יוה"כ- שיר ושבח אל מול תשלום

"דבר תורה לסדר העבודה ביום הכיפורים". לשם מה נצרך הכהן בבית המקדש לקרוא את פרשה זו ביום הכיפורים? משל ונמשל המבארים את ההבדל בין קריאת הפרשה בזמן שבית המקדש היה קיים לזמננו אנו...

"וקורא בפרשת אחרי מות שבתורת כוהנים"


את פרשת אחרי מות אנו קוראים בתפילת יום הכיפורים בסדר העבודה, ובקריאת התורה בתפילת המנחה.

מכיוון שבעוונותינו חרב בית המקדש ואין לנו כהן בעבודתו ולוי בדוכנו... אנו קוראים פרשה זו מהטעם של "ונשלמה פרים שפתינו".


אך נשאלת השאלה: לשם מה הכהן בבית המקדש היה קורה בפרשת אחרי מות? הרי הוא עובד במקדש?!



התשובה תבואר היטב על פי משל:


היה עני אחד, שהתפרנס כאיכר - מעבודת אדמה מצא תוך כדי חרישה ארגז מלא במטבעות זהב. כמובן שביום אחד שפר עליו מזלו והוא התעשר עושר רב ונחשב לאחד הגבירים... כדי להנציח את המהפך בחייו, בכל שנה באותו תאריך היה הוא מזמן את כל משפחתו, יושב כשהוא מחופש באותן בגדים שלבש ביום שמצא את התיבה ומחלק ממנה מטבעות לכל אחד ואחד מהם. וכך היה משבח ומפאר את הקב"ה על הטוב שגמל אותו ואת משפחתו.

והנה יום אחד עשה הוא עיסקה גדולה במיוחד וזו התבררה כטעות שגביר שילם עליה את כל הונו וזו רוששה אותו לגמריי.

בלית בררה, נאלץ הוא למכור את ביתו ולחזור לעבודת האדמה. כשבוע לפני מסירת הבית לכונס הנכסים, הגיע התאריך שבו מחלק הוא מטבעות לבני המשפחה. הגיעו כולם וראוהו בבגדי האיכר כבכול שנה, נכנסו בריקודים ובשירה וביקשו את חלקם כבכול שנה.

משראה זאת המסכן, פרץ העשיר בבכי והסביר לבני המשפחה: "תראו, אומנם אני לבוש בבגדי איכר אך כעת זוהי המציאות העגומה שלי... עלי לחזור לעבודתי הראשונה...


הנמשל ברור מאליו:


בזמן שבית המקדש היה קיים מטרת הקריאה בתורה היתה כדי להלל ולשבח את הקב"ה כאותו עשיר שנתן שיר ושבח לבוראו...


אבל בימנו אנו הקריאה בתורה זו עיקר העבודה - תשלום לפרים שאינם בעוונותינו...


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏