קדושים- נקימה ונטירה

"דבר תורה לפרשת קדושים". מהי נקימה? ומהי נטירה? מדוע חש הנוקם את הצורך לנקום? רעיון נפלא של ספר החינוך שכל הנקימה שורשה הוא באמונה... משל הכלב והמקל בהקשר לנקימה ונטירה....

נקימה ונטירה


"לא תיקום ולא תיטור..."

 

חז״ל מבארים במסכת יומא (כג.): 

תניא, איזו היא נקימה? ואיזו היא נטירה? 


נקימה: 

אמר לו: השאילני מגלך, אמר לו: לאו. למחר אמר לו הוא: השאילני קרדומך ,אמר לו: איני משאילך כדרך שלא השאלתני אתה. זו היא נקימה!. 


ואיזו היא נטירה? 

אמר לו: השאילני קרדומך, אמר לו: לאו, למחר אמר לו: השאילני חלוקך אמר לו: קח, איני כמותך שלא השאלתני. זו היא נטירה. 


זאת אומרת - נקימה היא עשייה של מעשה בפועל אפילו לגמול רעה תחת רעה, ונטירה היא בלב אפילו לגמול טובה תחת רעה בכוונה של נקמה.

 

הרמח״ל כותב בספרו "מסילת ישרים": 

שהמצליח לברוח מין הנקמנות הוא ״מלאך״ כיוון שהנקמנות מתוקה היא מדבש. 


כמו כן כותב הט״ז: 

שלא יתכן שאדם שבכל ימי חייו לא יעבור פעם אחת על איסור נקימה...

עד כדי כך קשה להתגבר על האיסור הזה.


מהו אם כן הקושי בנקימה?


כותב ספר החינוך שהבעיה היא באמונה של הנוקם. אדם שאיננו מבין שכל מה שקורה בעולמינו הוא מכוון מלמעלה, חש צורך עז לנקמה. שהרי אם נגרם לי צער אין חברי אשם בכך אלא בורא עולם מעניש אותי ומצפה לשינוי...

 

משל למה הדבר דומה: 


לכלב שאדונו מרביץ לו במקל והכלב בכעסו נושך את המקל... והלא אילו היה מביט טיפה למעלה היה מבין שלמקל אין כוח משל עצמו והאדון הוא זה שמכה אותו...

 


כן הוא הנמשל


אדם הנוקם בחברו דומה הוא לאותו הכלב, שהרי מתרכז הוא בחבר ולא במי שציווה להכותו...


יוצא איפה, שהמצוות הללו לא נועדו כדי לא להזיק את הזולת, לגרום לו מבוכה או חלילה אי-נחת שהרי איננו ״אשם״ בכך. 


אין הם אלא, תוצאה של חוסר באמונה בבורא עולם...

 

הבה נתחזק באמונה ובהבנה שיש השגחה פרטית לכל אחד ולא נגיע לנקימה ונטירה...




© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏