השקפה ביהדות- של חברך, לא שייך אליך!

ההשקפה ביהדות בדרך של "סיפור עם מוסר השכל" שסיפר "הרב שלום רובשקין" באחד הכינוסים כשיצא מהכלא לכבוד חי אלול בו נולדו הבעל שם טוב ובעל התניא זצ"ל

של חברך, לא שייך אליך!

 


לא פעם חושב האדם שמה שהקב"ה נתן לחברו - הרי בעצם זו טעות - זה היה אמור להיות שלי!...


החשיבה הזו מגיעה לאבסורד שהקנאה והחמדנות - מוציאים את האדם מדעתו ושלוותו.


אז מה עושים?! 


 הרב "שלום רובשקין" סיפר פעם:

 

לאחר שיצא מן הכלא על לא עוול בכפו, תיאר את זוועות הכלא השמור לפושעים מסוכנים בארצות הברית, בין השאר סיפר סיפור אישי שהלקח ממנו עצום:

 

בכל מסדר בוקר היה קצין הכלא מביא שק מכתבים ומחלק לאסירים. מאות מכתבים מכל העולם הגיעו אלי עם עידוד ותמיכה.

 

כך קרה שכמעט כל השק היה ממוען עבורי ומכתבים בודדים אם בכלל ליתר האסירים.

 

בזווית עיני ראיתי את הקנאה והמבט חסר הרחמים מכל "ידידי" במתקן הכליאה...

 

זה הגיע למצב שבוקר אחד פנה אחד הרוצחים הכבדים לקצין עת רצה לחלק את המכתבים מהשק: "עזוב אותנו תן ליהודון את כל השק!" - לא הגבתי, אך הבנתי שהסאה הוגדשה... שמשהו לא טוב יקרה היום... 

 

"את אשר יגורתי בא לי"... לתאי הגיע פושע רחב כתפיים בגובה שני מטרים, כל גופו מקועקע וגופו אדום מזעם.

 

"עד מתי תיקח לנו את כל המכתבים?!" - אמר באנגלית כבדה.

 

התלבטתי אם לענות ליצור המפלצתי הזה, אך הבנתי שהשתיקה תחריף את התגובה... אזרתי אומץ ועניתי לו בתוקף: "אתה חושב שלקחתי לך את המכתבים?! אז בבקשה, תקרא את המכתב הזה!" - תוך כדי שלפתי מכתב מהשק.

 

המכתב היה כתוב ביידיש מקהילה בניו-יורק.

 

"נו... אתה מבין משהו בכלל ממה שכתוב?!" - שאלתי בתקיפות מזלזלת...

 

עם כל הגודל הוא התכווץ מעט... לא הרפתי: "אני אקרא לך מה כתוב: שלום לך שלום רובשקין! - אתה שלום רובשקין?!" שאלתי בעצבים.

 

הרגשתי שהוא מתחיל להפנים והמשכתי: "מה נראה לך?! האם אתה מבין שאין לך שום שייכות למכתב הזה או לכל האחרים שבשק?! הם ממוענים אלי ונכתבו עבורי!. ומה חשבת שאני אצא מכאן הם יגיעו אליך?! ממש לא! כעת עוף לי מחדר!"

 

העבריין הגדול "קיפל את זנבו" והלך כלעומת שבא...

 

זהו בעצם הסיפור אבל המוסר השכל ממנו גדול מאוד:

 

 כמה אנשים בטוחים שהטוב של חבריהם היה בעצם שלהם... הם משוכנעים שהרכב החדש של השכן חמק מהם והגיע לידם...

 

התשובה שעליהם להפנים שכל דבר שיש לחבר ממוען אליו - יש את השם שלו על המעטפה.

ואם הוא לא היה מקבל את זה - אתה בטח לא שייך לזה ולא היית מקבל!

 

בהשקפה כזו נגוזה הקנאה וממילא השנאה והתחרות...

 


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏