חיי שרה - גר או תושב?

"דבר תורה לפרשת חיי שרה". מה כדאי יותר להיות גר או תושב? ביאור בדרך של משל ונמשל על זה שמשקיע את רוב זמנו בעולם הזה, ושוכח שימי שנותינו בהם הוא רק 70 שנה ושביחס לעולם הנצח זה כמה דקות בודדות...

 

גר או תושב?

 

ההבדל בין גר לתושב ומה כדאי להיות?

 

לאחר פטירת שרה מחפש אברהם מקום קבורה הולם עבורה, פנה לבני חת, לעפרון שהיה בעלי הקרקע , כדי לרכוש מהם את מערת המכפלה. וכך הוא אומר להם: "גר ותושב אנוכי עימכם"

 

רש"י מביא שתי אפשרויות שנתן להם אברהם:

אם תרצו הריני גר. ואם לאו אהיה תושב ואטלנה מן הדין שאמר לי הקב"ה: "לזרעך אתן את הארץ הזאת"

 

נשאלת השאלה:

הייתכן שאברהם אומר שהוא גר ואם לא יקבלו עובדה זו אזי הוא יהיה תושב?! הרי אלו הם שני הפכים גמורים - הגר הוא עראי והתושב קבוע?!

 

מעניין לראות מקום נוסף שהתורה משתמשת בשני הגדרות אלו ביחד: "כִּי - גֵרִּים וְתוֹשָׁבִּים אַתֶּם עִּמדִּי" (ויקרא כה , כג')

 

בעניין זה אמרו חז"ל: העולם הזה הוא פרוזדור בפני העולם הבא, אם האדם מבין שהוא גר (=זמני) בעולם הזה, הרי הוא תושב לעולם הבא - מובטח לו חיי נצח. אך אם חלילה אדם מרגיש תושב בעוה"ז הרי לעוה"ב הוא גר ... 

 

יוצא אם כן שההנאה כאן היא על חשבון העולם הבא...

 

משל למה הדבר דומה:

 

עשיר אחד בא למהנדס בניין וביקשו לבנות לו בית עם כניסה רחבה וסלון ענק. בעל הבית הסביר בבקשתו שהוא מעוניין שהנכנס לבית, יתרשם מגודל הכניסה ואף הוא יוכל להנאות ממקום מרווח כדבעי לאכילה עם בני המשפחה.

 

לאחר שהקבלן בדק עם האדריכל את בקשת בעל הבית, התברר כי אין מקום להרחיב את שניהם ואחד מהם חייב להיות קטן משמעותית מחברו

 

פנה המהנדס לגביר והסביר לו שאחד חייב לבוא על חשבון השני – אם הכניסה רחבה אזי הסלון יהיה קטן ולהפך במידה ונשקיע בסלון גדול - הכניסה תצטמצם .

 

לשאלת העשיר, מה הוא מייעץ לו לעשות ובמילים אחרות על מה כדאי לו לוותר?

השיב הלה ללא היסוס: "מה השאלה?! בוודאי להקטין כמה שיותר את הכניסה! אילו יכנס אדם למבואה רחבה ויראה את הסלון הקטן יאמר הוא לעצמו: איזה אדם שוטה הוא בעל הדירה, דאג לכניסה מרשימה אך לא חשב על הנוחיות שלו בבית - בו הוא שוהה רוב היום?!

 

והנמשל:

 

אדם משקיע את רוב זמנו ומרצו בעולם הזה, ושוכח שימי שנותינו בהם הוא רק 70 שנה שביחס לעולם הנצח זה כמה דקות בודדות... במה אם כן כדאי להשקיע?!...

 

שלא נגיע לאחר 120 שנה ונהיה ללעג וקלס לאור השקעתנו בפרוזדור והזנחה פושעת בטרקלין... הבה נשקיע במקום נכון. נרגיש גרים כאן וממילא נקבל מעמד תושב בעולם הבא...



© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏