ספירת העומר- האובדן הגדול

נו נוהגים מנהגי אבלות. רעיון נפלא של הרב יחזקאל אברמסקי המבאר על פי המדרש מהו האובדן הגדול בימי ספירת העומר, ומדוע האבל נמשך כבר 2000 שנה?...

האובדן הגדול בימי ספירת העומר

 

בימים אלו של ספירת העומר אנו נוהגים מנהגי אבלות: אין מסתפרים ומתגלחים, אין חתונות וכו', ומנהגי אבלות אלו מתקשרים לנו עם תלמידי רבי עקיבא שמתו בין פסח לעצרת.


הגמ' ביבמות (דף סב:) מסבירה:

מדוע מתו תלמידי רבי עקיבא -  "מפני שלא נהגו כבוד זה בזה".

 

נשאלת השאלה:

 הרי אין אבלות יותר משנה ומה קרה שדווקא שאצל תלמידי רבי עקיבא האבלות נמשכת כבר 2000 שנה?


יתרה מזו יש כאלו שלאחר שנה חוגגים בסעודת מצווה. בהנחה, שבוודאי הנפטר סיים את עונשו וכעת הוא מתעלה מדרגה לדרגה עד תחיית המתים?!

 

ואם נאמר שהסיבה היא הכמות הגדולה, הרי במדבר מתו 600,00 ובשיטים גם 24,000 איש ולא מתאבלים?!


התשובה היא:

אנו לא מתאבלים על אלו שנפטרו אלא על החיסרון שלנו מפטירתם. אילו היו לנו את נדב ואביהו היינו יותר מרוממים. אילו היו 24,000 תלמידים מנהיגי הדור הרי שהיינו אנו במדרגה רוחנית אחרת לגמריי...
אילו היו הם חיים היינו קרובים יותר להקב"ה – "על דא קא בכינא" – (על זה אנו בוכים)
 

הגמרא במסכת מנחות (דף כט:) מביאה מדרש:

 

"אמר רב יהודה אמר רב: בשעה שעלה משה למרום, מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות (רש"י = תגין דספר תורה).

אמר לפניו: רבונו של עולם, מי מעכב על ידך (שלא לפרש אלא לכתוב רמזים)?

אמר לו: אדם אחד יש, שעתיד להיות בסוף כמה דורות, ועקיבא בו יוסף שמו, שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילי תילין של הלכות"

 

שואל הרב יחזקאל אברמסקי:

היכן כל הדרשות של רבי עקיבא?! היכן כל התילי תילין של ההלכות הללו?!

 

והוא משיב:

נקברו עם 24,000 תלמידיו אובדן אדיר שלא מסתיים בשנה אחת 


על אובדן כזה לא ניתן להפסיק להתאבל...

 


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏