ובאגדה" בענין סעודה רביעית בתענית הפסקה.)

היה זה בשנת תרפ"ז, באותו שבוע שחל בו יום פטירתו, ובבא סאלי העסוק בעבודת הקודש התעייף ותרדמה נפלה עליו ויחלום חלום. והנה בחלומו רואה בבא סאלי את עצמו, כשהוא יורד לטבול במקוה הסמוך לבית המדרש שהקים מרן אביר יעקב זיע"א אשר בתאפיללת. ובעלותו מבית הטבילה, נגלו לנגד עיניו מראות אלוקים.

והנה במראה: נפתחו השמים וירדה מנורת אש גדולה המאירה באור יקרות שלא מהעולם הזה, וכרוז נשמע כשהוא מכריז ואומר: "זו נשמת אברהם אבינו עליו השלום". לאחר מכן ירדה מנורה נוספת והכריז הכרוז: "זו נשמת יצחק אבינו עליו השלום". בשלישית, הכריז הכרוז: "זו נשמת יעקב אבינו עליו השלום", וברביעית "זו נשמת משה רבנו עליו השלום". בחמישית "זו נשמת אהרן הכהן עליו השלום", בשישית "זו נשמת יוסף הצדיק עליו השלום", ובשביעית "זו נשמת דוד המלך עליו השלום"... נשמותיהם של שבעת הרועים ירדו מן השמים בדמות מנורות אש בוהקות, ונבלעו בפתח בית מדרשו של מרן אביר יעקב זיע"א.

בעודו תוהה ומשתומם למול המחזה הנורא הזה, נשמע הכרוז שנית כשהוא מכריז ואומר: "זו נשמת רבי דוד אביחצירא עליו השלום"... וכשמוע הבבא סאלי זיע"א את שמו של אחיו הקדוש, אזר אומץ ועמד ליד פתח בית המדרש, כדי להתראות עמו ולפוגשו. כשהגיע אל הפתח, ראהו בדמותו המאירה כבחיי חיותו וביקש להיכנס יחד עמו אל ההיכל, מקום בו שרויים נשמותיהם של שבעת רועי עמנו. עצר רבנו בעדו ויאמר לו כדברים הללו: "אינך יכול להכנס עמי לכאן, יען אתה שרוי עדיין בעולם החיים... אנו מגיעים מעולם האמת, וכאן הוא פתחו של גן עדן התחתון... יחד עם האבות הקדושים ירדתי לכאן, כדי לערוך תיקון חצות ולעורר רחמי עליון על השכינה השרויה עם כנסת ישראל בגלות... אינך רשאי להיכנס עימנו, אך הנני מתיר לך לשבת בסמוך לפתח ולומר עמנו תיקון חצות".

בטרם נכנס עטרת ראשנו אל היכל הקודש, הוסיף לומר לו עוד: "דע לך אחי, כי יש לי צער גדול מכך שאתה מוסיף להתאבל על פטירתי ועל אופן הסתלקותי מהעולם הזה לשמי מעל. הלוא כל הצער שהיה לי ברגע ההסתלקות, לא ארך יותר משניה אחת ותיכף העלוני למחיצתי בעולמות העליונים, למקום שאיני יכול לפרט לך גודל מעלתו ועוצם התענוג שאני שרוי בו... ברם, כסימן לגודל מעלתי תוכל ליטול מהעובדה, שרק אני הורשיתי לבוא עם שבעת הרועים לגן עדן התחתון ולהצטרף אליהם באמירת תיקון חצות... לכן, אם ברצונך לגרום לי נחת וקורת רוח, הפסק להצטער עלי ולנהוג אחרי מנהגי אבלות!" נישק בבא סאלי זיע"א לידי רבנו, אשר מיהר להסתלק מנגד עיניו ולהיכנס אל הקודש. ואילו הוא נותר לשבת מחוץ לבית המדרש ואמר יחד עימם תיקון חצות. לאחר מכן התעורר משנתו ויזכור את כל דברי החלום לפרטי פרטיו.

לאחר תפילת שחרית, הפך מרן בבא סאלי זיע"א מספדו למחול וערך "התרת נדרים" למנהגי האבלות שקיבל עליו. לחבריו הצדיקים, סיפר את דבר החלום וקבעו את אותו היום ביניהם ליום משתה ושמחה לכבוד נשמת רבנו, אשר נתעלה בכתר שם טוב בזה ובבא. מיני אז ועד שנתו האחרונה, כחמישים וחמש שנים, היה יום י"ד כסלו נחוג בבית בבא סאלי זיע"א בהילולא רבתי, במשתה ושמחה, בהעלאת זכרונות ובסיפור עובדות קודש, מדרכי הנהגותיו וגדרי קדושתו של עטרת ראשנו זיע"א. ("אביר יעקב" עמוד 282)

 

תיקון חצות של מאור ישראל בבא סאלי זיע"א
מיום עמדו על דעתו לא ביטל קימת חצות, ואמירתו את התיקון בהתבודדות בחדרו המסוגר, כשבשעה זו אסור היה להכנס אל החדר. פעם בודדת ארע שהרבנית נכנסה אל החדר, מבלי שזכרה ששעה זו עת חצות היא. כשנכנסה ראתה את רבנו יושב על הארץ ופניו קרובות לרצפה ממש, לידו נקוותה שלולית מים גדולה. סברה הרבנית שנשפכו לו מים ורצתה לנקות את השלולית, כדי שלא יפריעו המים לרבנו. כל אותה עת לא הבחין רבנו בנוכחותה בחדר, אלא שאז פנתה היא ושאלה אותו מה נשפך על הרצפה. הרים רבנו את פניו מן הארץ ואמר לה: "הלוא לשם כך בקשתי לבל יכנסו אל החדר בשעה זו... אך מאחר וכבר נכנסת וראית מה שראית, אבקשך שלא תספרי לאף אדם בעולם בחיי חיותי. המים הללו הם דמעותי, אשר אינני מסוגל לכלוא כשהשכינה שרויה בגלות" - - -

ואם ישנם הקמים לאמירת "תיקון חצות" ושבים למיטתם על מנת להשלים מכסת שנתם, הרי שאצל רבנו היתה זו "השכמת שחרית וערבית" גם יחד, כי השכמתו בחצות ליל היתה פתיחתו של יום חדש. אחד ממקורביו ששהה עימו בצרפת, סיפר, כי לאחר שסיים לומר תיקון חצות, היה יושב על הארץ והוגה בתורה הקדושה עד אור הבוקר. לא על הספה קבע אז את מקום מושבו, כי אם על הרצפה הקרירה. ("אביר יעקב" עמוד 352)

 

תיקון חצות של מאור ישראל בבא אלעזר אביחצירא זצוק"ל
בחור שעמד לפני נישואיו, בא להתייעץ עם בבא אלעזר על שידוכו. עת שיצא מביתו של הרב, היתה שעת לילה מאוחרת והבחור יצא אל תחנת האוטובוס, אך התברר לו כי הפסיד את האוטובוס האחרון. כשחזר על עקביו, קרא לו הרב אל ביתו, והכניסו אל הקודש פנימה, האכילו והשקהו וכיבדו ברוב מטעמים. הבחור שבאה לידו הזדמנות פז לראות כיצד נוהג בבא אלעזר בשעות הלילה בביתו, סיפר כי מבעד לחדרו נשמעו זעקות שבר ובכי עת ערך הרב "תיקון חצות". בכאלו דמעות כאב הרב את השכינה המיללת, כאילו עתה נחרב בית המקדש והמת מוטל לפניו.


בזה ניתן להבין היטב, מה שבאר מורנו ורבנו מאור ישראל בבא אלעזר זיע"א את הגמרא (ברכות ו ע"ב): "כל הקובע מקום לתפילתו, אלוהי אברהם בעזרו [ופירש רש"י, יעזרהו ה' כדרך שהיה עוזר לאברהם אבינו], וכשנפטר, אומרים עליו: עניו וחסיד". שאל רבנו, מה הענין שמפני שקבע מקום לתפילתו, יזכה שתתקבל תפילתו, ויקראוהו עניו וחסיד? ובאר הרב, כל הקובע מקום בתפילתו, "מקום" זה הקב"ה שמלוא כל הארץ כבודו, כמו שאמר "ברוך המקום ברוך הוא", והיינו מי שחושב ומתבונן בצער גלות השכינה, וקובע את צער המקום - השכינה, בתפילתו, אז אלוהי אברהם בעזרו - מקבל הקב"ה את תפילתו.

זה היה מורנו ורבנו אוהב ישראל בבא אלעזר זצוק"ל, ששורות אלו נכתבות בצער בתוך שבעת ימי אבלותו. הרב עליו השלום זכה לקבוע את צער המקום - צער השכינה בתפילתו, בזעקותיו, בבכיותיו ובדמעותיו, ולא לחינם זכה שאלוהי אברהם היה בעזרו, ברכותיו התקבלו, עשרות אלפים נושעו מברכותיו ועצותיו, בחינת "צדיק גוזר והקב"ה מקיים". זכות תגן עלינו ועל כל ישראל, אמן.
.

תיקון רחל בחצות היום
בימי "בין המצרים" נהגו בחצות היום לשבת על הארץ ולומר "תיקון רחל" בבכיה, כפי שכתב רבנו האר"י ז"ל: מנהג טוב וכשר מאוד לכל בעל נפש, בכל ימי בין המצרים אחר חצות היום, לבכות ולהתאבל על חורבן בית המקדש. כי אחר חצות היום הוא התעוררות הדינים, אשר לסיבה זו נשרף בית המקדש אחר חצות היום. וכל שכן בלילות של בין המצרים, שצריך לומר תיקון חצות בבכיה של ממש. ע"כ. וזמן אמירתם מחצות היום ועד שקיעת החמה. ומנהג חשוב זה הוזכר בדברי הגאונים הרמ"ז, עקרי הד"ט, נגיד ומצוה, הגאון החיד"א, מגן אברהם, אליה רבה, הגר"ח פלאג'י, זכור לאברהם, תורת חיים סופר, כף החיים ועוד. (קכח)

יום שאין בו וידוי
בהיות שביום שאין אומרים בו וידוי, אין אומרים תיקון רחל כנ"ל, על כן בערבי שבתות שבבין המצרים, ובערב ראש חודש אב וכל שכן בראש חודש עצמו, אין אומרים תיקון רחל בחצות היום. והוא הדין לבעלי שמחה [חתן וכלה, ושלושה בעלי ברית, אבי הבן, הסנדק והמוהל, ואב שפודה את בנו הבכור והכהן], שכיון שיום טוב שלהם הוא ואין אומרים בו וידוי, לא יאמרו תיקון רחל באותו יום. (קכט)

תשעה באב
ביום תשעה באב עצמו, אין אומרים תיקון רחל בחצות היום, כיון שבבוקרו של יום כבר בכו והתאבלו בקינות ובקריאת מגילת איכה כמה שעות. ועוד שאחר חצות אנחנו בוטחים בחסדי ה' יתברך ורחמיו להתנחם, שאז נולד המשיח, ויש לחזק הדבר ולקבוע בלבנו ציפייה לגאולה. (קכט)

שנת השמיטה
אף על פי שבכל שנת השמיטה בארץ ישראל, אין אומרים בחצות לילה תיקון רחל אלא תיקון לאה בלבד, בכל זאת בימי בין המצרים אומרים תיקון רחל בחצות היום. (כף החיים. קכט)


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏