שאלות ותשובות- פרשת תרומה חלק ג

"שאלות ותשובות לפרשת תרומה" מעליית שלישי עד עליית רביעי. שאלות ותשובות לשינון וחזרה לקראת מבחן או כ- "פעילות לשולחן השבת". השאלות מתוך ספר "בְּזֹאת תִּבָּחֵנוּ" ובנויים על סדר הפרשה לפי פשט הפסוקים ופירושו של רש"י. מתאים לתלמידי חכמים הרוצים לבחון את בקיאותם בחמשת החומשים ולחדד את ידיעותיהם ועד לתלמידים הרוצים להתכונן למבחן בתורה.

שאלות ותשובות לפרשת תרומה

עליית שלישי  – עליית רביעי  

מעליית שלישי עד עליית רביעי


א.        ממה עשויה המנורה? זהב טהור.


ב.         האם עשויה המנורה וכל חלקיה מחלקים נפרדים או מקשה אחת? מקשה אחת.


ג.         מה הם חלקי המנורה? ירך, קנים, גביעים, כפתורים ופרחים.


ד.         כמה קנים היו למנורה וכיצד? אחד מרכזי ושלושה מכל צד, סך הכל שבעה.


ה.        כמה גביעים היו לכל קנה? פרט. לקנה המרכזי היו ארבעה גביעים, ולכל השאר שלושה גביעים.


ו.         מה עוד היה בכל קנה? כפתורים ופרחים.


ז.         כמה נרות היו למנורה? שבעה.


ח.        ממה היו עשויים המלקחיים והמחתות של המנורה? זהב טהור.


ט.        מהו משקל הזהב ממנו תיעשה המנורה וכליה? כיכר.


י.         מה עשה ה' כדי שיבין משה היטב את מלאכת מעשה המנורה? הראה לו דוגמתה.


יא.       כמה יריעות כיסו את המשכן? עשר יריעות.


יב.       מהו אורך ורוחב כל יריעה? עשרים ושמונה אמות אורך על ארבע אמות רוחב.


יג.        לכמה קבוצות של כמה יריעות כל קבוצה יחברו את היריעות? שתי קבוצות של חמש יריעות כל אחת.


יד.       ממה היו עשויים החוטים מהם ארגו את היריעות? שש משזר תכלת וארגמן ותולעת שני.


טו.       מה היה מצויר באריגה מחוכמת על היריעות? כרובים.


טז.      מה יחבר בין קבוצת היריעות (המחברת) האחת לבין השנייה? קרסי זהב שיאחזו בלולאות תכלת שבמחברת האחת והשנייה.


יז.        כמה לולאות היו בכל צד? חמישים.


יח.       אילו יריעות היו צריכות להיות על היריעות הנ"ל וכמה? יריעות עיזים. אחת עשרה.


יט.       מהי מידת כל יריעת עיזים? שלושים אמה אורך על ארבע אמה רוחב.


כ.         לכמה קבוצות של כמה יריעות כל קבוצה יחלקו את יריעות העיזים? שתי קבוצות, אחת של חמש יריעות ואחת של שש.


כא.      מה יעשו עם היריעה השישית של הקבוצה השניה? יכפלו אותה מול פני האוהל.


כב.      כמה לולאות יש לעשות בכל קבוצת יריעות בשביל חיבורן? חמישים.


כג.       ממה יהיו עשויים הקרסים שיחברו בין הלולאות שבשתי המחברות (קבוצות היריעות) ביריעות העיזים? מנחושת.


כד.      מה ישמשו האמות העודפות של יריעות העיזים שהן מעבר ליריעות התחתונות? יכסו את הקרשים שמאחורי המשכן וצדדיו.


כה.      מה היה מעל שתי שכבות היריעות האלה? מכסה עשוי מעורות אילים מאדמים ועורות תחשים.


רש"י


כו.       כיצד נעשתה המנורה לבסוף ומדוע? משה רבינו התקשה בצורתה ולכן אמר לו ה' השלך כיכר הזהב אל האש והיא נעשית מאיליה, וכך היה.


כז.       מהי ירך המנורה? הבסיס המעמיד את המנורה.


כח.      על מה עמדה ירך המנורה? על שלוש רגליים היוצאים ממנה.


כט.      למה היו דומים הגביעים ומה היה תפקידם? לכוסות ארוכים וצרים, ושימשו לנוי.


ל.         למה היו דומים הכפתורים? לתפוחים עגולים.


לא.      מה הם הפרחים שבמנורה? ציורים של פרחים ועיטורים.


לב.       האם היו עולים ששת הקנים מן הקנה האמצעי בעיגול או באלכסון? באלכסון.


לג.       מה פירוש גביעים משוקדים? גביעים שיש עליהם ציורים המעטרים אותם.


לד.       מה היה גובהה של המנורה? שמונה עשר טפחים.


לה.      כמה גביעים היו במנורה וכיצד חולקו בקנים? כ"ב, ארבעה בקנה האמצעי, ושלושה בכל אחד מששת הקנים.


לו.       כמה כפתורים היו במנורה וכיצד חולקו בקנים? י"א, חמישה בקנה האמצעי, ואחד בכל אחד מששת הקנים.


לז.       כמה פרחים היו במנורה וכיצד חולקו בקנים? ט', שלושה בקנה האמצעי, ואחד בכל אחד מששת הקנים.


לח.      מה הם הנרות של המנורה? הכלים כמין כוסות שבהם נותנים את השמן והפתילות.



לט.      כיצד יש לכוין את עמידת הנרות? מוּטים לכיוון הנר שבקנה האמצעי.


מ.        מה עושים עם המלקחיים של המנורה? מסדרים את הפתילה בתוך השמן ומושכים אותה משם, כפי הצורך.


מא.     מה עושים עם המחתות של המנורה? חותים בהן בבוקר את האפר שנוצר מדליקת הנרות של הלילה שכבו.


מב.      האם משקל המנורה וכליה צריך להיות בדיוק כיכר או לכל היותר או לכל הפחות? בדיוק.


מג.       כמה משקלו של כיכר זהב? בשל חול שישים מנה ובשל קודש מאה עשרים מנה (המנה כיום הוא 480 גרם ואם כן משקל המנורה והכלים יחד היה כ-58 ק"ג).    


מד.      איזו מנורה הראה ה' למשה כדוגמה? מנורה של אש.


מה.     יריעות המשכן לְמה שימשו? לגג וגם למחיצות.


מו.       כיצד היה עשוי כל חוט מיריעות המשכן? מארבעה מינים, שלושה של צמר ואחד של פשתים, וכל מין עשוי משישה חוטים, סה"כ עשרים וארבעה חוטים.


מז.      האם היו היריעות נעשות במחט או באריגה? באריגה.


מח.     מה היה מצויר על היריעות משני צדדים? צד אחד נשר וצד שני אריה.


מט.     בעזרת מה חוברו היריעות לשתי קבוצות של חמש חמש? בעזרת תפירה במחט חמש יריעות לבד וחמש יריעות לבד.


נ.         מה היה ארכו ורוחבו וגבהו של המשכן? ארכו שלושים אמה ורוחבו עשר אמות וגבהו עשר אמות.


נא.       מה הייתה המידה הכוללת של יריעות המשכן התחתונות? ארבעים אמה על עשרים ושמונה אמה.


נב.       כיצד נוצר מצב שבו לאחר כיסוי היריעות היו הקרשים מגולים שתי אמות מצד צפון ודרום? אורך היריעות 28 אמה שכיסו 10 אמות של רוחב המשכן ועוד 2 אמות של עובי הקרשים, ונשארו אם כן 16 אמות 8 לצפון ו-8 לדרום, ואם גבהו של המשכן 10 אמות הרי שנשתיירו 2 אמות בתחתית הקרשים בכל צד שלא היו מכוסות ביריעות אלה.


נג.        כיצד נוצר מצב שבו לאחר כיסוי היריעות היו הקרשים מצד מערב מגולים אמה בתחתיתם? אורך המשכן 30 אמה, ורוחב כל היריעות יחד 40 אמה, 31 אמה כיסו את אורך המשכן בנוסף לאמה של עובי הקרשים במערב (כי במזרח לא כיסו היריעות התחתונות את עובי הקרשים כאשר מסיק רש"י) ו-9 אמה הנותרות מהיריעות כיסו את אחורי המשכן דהיינו במערב, נותרה אמה מגולה בתחתית הקרשים.


נד.       מהי המידה הכוללת של יריעות העיזים שהיו מעל היריעות התחתונות? 44 אמה על 30 אמה.


נה.       כיצד גרם כיסוי יריעות העיזים שיהיו הקרשים בצפון ובדרום מכוסים לגמרי? לאחר כיסוי היריעות התחתונות נותרו בצפון ובדרום שתי אמות מגולות של הקרשים, וכיסוי יריעות העיזים ארוך בשתי אמות מהכיסוי התחתון נמצא שהוא מוסיף לכסות אמה מכל צד. והאמה הנותרת בקרש, היא האמה התחובה באדנים שגובהם אמה. נמצאו הקרשים מכוסים לגמרי.


נו.        כיצד כיסו יריעות העיזים את האמות המגולות מאחורי המשכן ומה עשו עם הנותר ביריעות? יריעות העיזים היו 11 והתחתונות היו 10 הרי שהיו רחבות באורך יריעה אחת שהיא 4 אמות, 2 אמות נותרו מגולות מאחורי המשכן במערב (צ"ע מרש"י לעיל שהסיק כהגמ' דשבת ולא כהברייתא דמידות, דהיינו שהשיור מאחור היה אמה ולא שתיים. עוד צ"ע למה היו מגולות מאחורי המשכן 2 אמות והלא אמה אחת הייתה תחובה באדנים כדפירש"י לעיל, וא"כ רק אמה אחת היתה מגולה) וכיסו אותן 2 מתוך 4 אמות היתרות שביריעות העיזים, נותרו 2 אמות שנכפלו על הכניסה למשכן מצד מזרח.


נז.        למה היה המשכן דומה במזרח? לכלה צנועה המכסה פניה בצעיף.


נח.       מה למדנו מהכיסוי הצנוע של המשכן? שיהא אדם חס על הדברים היפים ויצניעם וישמרם.


נט.       איזה מכסה היה מעל יריעות העיזים (מחלוקת)? יש אומרים עוד שני מכסים, אחד של עורות אילים מאודמים ועליו עוד מכסה של עורות תחשים. ויש אומרים אחד היה, חציו של עורות אילים מאודמים וחציו של עורות תחשים.





© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏