בהעלותך- פסח שני הזדמנות חוזרת

פחד לגשת להקב"ה לשאול שאלה שלכאורה ידע את תשובתה?! רעיון נפלא של בעל התניא הנלמד מ"פסח שני" על כך שאין אין מצב "אבוד" - תמיד אפשר לתקן ולהשלים...

פסח שני הזדמנות חוזרת

 

 "ויאמרו האנשים ההמה אליו"

 

מבאר המלבי"ם בפירושו על הסיפרי:

 מה שאמר האנשים ההמה מותר. ופירשו חז"ל כי הזכייה הזאת שזכו שתאמר פרשה זו על ידיהם כמ"ש לקמן ( בהעלותך כב) שהיה זה זכות מיוחד, היה על ידי שהיו אנשים מיוחדים וכשרים וחרדים על המצוות

ועל ידי שבאו לשאול בעצמם לא על ידי שליח שזה מציין במילת ההמה

 

רצה לומר: הם בעצמם. ועל זה אמר: "שאין נשאלים אלא לבעל המעשה". היינו שהזכות הזה שנשאל ה' ממשה והשיב לו פרשה זו היה צריך שבעל המעשה עצמו ישאל וזכותם עמדה להם.

 

לפי זה נשאלת השאלה

מה ראה משה ללכת ולשאול את הקב"ה יכל הוא לומר להם שהם פטורים?! ועוד איך לא חשש משה לשאול שאלה כזו את ה' הרי הוא ידע שהם פטורים?!


והתשובה היא

הקב"ה אומר: "אל זה אביט אל עני ונכה רוח וחרד על דברי"

משה ידע שה' פונה אל אלו החרדים על דברו... ולכן הוא אומר עימדו ואשמעה מה יצווה ה' לכם...

 

"פסח שני היא הזדמנות חוזרת" שנותן הקב"ה מה שאין באף מצווה אחרת. לומר לכל אחד מאתנו אם אתה ממש ממש רוצה - הקב"ה יסייע לך...

 

כותב "בעל התניא":

ענינו של פסח שני: אין מצב "אבוד" - תמיד אפשר לתקן ולהשלים. אפילו מי שהיה טמא, מי שהיה בדרך רחוקה, ואפילו - "לכם", שהדבר היה ברצון, על אף הכול אפשר לתקן" (היום-יום, יד אייר)

 

 

עצה קטנה

במקום לתת לעצמך סיבות למה אתה לא יכול, תחפש לעצמך סיבות למה אתה כן יכול... וה' ייתן לך הזדמנות נוספת...


לרעיונות נוספים לפרשת בהעלותך לחץ כאן


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏