הלכות בין המצרים- פרטים בדיני התענית

"הלכות בין המצרים". "הלכות ארבע תעניות" ו-"הלכות ימי בין המצרים" המובאים בחוברת בהלכה ובאגדה של הרב דוד שלום נקי שליט"א. פרטים בדיני התענית: שכח וברך, תפנוקים, תרופות, לעיסת תרופות בצום, טעימת התבשיל, נתינת יין בפה המוהל, שטיפת הפה בתענית, האם מותר לעשן סיגריות בצום, הרחת בשמים וסיכום איסורי התענית.

 פרטים בדיני התענית


שכח וברך
אם שכח שהוא בתענית וברך על מאכל או משקה שהוא, וקודם שטעם, נזכר שהוא בתענית, יטעם מעט, כדי שלא תהיה ברכתו לבטלה. כי איסור ברכה לבטלה לדעת רבים מהפוסקים הוא מן התורה, וחמור יותר מאיסור אכילה בתענית שהוא מדרבנן [מדברי חכמים]. אבל אם קרה לו כן ביום כיפור, לא יטעם כלל, שהרי איסור האכילה בו מן התורה אפילו כלשהו. (כב)

כמו כן, האוכל בשר [וכידוע שאסור לאכול חלבי עד שיעברו שש שעות], ושכח שהוא בתוך שש שעות לאכילת הבשר, ובירך על מאכל חלבי, ומיד נזכר שטעה, יטעם ממנו מעט, כדי שלא תהיה ברכתו לבטלה. מהטעם הנ"ל שאיסור ברכה לבטלה הוא מן התורה וחמור יותר מאיסור אכילת חלב בתוך שש שעות לבשר שהוא מדרבנן. אבל אם ברך בטעות על מאכל איסור, אף אם הוא אסור מדרבנן, כגון עוף שהתבשל בחלב, וברך עליו בטעות ונזכר, יאמר מיד: "ברוך, שם כבוד מלכותו, לעולם ועד", ולא יטעם ממנו כלום. והטעם בזה, כיון שאסור לברך על מאכל איסור [שנאסר בעצמו, ולא הזמן גורם לו להיאסר, כמו בתענית שהמאכל כשר רק אסור לאוכלו עתה], ונמצא שלא יתקן בזה שיטעם ממנו. (שו"ת יביע אומר חלק י חלק אורח חיים סימן ו, וסימן מא, וחלק יורה דעה סימן ג. כד)
שכח ואכל
שכח שהוא בתענית, ואכל, אפילו אם אכל שיעור "כותבת הגסה" [דהיינו תמרה גדולה, ושיעורה כשני שליש ביצה = 36 גרם], ימשיך להתענות עד סוף היום, ואינו חייב להשלים ולהתענות ביום אחר, מאחר וחובת התענית היתה דוקא ליום זה שאירעו בו אותן צרות. וטוב שיתן צדקה מחיר של סעודה לעני, כדי לכפר על זה שאכל ביום התענית. ואם הוא בריא ורוצה להתענות שוב, רשאי. ובלבד שאין תורתו אומנותו ואינו מלמד תינוקות, שמא יחלש מעבודת הקודש. (תרומת הדשן. כב)

תפנוקים
הפטורים מלהתענות מחמת חולי וחולשה, ראוי שלא יאכלו מעדנים ומיני מתיקה כמו שוקולד, גלידה וכיוצא בזה. ומכל מקום אם החולה צריך לאכול בשר ושאר מיני מאכלים חשובים כדי שיתחזק ויתרפא, רשאי לאכול. (ס. ת"ה מד)

מסעדות, חנויות פלאפל ופיצה
בעלי מסעדות וחנויות פלאפל, פיצה וכיוצא, שדרך הקונים שם היא לאכול מיד את המאכל, ולא להשהותו לאחר זמן, יתרחקו מלפתוח חנויות אלו ביום התענית, כדי שלא להכשיל את אותם אנשים שיאכלו באיסור, מחמת חוסר ידיעה שהיום הוא יום תענית, או חוסר הבנה בחומרת הענין. וכבר כתב הרמב"ם (הלכות רוצח פי"ב הי"ד, ספר המצוות - לא תעשה רצט): כל המכשיל אדם שהוא עיור בדבר מסוים, או שחיזק ידי עובר עבירה, שהרי הוא עיור בדבר זה שאינו רואה את דרך האמת מפני תאוות ליבו, או שיפתהו ויעזרהו להשלים עבירתו, או יכין לו סיבת העבירה, הרי זה עובר על לא תעשה: "ולפני עיור לא תתן מכשול". ע"כ.

תרופות
מי שמתענה, אך עליו לבלוע כדורים נגד מחושי ראש וכדומה, יבלעם בלי מים. ואם קשה לו לבולעם בלי מים, יבלעם עם מעט מים (ל, רעט). וטוב לרסק את הכדור עם מעט מים בתוך כף ולבלוע. (כף החיים סימן תקנד ס"ק לד)

מסטיק
אסור ללעוס מסטיק בתענית. אך אם אין בו טעם כלל, מותר ללועסו. (כט)

טעימת התבשיל
מותר לטעום מעט מהתבשיל, כדי לברר אם צריך מלח או תבלין, ובלבד שיפלוט ולא יבלע כלל. ובני אשכנז לא נוהגים לטעום בתענית ציבור כלל, אלא רק לצורך סעודת מצוה שתיערך במוצאי התענית. ולכל הדעות, אסור לטעום בצום תשעה באב וביום הכיפורים, אף שפולט. (בית יוסף ושלחן ערוך סימן תקסז ס"א. כז)

אף שמצוה בערב שבת לטעום מהתבשילים של שבת, כדי לברר שהם מתוקנים כראוי לכבוד שבת המלכה, וכל הטועם, מאריכים לו ימיו ושנותיו, מכל מקום בערב שבת שחל בו צום עשרה בטבת, אינו רשאי לטעום ולבלוע אלא לטעום ולפלוט. ואף לבני אשכנז מותר, כיון שטעימתו לצורך סעודת שבת שהיא סעודה של מצוה. (סימן תקסז ס"א ומשנה ברורה)
נתינת יין בפה המוהל
מותר למוהלים לתת מעט יין בפיהם כשעושים מציצה לתינוק, ובלבד שיזהרו שלא לבלוע מהיין כלל. אבל ביום כיפור ותשעה באב, לא יתנו יין בפיהם. (קיט)

שטיפת הפה
הקם משנתו, מותר לשטוף את פיו במים, אך לא יתן מים בפיו יותר מרביעית [81 גרם] בבת אחת, שמא יבלע מהמים. וכן מותר לשטוף את פיו במברשת שיניים ומשחה (כז). ולגבי שטיפת הפה ביום תשעה באב, עיין להלן בהלכות תשעה באב.

סיגריות
הרגיל לעשן, באופן שאם לא יעשן יגרם לו צער, יש להקל לו לעשן בתענית. ובתשעה באב יש להחמיר יותר, ואם זקוק מאוד יעשן בצנעה. אבל אותם החובבים סיגריות מידי פעם, אין להתיר להם כלל ועיקר. (לב)

"ונשמרתם מאוד לנפשותיכם"
על כל אדם להימנע מעישון סיגריות לגמרי, אחר שרבים מגדולי הרופאים קבעו בהחלט שהעישון מזיק ומסוכן מאוד לבריאות, ומביא לידי מחלות קשות, ומקצר את ימיו של האדם ח"ו, ואף גורם סיכון לנמצאים בסביבתו. ויש מקום לאסור לעשן על פי הדין, כמו שהזהירה התורה: "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם". וכמו שאנו סומכים הלכה למעשה על חוות דעת הרופאים בענייני פיקוח נפש בשבת וביום הכיפורים ובשאר דינים, כן אנחנו צריכים לשמוע להם להרחיק עצמנו מדברים הגורמים סכנה לבריאות האדם. וכבר כתב הרמב"ם (הלכות דעות פ"ד ה"א): הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי עבודת ה' הוא, שהרי אי אפשר שיבין בדברי תורה או ידע דבר מידיעת הבורא יתברך והוא חולה וכואב, לפיכך צריך האדם להרחיק עצמו מהדברים המאבדים את הגוף, ולהנהיג עצמו בדברים המבריאים והמחלימים. ע"כ. וכתב החפץ חיים בספרו "ליקוטי אמרים": המרגיל עצמו בעישון סיגריות, עובר על "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", ועתיד ליתן את הדין, כי הרופאים גזרו אומר שהעישון מחליש את כוחותיו של האדם, ולפעמים נוגע הדבר גם בנפשו. על כן, שומר נפשו ירחק מכל עישון. ואף מי שהורגל בעישון, חובה עליו לצמצם ולהפחית לאט לאט עד שיפסיק לגמרי. (לז. הליכות עולם ח"א רסו)

הרחת בשמים
מותר להריח בשמים בתענית, מלבד בתשעה באב שיש לאסור בזה משום שצריך למעט בתענוגים, וכדלהלן. (סימן תקנו, סימן תקנט ס"ז. שלט)

איסורי התענית
שלוש התעניות [שבעה עשר בתמוז, צום גדליה ועשרה בטבת] אסורים באכילה ושתיה, ומותרים ברחיצה [אפילו במים חמים], סיכה, נעילת נעלי עור ותשמיש המטה. מלבד תשעה באב, שנאסר גם בדברים אלו כדלהלן. (הרמב"ם, הרמב"ן, הר"ן, הרשב"א, הריטב"א, המאירי, הראב"ן, אור זרוע, הראבי"ה, הגהות אשרי, טור, מרדכי, ושכן מנהג העולם להקל ברחיצה בחמין, וכן כתב הבית יוסף "וכן המנהג הפשוט", וכן פסק בשלחן ערוך. וכן פסקו הרש"ל, הרמ"א, הלבוש, מהרש"ג, פתחי תשובה ועוד. כא)


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏