שאלות ותשובות- פרשת משפטים חלק א

"שאלות ותשובות לפרשת משפטים" מעליית ראשון עד עליית שני. שאלות ותשובות לשינון וחזרה לקראת מבחן או כ- "פעילות לשולחן השבת". השאלות מתוך ספר "בְּזֹאת תִּבָּחֵנוּ" ובנויים על סדר הפרשה לפי פשט הפסוקים ופירושו של רש"י. מתאים לתלמידי חכמים הרוצים לבחון את בקיאותם בחמשת החומשים ולחדד את ידיעותיהם ועד לתלמידים הרוצים להתכונן למבחן בתורה.

שאלות ותשובות לפרשת משפטים

עליית ראשון – עליית שני  

מעליית ראשון עד עליית שני


א.        כמה שנים ולא יותר יוכל יהודי להיות עבד לאדון יהודי? 6.


ב.         מה הדין אם הוא נכנס לעבודה עם אשתו כיצד יֵצא? עם אשתו.


ג.         אם נכנס לבד והאדון נתן לו אישה וילדה לו בתוך זמן העבדות, מה הדין? האישה והילדים שייכים לאדון, והעבד יצא לבד.


ד.         אם העבד מעדיף להישאר לאחר שש שנים אצל אדונו כי אינו רוצה לעזוב את אשתו וילדיו ואת אדונו, מה הדין? רוצעים את אזנו בבית דין ליד המזוזה והוא יהיה עבד לעולם.


ה.        האם זמן יציאתה של בת שהיא שפחה שווה לשל איש? לא.


ו.         אם האדון לא מעוניין שהיא תישאר אצלו מה אסור לו לעשות? לא ימכור אותה לנכרי.


ז.         אם רוצה לתת שפחתו לבנו מה עליו לעשות? לא לשנותה מבת ישראל רגילה.


ח.        אם מוסיף לתת לבנו אחרת, על מה יש לו להקפיד? שלא יחסר דבר לשפחה, מזונה לבושה ועונתה.


ט.        אם אין הוא עומד בשלושת הדברים הנ"ל מה יעשה? מחוייב לשחרר אותה בחינם.


י.         מה דינו של המכה את רעהו ומת? יומת המכה אפילו אם אוחז במזבח.


יא.       אם הרג בשוגג מה דינו? בורח לעיר מקלט.


יב.       מתי הנכשל בכיבוד אב ואם חייב מיתה? אם היכה או קילל.


יג.        מה דינו של הגונב נפש ומכרה? חייב מיתה.


יד.       מה דינו של המכה את רעהו ולא מת? אם יכול להתהלך בחוץ עם קביים וכד', חייב המכה לשלם על ביטול מלאכתו ועל הוצאות הרפואה.   


רש"י


טו.       מתי התורה אומרת "אלה הדברים" ומתי "ואלה"? כשיש תוספת על הדברים הקודמים נאמר "ואלה" וכשמתחיל ענין חדש שאינו קשור לענין הקודם נאמר "אלה".


טז.      האם גם כל המשפטים ניתנו בסיני? כן.


יז.        מדוע נסמכה פרשת משפטים לפרשת בניית המזבח? לרמוז שצריכים הסנהדרין והשופטים את המשפטים להיות ליד המזבח דהיינו בעזרה בבית המקדש.


יח.       כיצד היה צריך משה רבינו "לשים לפניהם" את המשפטים? שלא די בלימוד ושינון של הדין אלא להסביר את טעם הדין ופירושו, כשולחן הערוך לפני האדם שאוכל וטועם.


יט.       האם מותר להביא משפט לפני דייני גוים כשדנים כמונו? אסור בשום פנים.


כ.         מה בעצם גורם מי שמביא משפט לפני גוים? מחלל את השם ומכבד את שם העבודה זרה.


כא.      האם עבד שיוצא לחופשי לאחר שש שנים מדובר דווקא על יהודי או גם גוי שנקנה מיהודי? דווקא יהודי.


כב.      האם רק המוכר עצמו לעבד יוצא בשש שנים או גם מי שמכרוהו בית דין בגנבתו? גם מי שמכרוהו בית דין.


כג.       איזו אישה יוצאת עם בעלה העבד לאחר שש שנים? ישראלית. והגויה שייכת לאדון היא וילדיה.


כד.      מתי שפחה עבריה יוצאת מן העבדות? או בשש שנים או בסימני בגרות שהביאה.


כה.      מדוע עבד שרוצה להישאר אצל האדון לאחר שש שנים יש להביאו לפני הדיינים? כדי להתייעץ עם אלו שמכרו אותו.



כו.       על מה רוצעים את אזנו של העבד? על הדלת.


כז.       כיצד צריכה להיות הדלת בשעת הרציעה? עומדת כמו המזוזה (הקורה).


כח.      איזה אוזן יש לרצוע, ימין או שמאל? ימין.


כט.      מדוע דווקא האוזן נרצעת? האוזן שמעה בהר סיני שלא לגנוב והלך זה וגנב ונמכר לעבד בגנבתו. ואם מכר עצמו, גם בזה האוזן אשמה כי שמעה בהר סיני כי לי בני ישראל עבדים, והלך זה וקנה אדון לעצמו.


ל.         מדוע דווקא ליד הדלת והמזוזה יש לרצוע את אזנו? כי הם היו העדים במצרים על שפסח ה' על בתי ישראל, כדי לקנותם לו לעבדים והלך זה ונעשה עבד לעבדים, לכן יירצע בפניהם.


לא.      כשעבד נרצע, הוא עובד את אדונו "לעולם", למה הכוונה? עד שנת היובל, ולא משנה אם סמוכה היא או רחוקה.


לב.       האם יכול האב למכור את בתו הגדולה לשפחה (משהגיעה לגיל בגרות והביאה סימנים)? לא.


לג.       מתי משתחרר עבד כנעני, מתי עבד עברי, ומתי אמה עבריה? כנעני בראשי אברים שהפיל לו אדונו. עברי בשש שנים או ביובל. עבריה בשש או ביובל או בסימנים.


לד.       מה מצווה על האדון לעשות אם קונה לו אמה עבריה? לקחתה לו לאישה.


לה.      מתי אינו חייב לעשות כן? אם אינו רוצה כי אינה נושאת חן בעיניו.


לו.       אם נושא אותה האם צריך לתת לה כסף קידושין? מדוע? לא, כי הכסף בו קנה אותה נחשב לכסף קידושין. 


לז.       מה מצוּוֶה האדון לעשות אם אינו רוצה לשאתה וכיצד? לסייע בפדיונה, דהיינו שיקבל עבורה רק מה שנתן בקניתה, פחות השנים שעבדה.


לח.      מה מצווה האדון שלא לעשות אם רוצה להוציאה? שלא למכרה לאדם אחר.


לט.      מי עוד מצווה בכך? אביה של הנערה.


מ.        האם יוכל בנו של האדון לקחתה לאישה? כן.


מא.     האם יצטרך לתת לה כסף קידושין או שלא, כמו אביו? פרט. לא יצטרך. אלא אומר לה הרי את מיועדת לי בכסף שקיבל אביך בדמייך.


מב.      מהו משפט הבנות? שהבעל ייתן לאשתו מזון בגד ועונה.


מג.       מי שלקח אמה לאישה ואחר כך לקח בנוסף לה אחרת, מה עליו לזכור? שלא להחסיר לאמה מזון בגד ועונה.


מד.      אם לקח אדון אמה ולא נשאה ולא נתנה לבנו ולא הוציאה בפדיון, מה יעשה? נשארת עמו עד שתביא סימנים ותצא מיד עוד לפני שש שנים.


מה.     על איזו הכאה חייב אדם מיתה? הכאה שהביאה למוות.


מו.       מי יכה ויהא חייב מיתה? אדם גדול ולא קטן.


מז.      את מי יכה ויהא חייב מיתה? אפילו קטן ואישה אבל לא חייב על עובר שהוא גרם להפלתו.


מח.     על ההורג בשוגג נאמר "ואשר לא צדה", מה פירוש המושג "צדה" (ג' פירושים)? לשון מארב, לשון צידה, לשון צידוד.


מט.     דוד המלך אמר בשם התורה כי "מרשעים יֵצא רשע", היכן התורה אומרת זאת, ומה כוונת העניין? "והאלוקים אינה לידו", ה' זימן לאדם שיהרוג אדם אחר, והיה מגיע לו שיהרוג, מפני עוון אחר שהיה לו, מגלגלים חובה על ידי חייב.


נ.         תן דוגמא למצב בו פורע ה' משני חייבים שלא נענשו בידי בית דין כי לא היו עדים על מעשיהם? אחד הרג במזיד ולא נענש במיתה כי לא ראו אותו, ואחד הרג בשוגג ולא יצא לַגָלוּת כי לא ראו אותו. ה' מזמנם למקום אחד, כשהשוגג בראש הסולם והמזיד בתחתיתו, ונופל השוגג על המזיד והורגו וראו זאת עדים, הרי שהמזיד נענש במיתה כראוי לו זה מכבר וכן השוגג ייענש בגלות כראוי לו זה מכבר.


נא.       לפני שהיו ערי מקלט, לאן היו יכולים לברוח ולהיקלט ההורגים בשוגג? למחנה לוויה.


נב.       מי מתכוון להכות ואינו חייב אם הרג ומדוע? רופא שניתח והמית, אב שהיכה את בנו ורב את תלמידו ושליח בית דין את החייב מלקות, אינם חייבים אף כי הזידו בהכאה, דהיינו שהתכוונו להכות, מפני שלא עשו בערמה כדי להמית.


נג.        מה הדין של כהן שהרג במזיד ורוצה לעבוד במזבח? מעם המזבח יילקח למות.


נד.       במה שונה המכה חברו מן המכה אביו ואמו? הראשון בתשלומין והשני במיתה.


נה.       על איזו הכאה באביו ואמו חייב מיתה? הכאה שיש בה חבורה (הוצאת דם אל מחוץ לעור או בתוכו).


נו.        האם חייב מיתה רק כשיכה גם אביו וגם אמו? או זה או זה.


נז.        מהי מיתת המכה אביו ואמו? חנק.


נח.       מי יגנוב נפש וימכרנה וחייב מיתה? לא רק איש אלא אפילו אישה והמסופקים במינם.


נט.       את מי יגנוב ויתחייב מיתה? איש או אישה.


ס.        מה צריכים לראות העדים כדי שיתחייב הגונב נפש מיתה? שגנב והנפש בידו ואז מכר.


סא.      מהי מיתתו של הגונב נפש? חנק.


סב.      כשסתם כך כתוב בתורה מיתה, על איזו מיתה מדובר? חנק.


סג.       מי חייב מיתה כשקילל את הוריו? איש או אישה אבל לא קטן.


סד.      מהי מיתתו של המקלל אביו ואמו? סקילה.


סה.     מהו לשון התורה כשהמיתה היא בסקילה? דמיו בו, דמיהם בם וכד'.


סו.       לאיזה משכב ייפול המוכה כדי שיתחייב המכה? חולי שמבטלו ממלאכתו.


סז.      מה עושים עם המכה עד שייוודע אם יתרפא המוכה ויקום ממיטתו? אוסרים אותו.


סח.     כיצד משערים את ביטול המלאכה שישלם המכה למוכה? רואים את המוכה כאילו הוא שומר קישואים, אם אינו ראוי כבר למלאכת יד ורגל כגון שנקטעו לו, ומשלם לו המכה דמי ביטול מלאכתו הקודמת.


סט.     מה עוד מוזכר בפרשתנו שישלם המכה? שכר הרופא.

 

 


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏