דקדוק- דיוקים באמירת פסוקי דזמרא

"דקדוק בתפילה". "דיוק באמירת פסוקי דזמרא" - "הודו", "ברוך שאמר". ביאור נפלא מתוך "שְׂפָתַי יְשַׁבְּחוּנְךָ" - סדרת מאמרים בנוגע לאמירת התפילה פסוקי דזמרא בצורה נכונה, מדויקת ורהוטה. שיבושים נפוצים בקטעי התפילה וטעיות נפוצות שאנשים עושים בזמן אמירת קטעי התפילה מבלי לשים לב. נכתב במיוחד לאתר "דבר תורה" על ידי הרב פינחס הכהן שליט"א

הוֹדוּ לה' קִרְאוּ בִשְׁמוֹ

 

בַּפָּסוּק הַמַּתְחִיל בַּמִּלִּים: אֲשֶׁר כָּרַת, יֵשׁ לִשְׁהוֹת מְעַט בֵּין הַמִּלָּהכָּרַת לְבֵין הַמִּלִּים אֶת  אַבְרָהָם, כִּי אֵין הַכַּוָּנָה כָּאן לוֹמַר שֶּׁכָּרַת אוֹתוֹ (אֶת אַבְרָהָם) חס ושלום, אֶלָּא שֶׁכָּרַת אִתּוֹ (בְּרִית) והַכַּוָּנָה אֶל הַבְּרִית שֶׁכָּרַת עִם אַבְרָהָם.

 --------------------

בַּפָּסוּק הַמַּתְחִיל: "כִּי כָּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים" צָרִיךְ לַעֲצוֹר מְעַט בֵּין מִלִּים אֵלֶּה לְבֵין ”וה' שָׁמַיִם עָשָׂה“, כְּדֵי לְהַפְרִיד בֵּין הַגְדָרַת אֱלֹהֵי הָעַמִּים כֶּאֱלִילִים (כְּלוֹמַר אֵלִים כּוֹזְבִים), לְעֻמַּת  אֱלֹקִים אֱמֶת שֶׁהוּא בָּרָא אֶת הַשָּׁמַיִם.

 -----------------------

הָבוּ. הַמִּלָּה הָבוּ, הַמּוֹפִיעָה בְּפִסְקָה זוֹ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים,קְרִיאָתָהּ מִלְּרַע הָבוּ וְלֹא מִלְּעֵיל כְּפִי שֶׁיֵּשׁ הַקּוֹרְאִים אוֹתָהּ, בְּטָעוּת, מִלְּעֵיל.


 -----------------------

 חִילוּ.  קְרִיאָתָהּ שֶׁל הַמִּלָּה חִילוּ, מִלְּעֵיל חִילוּ, כִּי זֶהוּ צִוּוּי מִפְּעָלֵי ע"י (ע' הפועל היא האות י').

 --------------------- 

זְכֹר-רַחֲמֶיךָ, צָרִיךְ לָשִׂים לֵב שֶׁלּא לִקְרֹא שְׁתֵּי מִלִּים אֵלֶּה בְּבַת אַחַת "זְכֹרַחֲמֶיךָ" שֶׁרֵי"שׁ אַחַת נִבְלַעַת וְנֶעֱלֶמֶת, אֶלָּא לִקְרֹא בְהַפְרָדָה קַלָּה, בְּאֹפֶן שֶׁהָרֵי"שׁ נִקְרֵאת פַּעֲמַיִם זְכֹר-רַחֲמֶיךָ.

 --------------------

 קוּמָה. מִלָּה זוֹ נִקְרֵאת מִלְּרַע קוּמָה לַמְרוֹת שֶׁהִיא צוּרַת צִוּוּי מִנָּחֵי ע"ו (ע' הפועל היא האות ו' - וּקְרִיאָתָהּ בְּדֶרֶךְ כְּלָל מִלְּעֵיל) כאן מִלָּה זוֹ נִקְרֵאת מִלְּרַע כִּי הִיא סְמוּכָה לַּמִּלָּה עֶזְרָתָה הַמַּתְחִילָה בְאוֹת עַיִ"ן וּבִקְרִיאָה מִלְּעֵיל עֲלוּלָה הָעַיִ"ן  לְהִבָּלַע. 



 "בָּרוּךְ שֶׁאָמַר"

רַבִּים טוֹעִים וְחוֹצִים אֶת הַמִּלָּה הָעוֹלָם“ (וְהָיָה הָעוֹלָם) כַּךְ: הָעוֹ (מִלְּעֵיל) לָם (מִלְּרַע), אַךְ כַּמּוּבָן זוֹ טָעוּת, כִּי הַמִּלָּה הָעוֹלָם, הִיא מִּלָּה אַחַת וּקְרִיאָתָהּ מִלְּרַע, כַּךְ: הָעוֹלָם


------------------

«בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעֹשֶׂה», שוּב יֶשְׁנָם הַמְּחַלְּקִים אֶת הַמִּלָּה וְעֹשֶׂה, כַּךְ: וְעֹ (מִלְּעֵיל) שֶׂה (מִלְּרַע), וְכַמּוּבָן גַּם זוֹ טָעוּת, כִּי הַמִּלָּה, אַחַת הִיא  וּקְרִיאָתָהּ מִּלְּרַע ,כַּךְ: וְעֹשֶׂה.


----------------


וְהַטָּעות נִמְשֶׁכֶת גַּם בַּמִּלָּה וּמְקַיֵּם, הַמְחֻלֶּקֶת, כַּךְ: וּמְקַ (מִלְּעֵיל) יֵּם (מִלְּרַע) 

בְּעוֹד שֶׂצָרִיךְ לְקָרְאָהּ כְּמִלָּה אַחַת,כַּךְ: וּמְקַיֵּם. 

וּמַמְשִׁיכִים אֶת חֲלוּקַת המִּלִּים לִשְׁנֵי חֲלָקִים, אֶת הַמִּלָּה בְּרֵא שִׁית, מְחַלְּקִים כַּךְ: בְּרֵא (מלעיל) שִׁית (מִלְּרַע)

בְּעוֹד שֶׁהִיא מִלָּה אַחַת שֶׁקְּרִיאָתָה מִלְּרַע,כַּךְ: בְּרֵאשִׁית.


----------------


גַּם אֶת הַמִּלָּה לִירֵאָיו, חוֹצִים לִשְׁתַּיִם, כַּךְ : לִירֵ אָיו, בְּעוֹד שֶׁהִיא צְרִיכָה לְהִקָּרֵא כְּמִלָּה אַחַת מִלְּרַע, כַּךְ: לִירֵאָיו, גַּם אֶת הַמִּלָּה וּמַצִּיל, חוֹצִים לִשְׁתַּיִם, וְקוֹרְאִים אוֹתָהּ, כךְ: וּמַ (מִלְּעֵיל) צִּיל (מִלְּרַע) 

בְּעוֹד שֶׁקְּרִיאָתָהּ הַנְּכוֹנָה הִיא,כַּךְ: וּמַצִּיל, וְהוּא הַדִּין בַּמִּלָּה: וַעֲבָדָיו, שׁנוֹהֲגִים לְקָרְאָהּ, כַּךְ: וַעֲבָ (מִלְּעֵיל) דָיו (מִלְּרַע) בְּעוֹד  קְרִיאָתָהּ הַנְּכוֹנָה הִיא כְּמִלָּה  אַחַת מִלְּרַע, כַּךְ: וַעֲבָדָיו.


---------------------------------



יְהִי כְבוֹד.

 

מָשָׁלָה- מִלָּה זוֹ קְרִיאָתָהּ מִלְּעֵיל, כַּךְ:מָשָׁלָה,

כֵּיוָן שֶׁהִיא צוּרָה מֻטְעֶמֶת שֶׁל הַמִּלָּה מָשְׁלָה, וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ מִשְׁתַּנָּה לְמִלְּעֵיל  בִּמְקוֹם מִלְּרַע.

וַיֶּהִי – גַּם מִלּה זוֹ  קְרִיאָתָהּ מִלְּעֵיל, כַּךְ: וַיֶּהִי,

כִּי הַוָּי"ו שֶׁבְּראשָׁהּ הִיא וָי"ו הַהִפּוּךְ הַהוֹפֶכֶת אוֹתָהּ מֵעָתִיד לְעָבָר, וְעֵקֶב זֹאת קְרִיאָתָהּ מִשְׁתַּנָּה לְמִלְּעֵיל בִּמְקוֹם מִלְּרַע.

 

 -------------------------

 

(אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ). תְּהִלָּּה לְדָוִד.

 

פסוק א': צָרִיךְ לָשִׂים לֵב שֶׁהַמֵּי"ם הָרִאשׁוֹנָה,שֶׁבַּמִּלָּה אֲרוֹמִמְךָ, מְנֻקֶּדֶת בְּחִירִיק וְלֹא בְסֶגוֹל, וְיֵשׁ לְבַטְּאָהּ בְּהֶתְאֵם.

פסוק ו': צָרִיךְ לְהַקְפִּיד בַּהֲגִיַּית הַמִּלָּה אֲסַפְּרֶנָּה, שֶׁהַנּוּ"ן מְנֻקֶּדֶת בְּדָגֵשׁ חָזָק.

פסוק ח': הַקָּמָץ שֶׁבַּמִּלָּה וּגְדָל (-חָסֶד)הוּא קָמָץ קָטָן, וְלָכֵן קְרִיאַת הַמִּלָּה וּגְדָל קְרוֹבָה  מְאֹד לִקְרִיאָה בְּחוֹלָם, כַּךְ: וּגְדֹל (הַהֶבְדֵּל דַּק מְאֹד).

פסוק כ"א: צָרִיךְ לָשִׂים לֵב לְכַךְ שֶׁהָאוֹת בֵּית בַּמִּלָּה יְדַבֶּר-(פִּי), קְרִיאָתָהּ בְּסֶגוֹל וְלֹא בְּצֵירֵי, כְּלוֹמַר יֵשׁ לְקָרְאָהּ כַּךְ: "יְדַבֶּרְפִּי" וְלֹא "יְדַבֵּר פִּי", וְהָעֵד הוּא הַמַּקַּף שֶׁבֵּינֵיהֶם.

 

--------------------------


הַלְלוּיָהּ, הַלְלִי נַפְשִׁי. (מזמור קמ"ו)

 

חָשׁוּב מְאֹד לָשִׂים לֵב בִּקְרִיאַת הַמִּלָּה ”אֲהַלְלָה“, עַל יְדֵי הַפְרָדָה בֵּין הָאָלֶ"ף לַהֵ"א, כְּלוֹמַר לְבַטֵּא אֶת שְׁתֵּיהֶן וְלֹא לְהַבְלִיעַ אַחַת מֵהֶן (אֲבָל לֹא לְהַפְרִיד מַמָּשׁ, כֵּיוָן שֶׁנִּקוּד הָאָלֶ"ף הוּא שְׁוָא-פָּתָח, וְאֵין לְהַטְעִימוֹ).

 

אֶת הַמִּלָּה שִׂבְרוֹ צְרִיכִים לְהַקְפִּיד לְקָרְאָהּ בְּשִׂין שְׂמָאלִית (כְּמוֹ סָמֶ"ךְ) וּפֵירוּשָׁהּ בִּטְחוֹנוֹ, יְהָבוֹ, כְּלוֹמַר שֶׁשָׂם בִּטְחוֹנוֹ בְּהקב"ה, כִּי אִם יִקְרָאֶנָּה בְּשִׁין יְמָנִית, תִּהְיֶה  מִלְּשׁוֹן שֶׁבֶר (=מְצוּקָה, צָרָה) כְּלוֹמַר הַהֵפֶךְ מִכַּוָּנַת הַפָּסוּק.

 

הֶעָרָה:

צָרִיךְ לָשִׂים לֵב בְּנִגּון הַפָּסוּק ח' שֶׁתִּהְיֶה הַחֲלוּקָה כַּךְ: שֵׁם ה' מֻפְרַד עַל יְדֵי הַטַּעַם ”פָּסֵק“ (קַו מְאֻנַּךְ) וּבְמַקְבִּיל פֹּקֵחַ עִוְרִים, ואחרי כן: ה' זֹקֵף כְּפוּפִים – ה' אֹהֵב צַדִּיקִים.

 

וּבְפָסוּק ט' גַּם כֵּן  שֵׁם ה' מֻפְרָד עַל יְדֵי פָסֵק וּמוּלוֹ שֹׁמֵר אֶת גֵּרִים  וּבַהֶמְשֵׁךְ, הַפָּסוּק מִתְחַלֵּק אַף הוּא לִשְׁנַיִם: יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד - וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים יְעַוֵּת. (הָעִקָּר הוּא לְהִזָּהֵר וּלְהִמָּנַע מֵהַטְעָמַת הַפְּסוּקִים בְּאֹפֶן שֶׁשְּׁנֵי הַפְּסוּקִים יְחֻלְּקוּ לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים, כְּשֶחֶלְקוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל פָּסוּק ח' מְצֹרָף לְחֶלְקוֹ הָרִאשׁון שֶׁל פָּסוּק ט').

  

 

---------------------------------


הַלְלוּיָה, כִּי טוֹב זַמְּרָה. (מזמור קמ"ז)

 

בְּפָסוּק י"ח צָרִיךְ לְהַקְפִּיד מְאֹד בַּהֲגִיַּית הַמִּלָּה יַשֵּׁב (הַשִּׁי"ן בְּדָגֵשׁ חָזָק) כִּי הִיא  בִּמְקוֹם הַמִּלָּה יַנְשֵׁב (מִלְּשׁוֹן מַשִּׁיב הָרוּח) וְהַדָּגֵשׁ הוּא בִּמְקוֹם הַנּוּ"ן שֶׁנָּשְׁרָה, וְאִם נְבַטֵּא ”יָשֵׁב“ (ללא דגש), תִּהְיֶה הַמַּשְׁמָעוּת ”יַחְזִיר“, שֶׁאֵין לָהּ מָקוֹם כָּאן.


 

 ---------------------------------------

 

הַלְלוּיָהּ, הַלְלוּ אֶת ה' מִן הַשָּׁמַיִם. (מזמור קמ"ח).

 

בְּפָסוּק ו' - הַמִּלִּים חָק-נָתַן, צָרִיךְ לְקָרְאָן כַּךְ: חֹק- נָתַן, וְלֹא חַק נָתַן כִּי הַמִּלָּה חָק יְסוֹדָהּ בַּמִּלָּה חֹק, וְרַק בִּגְלַל חִבּוּרָהּ לַמִּלָה נָתַן, הִתְחַלֵּף הַחוֹלָם לְקָמָץ קָטָן.

 

 

 --------------------------------------

 

הַלְלוּיָהּ שִׁירוּ לה'. (מזמור קמ"ט).

 

בְּפָסוּק ה' - לְהַקְפִּיד בִּקְרִיאַת הַמִּלָּה יַעְלְזוּ, כַּךְ: יַעְ  לְזוּ, וְלֹא יַעַלְזוּ.

בְּפָסוּק ח' – לְהַקְפִּיד בִּקְרִיאַת הַמִּלָּה נִכְבְּדֵיהֶם, כַּךְ: נִכְ בְּדֵיהֶם  וְלֹא נִכְבַּדֵּיהֶם.



-----------------------------------------------------


הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ-אֵל. (מזמור ק"נ).

 

צְרִיכִים לָשִׂים לֵב שֶׁהַמִּלָּה שָׁמַע, קְרִיאָתָהּ מִלְּעֵיל, כַּךְ: שָׁמַע, כִּי צוּרָתָהּ הַבְּסִיסִית הָיְתָה צְרִיכָה לִהְיוֹת שֶמַע, וְרַק בִּגְלַל הַהֶפְסֵק (הָאַתְנָח שֶׁמִּתַּחַת הַשִּׁי"ן) הִשְׁתַּנָּה הַסֶגוֹל לְקָמָץ, וְהַכַּוָּנָה לִכּלֵי-נְגִינָה שֶׁשְּׁמוֹ ”צִלְצְלֵי-שֶמַע“,

כִּי אִם נִקְרָא אוֹתָה מִלְּרַע שָׁמַע , פֵּירוּשָׁהּ שֶׁמִּישֶׁהוּ שָׁמַע, וְאֵין כָּל מַשְׁמָעוּת לְמִלָּה זוֹ  כָּאן.


------------------------------------------


וַיְבָרֶךְ דָּוִיד.

 

וַיְבָרֶךְ. תְּחִלָּה יֵשׁ לָשִׂים לֵב שֶׁהָרֵי"שׁ שֶׁבַּמִּלָּה וַיְבָרֶךְ, מְנֻקֶּדֶת בְּסֶגוֹל וְלֹא בִשְׁוָא (וַיְבָרֵךְ), וְזֶה בָּא לְצַיֵּין שֶׁקְּרִיאַת מִלָּה זוֹ הִיא מִלְּעֵיל וְלֹא מִלְּרַע, זֹאת אוֹמֶרֶת קְרִיאָתָהּ כַּךְ: וַיְבָרֶךְ,

וְהַסִּבָּה הִיא שֶׁהַוָּי"ו שֶׁבְּרֹאשׁ מִלָּה זוֹ הִיא וָי"ו הַהִפּוּךְ, כְּלוֹמַר וָי"ו זו הוֹפֶכֶת אֶת הַמִּלָּה מֵעָתִיד לְעָבָר, וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ מִשְׁתַּנָּה לְמִלְּעֵיל בִּמְקוֹם מִלְּרַע, וּמִשּׁוּם כַּךְ הִשְׁתַּנָּה נִקּוּדָהּ שֶׁל הָרֵי"שׁ מִצֵּירֵי לְסֶגוֹל.

 

הַיַּמִּים.  קְרִיאַת מִלָּה זוֹ צְרִיכָה לִהְיוֹת בְּדָגֵש חָזָק בַּמֵּי"ם הָרִאשׁוֹנָה, כִּי הִיא צוּרַת הָרַבִּים שֶׁל יָם, וְאִלּוּ קְרִיאָתָהּ לְלֹא דָּגֵשׁ, יָמִים, זוֹ צוּרַת הָרַבִּים שֶׁל הַמִּלָּה יוֹם.

 

וַתָּקֶם. צָרִיךְ לְהִזָּהֵר מְאֹד בַּהֲגִיַּית מִלָּה זוֹ, שֶׁלֹּא לְבַטְּאָהּ וַתָּקָם, כִּי וַתָּקָם פֵּירוּשָׁהּ וְקַמְתָּ, אֲבָל וַתָּקֶם אֶת דְּבָרֶיךָ, פֵּירוּשָׁהּ הֵקַמְתָּ (=קִיַּימְתָּ) אֶת דְּבָרֶיךָ.

 

וַתֵּרֶא. צָרִיךְ לְהִזָּהֵר לִקְרֹא מִלָּה זוֹ מִלְּעֵיל,כַּךְ :וַתֵּרֶא, כִּי הַוָּי"ו כָּאן הִיא וָי"ו הַהִפּוּךְ הַהוֹפֶכֶת אֶת הַמִּלָּה מֵעָתִיד לְעָבָר, וְלָכֵן בִּמְקוֹם וַתִּרְאֶה(הַתָּי"ו בְּחִירִיק, וְהָרֵי"ש בִּשְׁוָא וְאָלֶ"ף בְּסֶגוֹל) הַנִּקּוּד הוּא כַּךְ: הַתָּי"ו בְּצֵירֵי, הָרֵי"שׁ בְּסֶגול, הָאָלֶ"ף נחה וְהַהֵ"א הֻשְׁמְטָה, כִּי וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָתִיד לְעָבָר, מְשַׁנֶּה אֶת הַהַטְעָמָה לְמִלְּעֵיל בִּמְקוֹם מִלְּרַע וּמְקַצֶּרֶת אֶת הַמִּלָּה, וְלִפְעָמִים (כְּמוֹ כָּאן) אַף מַשְׁמִיטָה אֶת הָאוֹת הָאַחֲרוֹנָה.       

 

עֳנִי.  צָרִיךְ לָשִׂים לֵב שֶׁהָעַיִ"ן מְנֻקֶּדֶת בִּשְׁוָא קָמָץ, כְּלוֹמַר הֲגִיָּיתָהּ כְּמוֹ חוֹלָם, אֲבָל קְרִיאָתָהּ מִלְּרַע, כַּךְ:עֳנִי“, כִּי אִי-אֶפְשָׁר לְהַטְעִים אוֹת הַמְּנֻקֶדֶת בִּשְׁוָא נָע אוֹ שׁוָא מֻרְכָּב.


=================


שִׁירַת הַיָּם.

 

הערה כללית: לְשִׁירַת הַיָּם, יֶשְׁנָן מַנְגִּינוֹת רַבּוֹת הַשׁוֹנוֹת מֵעֵדָה לְעֵדָה, וְיֵשׁ עֵדות שֶׁיֵּשׁ לָהֶן שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלֹשׁ מַנְגִּינוֹת שׁוֹנוֹת, לְשַׁבָּת וְלַחַגִּים וְכַדּוֹמֶה, אֶלָּא שֶׁחַיָּיבִים לְהַקְפִּיד בְּהַתְאָמַת הַמַּנְגִּינָה לִכְלָלֵי הַקְּרִיאָה בַּטְּעָמִים, וְלֹא לְהַתְאִים אֶת הַקְּרִיאָה לַמַּנְגִּינָה!!!  

 

נַתְחִיל בַּמִּלָּה "וַיּוֹשַׁע" (שמות פרק י"ד פסוק ל') צָרִיךְ לְהַטְעִים אוֹתָהּ מִלְּעֵיל, כַּךְ: ”וַיּוֹשַע“, כִּי הַוָּי"ו שֶׁבְּרֹאשׁ הַמִּלָּה הִיא וָי"ו הַהִפּוּךְ, כְּלוֹמַר הוֹפֶכֶת מִלָּה זוֹ מֵעָתִיד לְעָבָר, וְלָכֵן הִיא מֻטְעֶמֶת מִלְּעֵיל (וְלֹא מִלְּרַע).

 

גַּם הַמִּלָּה וַיַּרְא (הַמּוֹפִיעָה פַּעֲמַיִם בְּשִׁירַת הַיָּם: שמות פרק י"ד פסוקים: ל' ול"א) קְרִיאָתָהּ מִלְּעֵיל, כַּךְ:”וַיַּרְא“,כִּי גַם הִיא מַתְחִילָה בְּוָי"ו הַהִפּוּךְ וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ הִשְׁתַּנְּתָה לְמִלְּעֵיל בִּמְקוֹם מִלְּרַע.

 

הַמִּלָּה וַיִּירְאוּ (שמות פרק י"ד פסוק ל"א) הַטְעָמָתָהּ מִלְּרַע, אֲבָל יֵשׁ לְהַעֲמִיד הַעֲמָדָה קַלָּה בְּרֵאשִׁיתָהּ, כַּךְ: ”וַיִּירְ-אוּ“. כִּי צָרִיךְ  לְהַטְעִים וּלְהַדְגִּישׁ אֶת הַיּוּ"ד, כֵּיוָן שֶׁמִּלָּה זוֹ הִיא מִלְּשׁוֹן יִרְאָה וְלֹא מִלְּשׁוֹן רְאִיָּיה, וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ כַּךְ: ” וַיִּירְ-אוּ“.

 

אֶת הַמִּלָּה אָשִׁירָה (שמות פרק ט"ו פסוק א'), צָרִיךְ לִקְרֹא מִלְּעֵיל, כך: ”אָשִׁירָה“ כִּי יְסוֹד הַמִּלָּה הוּא אָשִׁיר, וְהַהֵ"א שֶׁבְּסוֹפָהּ הִיא עַל דֶּרֶךְ עָתִיד מָאֳרָךְ וּלְפִיכַךְ יֵשׁ לְהַקְפִּיד בִּקְרִיאָתָהּ מִלְּעֵיל.

 

כְּמוֹ כֵן יֵשׁ לָשִׂים לֵב בִּקְרִיאַת הַמִּלָּה רָמָה (שמות פרק ט"ו פסוק א') שֶׁקְּרִיאָתָהּ מִלְרַע, וְלֹא מִלְּעֵיל, כְּלוֹמַר כַּךְ:”רָמָה“ כִּי הִיא מִשֹׁרֶשׁ ר.מ.ה וּמַשְׁמָעוּתָהּ הִשְׁלִיךְ, וְלֹא מִשֹּׁרֶשׁ רוּם בְּמַשְׁמָעוּת שֶׁל הִתְרוֹמְמוֹת. 

 

וְכֵן צָרִיךְ לְהִיזָּהֵר בִּקְרִיאַת הַמִּלָּה עָזִּי (שמות פרק ט"ו  פסוק ב') כִּי הַקָּמָץ שֶׁמִתַּחַת לָעַיִ"ן הוּא קָמָץ קָטָן, כְּלוֹמַר דֹּומֶה לָחוֹלָם  וְלֹא בְקָמָץ רָחָב, וְהַקְּרִיאָה שֶׁלָּהּ כַּךְ: ”עֹזִּי“.

 

צָרִיךְְ לְהִיזָּהֵר שֶׁלֹּא לְחַבֵּר אֶת שְׁתֵּי הַמִּלִּים "וְזִמְרָת" עִם "יָהּ" - וְזִמְרָת יָהּ-, כִּי הַמִּלָּה זִמְרָת מֻטְעֶמֶת בְּטַעַם פַּשְׁטָא שֶׁהוּא טַעַם מַפְסִיק, וְלָכֵן צָרִיךְ לְהַפְרִיד בֵּין שְׁתֵּי הַמִּלִּים.

 

אֶת הַמִּלָּה "לִישׁוּעָה" יֵשׁ לִקְרֹא מִלְּרַע, כַּךְ : ”לִישׁוּעָה“, עִם הַעֲמָדָה קַלָּה  בַּלָּמֶ"ד.

 

אֶת הַמִּלָּה ”וַאֲרֹמְמֶנְהוּ“, צָרִיךְ לְהַטְעִים בְּהַעֲמָדָה קַלָּה בַּוָּי"ו, וְכֵן בְּהַעֲמָדָה קַלָּה בָּרֵי"שׁ, בִּגְלַל הַמְּתָגִים שֶׁמִּתַּחְתֵּיהֶן, אֲבָל הַהַטְעָמָה הַעִיקָּרִית הִיא בַּמֵּי"ם הַשְּׁנִיָּה, וּבְשׁוּם אֹפֶן לֹֹא בַּהֵ"א.

 

הַמִּלָּה ”יָרָה“, הַטְעָמָתָהּ מִלְּרַע, כַּךְ: ”יָרָה“ וְכֵןְ גַּם הַמִּלָּה בַיָּם, הַטְעָמָתָהּ מִלְּרַע, כַּךְ: ”בַיָּם“.

 

גַּם הַמִּלִּים ”בְיַם-סוּף“, צָרִיךְ לְהַקְפִּיד בְּהַטְעָמָתָן יַחַד מִלְּרַע , כַּךְ: ”בְיַם-סוּף“.

 

חָשׁוּב לָשִׂים לֵב בַּהֲגִיַּית הַמִּלִּים תְּשַׁלַּח  וַ- חֲרֹנְךָ, עַל יְדֵי הַפְרָדָה בֵּינֵיהֶן לְבַל תִּבָּלַע חֵי"ת אַחַת מֵהֶן.

 

הַמִּלָּה ”יֹאכְלֵמוֹ“, צָרִיךְ לִקְרֹא מִלְּעֵיל, כְּלוֹמַר הַהַטְעָמָה בַּלָּמֶ"ד, כַּךְ: ”יֹאכְלֵמוֹ“ כְּפִי שֶׁמֵּעִיד הּטַּעַם (טַרְחָא) שֶׁתַּחַת הַלָּמֶ"ד. 

 

אֶת הַמִּלָּה "נֶעֶרְמוּ", צָרִיךְ לְהַקְפִּיד בִּקְרִיאָתָהּ כַּךְ: נֶ  עֶרְמוּ-מַיִם,  וְלֹא נֶעֶ רְמוּ-מַיִם, כִּי הַהַטְעָמָה הָעִיקָּרִית הִיא, אָמְנָם, בַּמֵּי"ם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַמִּלָּה מַיִם, אֲבָל יֵשׁ הַטְעָמָה קַלָּה  בַּנּוּ"ן (כְּפִי שֶׁמֵּעִיד הַטַּעַם "שׁוֹפָר הוֹלֵךְ" שֶׁמִּתַּחַת לַנּוּ"ן) וְאִלּוּ הַהֶמְשֵׁךְ עֶרְמוּ-מַיִם, נִקְרָא כִּיחִידָה אַחַת בִּגְלַל הַמַּקַּף הַמְחַבֵּר אוֹתָן.

 

גַּם הַמִּלִּים בְּלֶב-יָם קְרִיאָתָן מִלְּרַע כְּמִלָּה אַחַת, כַּךְ: ”בְּלֶבְיָם“, כִּי הַבֵּי"ת מְנֻקֶּדֶת בִּשְׁוָא (שֶׁלְּעוֹלָם אֵין לְהַטְעִימוֹ) וְהַסֶּגוֹל שֶׁמִּתַּחַת לַלָּמֶ"ד יַחַד עִם הַמַּקַּף מֵעִיד עַל חִבּוּר שְׁתֵּי הַמִּלִּים כְּמִלָּה אַחַת, כְּשֶׁהַמֶּתֶג נִמְצָא מִתַּחַת לַיּוּ"ד וְשָׁם מְקוֹם הַהַטְעָמָה.

 

הַמִּלָּה תִּמְלָאֵמוֹ קְרִיאָתָהּ מִלְּעֵיל, כך: ”תִּמְלָאֵמוֹ“ כִּי הַטַּעַם(שׁוֹפָר הוֹלֵךְ) הוּא מִתַּחַת לָאָלֶ"ף.

 

 גַּם הַמִּלָּה תּוֹרִישֵׁמוֹ,קְרִיאָתָהּ מִלְּעֵיל, כַּךְ:”תּוֹרִישֵׁמוֹ“ בִּגְלַל הַטַּעַם (טַרְחָא) שֶׁמִּתַּחַת לַשִּׁי"ן, אֲבָל יֵשׁ הַעֲמָדָה קַלָּה בַּתָּי"ו שֶׁבִּתְחִלַּת הַמִּלָה(בִּגְלַל הַמֶּתֶג שִּׁמִּתַּחְתֶּיהָ).

 

בֵּין הַמִּלִּים ”בְּמַיִם“ וְ ”אַדִּירִים“, צָרִיך לְהַקְפִּיד עַל הַפְרָדָה, כֵּיוָן שֶׁהַמִּלָּה ”בְּמַיִם“ מֻטְעֶמֶת בַּטַעַם ”טַרְחָא“ לָכֵן אֵין לְקָרְאָן בְרֶצֶף.

 

הַמִּלִּים: מִי כָמוֹכָה (הַמּוֹפִיעוֹת פַּעֲמַיִם בַּפָּסוּק) קְרִיאָתָן מִלְּעֵיל דְהָיִינוּ הַהַטְעָמָה בֵּּמי"ם וְלֹא בָּאוֹת כָ"ף, כַּךְ: ”מִי כָמוֹכָה“.

(יש להבחין שהאות כ"ף פעם השנייה דגושה: "מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה' מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ")

 

צָרִיךְ לָשִׂים לֵב שֶׁבַּמִּלָה נֶאְדָּר, הָאָלֶ"ף מְנֻקֶּדֶת בִּשְׁוָא נָח, וְלָכֵן אֵין לְקָרְאָהּ, בְּטָעוּת, בֲּהֲנָעַת הַשְּׁוָא שֶּׁתַּחַת הָאָלֶ"ף, כְּאִלּוּ מְנֻקֶּדֶת  נֶאֱדָר, אֶלָּא  צָרִיךְ לְקָרְאָהּ כַּךְ : "נֶאְדָּר".

 

שְׁתֵּי הַמִּלִּים ”עֹשֵׂה“ ”פֶלֶא“ קְרִיאָתָן מִלְּעֵיל, כַּךְ: ”עֹשֵׂה  פֶלֶא“

 

גַּם הַמִּלָּה תִּבְלָעֵמוֹ צָרִיךְ לִקְרֹא אוֹתָה מִלְּעֵיל, כַּךְ: ”תִּבְלָעֵמוֹ“ כִּי הַטַּעַם (טַרְחָא) נִמְצָא מִתַּחַת לָעַיִ"ן.


הַמִּלָּה יִרְגָּזוּן קְרִיאָתָהּ מִלְּרַע, כַּךְ:”יִרְגָּזוּן“ כֵּיוָן שֶׁהַטַּעַם(אַתְנָח) נִמְצָא מִתַּחַת לַזַּיִ"ן וְאוֹתָהּ צָרִיךְ לְהַטְעִים.

 

צָרִיךְ לָשִׂים לֵב וּלְהַפְרִיד בֵּין הַמִּלָּה יֹשְׁבֵי וְהַמִּלָּה פְּלָשֶׁת, כִּי מִתַּחַת לַבֵּי"ת יֵשׁ טַרְחָא (שֶׁהוּא טַעַם מַפְסִיק) וְהַהוֹכָחָה לְכַךְ הִיא דְּגֵשׁוּת הַפֵּ"א.

 

הַמִּלָּה יֹאחֲזֵמוֹ, קְרִיאָתָהּ מִלְּעֵיל, כַּךְ :”יֹאחֲזֵמוֹ“, כִּי הַטַּעַם (טַרְחָא) מִתַּחַת  לַזַּיִ"ן.

 

גַּם הַמִּלָּה רָעַד, קְרִיאָתָהּ מִלְּעֵיל, כַּךְ: כִּי הִיא שֵׁם עֶצֶם בְּהֶפְסֵק, וְלֹא פֹּעַל, וְהַסִּבָּה  שֶׁהָרֵי"שׁ מִנְּקֻדַּת בְּקָמָץ וְלֹא בְּפָתָח, הִיא הַטַּעַם שֶׁמִּתַּחְתֶּיהָ, כְּלוֹמַר הָאַתְנָח (שׁהוּא טַעַם מַפְסִיק).

 

יֹשְׁבֵי כְנָעַן – הַמִּלָּה כְנָעַן צָרִיךְ לִקְרֹא בְּכַף רָפָה, וְזֹאת מִכֵּיוָן שֶׁהַמִּלָּה שֶׁלְּפָנֶיהָ - יֹשְׁבֵי- מֻטְעֶמֶת בְּטַעַם מְשָׁרֵת (מַאֲרִיךְ) הַמְחַבֵּר אֶת שְׁתֵּיהֶן, וּקְרִיאָתָהּ שֶׁל הַמִּלָּה כְנָעַן הִיא מִלְּעֵיל, כך : ”כְּנָעַן“ כִּי הַמֶּתֶג שֶׁל סוֹף הַפָּסוּק מֻנָּח מִתַּחַת לַנּוּ"ן.

 

הַמִּלָּה אֵימָתָה קְרִיאָתָהּ מִלְּעֵיל, כַּךְ: ”אֵימָתָה“, כִּי יְסוֹד הַמִּלָּה הוּא שֵׁם הָעֶצֶם אֵימָה, כְּשֶׁהוּא מָאֳרָךְ כְּדֶרֶךְ סִגְנוֹן הַשִּׁירָה, וְהַטַּעַם (שְׁנֵי פַּשְׁטִין) מֵעִיד עַל כַּךְ, וְכֵן מוֹכִיחַ זֹאת הֶעְדֵּר מַפִּיק בַּהֵ"א. 

 

וָפַחַד - מִלָּה זוֹ נִקְרֵאת כַּמּוּבָן מִלְּעֵיל, "וָפַחַד" כִּי הִיא שֵׁם עֶצֶם וְגַם מְנֻקֶּדֶת כְּשֵׁם עֶצֶם, וְגַם הַטַּעַם (זָקֵף קָטֹן) שֶׁהוּא מֵעַל הָאוֹת פֵ"א, מֵעִיד עַל כַּךְ.

 

עַד-יַעֲבֹר, צָרִיךְ לָשִׂים לֵב לְכַך שֶׁיֶּשְׁנוֹ מַקַּף בֵּין שְׁתֵּי הַמִּלִּים הַלָּלוּ (הַמּוֹפִיעוֹת פַּעֲמַיִם) וְלָכֵן קְרִיאָתָן צְמוּדָה וְאֵין לְהַפְרִיד בֵּינֵיהֶן, כְּפִי שֶׁטּוֹעִים רַבִּים.

 

תְּבִאֵמוֹ – מִלָּה זוֹ נִקְרֵאת מִלְּעֵיל, כַּךְ: ”תְבִאֵמוֹ“, וְהַטַּעַם (רָבִיעַ) מְצַיֵּין זֹאת בִּהְיוֹתוֹ מֵעַל לָאָלֶ"ף.

 

וְתִטָּעֵמוֹ – גַּם מִלָּה זוֹ נִקְרֵאת מִלְּעֵיל, כַּךְ: ”וְתִטָּעֵמוֹ“, וְזֹאת מוֹכִיחַ הַטַּעַם (שְׁנֵי פַּשְׁטִין) הַמֻנָּח מֵעַל  לָעַיִ"ן.

 

הַמִּלָּה ”וַיָּשֶׁב“ קְרִיאָתָהּ מִלְּעֵיל, כַּךְ: ”וַיָּשֶׁב“ כֵּיוָן שֶׁהַוָּי"ו שֶׁבְּרֹאשָׁהּ הִיא וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָתִיד לְעָבָר.  


----------------------------


יִשְׁתַּבַּח.


בְּפִסְקָה זוֹ יֶשְׁנָם י"ג שְׁבָחִים הַמַּתְחִילִים בַּמִּלָּה ”שִׁיר“ וּמִסְתַּיְּמִים  בַּמִּלָּה ”מַלְכוּת“, וַאֲמִירָתָם צְרִיכָה לִהְיוֹת בִּרְצִיפוּת, מִבְּלִי לַעֲצֹר אַחֲרֵי כָּל שֶׁבַח וְשֶׁבַח, כֵּיוָן שֶׁהֵם מְהַוִּים יְחִידָה אַחַת שֶׁל שְבָחִים להקב"ה וְאֵין לִקְטֹעַ אֶת רֶצֶף אֲמִירָתָם בֲּעֲצִירָה הַמַּפְרִידָה בֵּין הַשְּׁבָחִים, ומְנַתֶּקֶת אֶת הַקֶּשֶׁר בֵּינֵיהֶן.

 

כְּמוֹ כֵן הַמִּתְפַּלְלִים הַנּוֹהֲגִים לְנַגֵּן וּלְסַלְסֵל בַּבְּרָכָה שֶׁבְּסוֹף הַקֶּטַע "יִשְׁתַּבַּח", צְרִיכִים לָשִׂים לֵב  לַתֹּכֶן וְלַקֶּשֶׁר בֵּין הַמִּלִּים, בְּמִסְגֶּרֶת הַנִּגּוּן, וְלָכֵן יֵשׁ לְהַקְפִּיד:

 

א)    בְּצֶמֶד הַמִּלִּים ”אֵל הַהוֹדָאוֹת“ לָשִׂים לֵב לַקֶּשֶׁר שֶׁבֵּין הַמִּלָּה ”אֵל“ וּבֵין הַמִּלָּה ”הַהוֹדָאות“, כִּי מֵאַחַר שֶׁהַכָּוָנה הִיא הָאֵל שֶׁל הַהוֹדָאוֹת, אִם עַל יְדֵי הַנִּגּוּן מַפְרִידִים בֵּין שְׁתֵּי הַמִּלִּים, נֶעֱלֶמֶת הַכַּוָּנָה שֶׁל אֲמִירַת הַמִּלִּים הַלָּלוּ, וְלָכֵן צָרִיךְ לְנַגֵּן בְּמִדָּה סְבִירָה מִצַּד אֶחָד אַךְ לְהַקְפִּיד שֶׁלֹּא יִוָּצֵר נֶתֶק בֵּין הַמִּלִּים מִצַּד שֵׁנִי.

ב)     גַּם בְּצֶמֶד הַמִּלִּים ”אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת“, הַכַּוָּנָה,כַּמּוּבָן, הִיא  שֶׁהקב"ה  הוּא אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, לָכֵן אֵין לְסַלְסֵל וּלְנַגֵּן אֶת הַמִּלָּה אֲדוֹן יוֹתֵר מִּדַּי עַד שֶׁתִּהְיֶה מֻפְרֶדֶת מֵהַמִּלָּה "הַנִּפְלָאוֹת",כִּי הֵן קְשׁוּרוֹת יַחַד בְּתָכְנָן (וְעַל כַּךְ מֵעִיד נִקּוּד הָאָלֶ"ף בַּמִּלָּה "אֲדוֹן" שֶׁהוּא בִּשְׁוָא-פָּתָח וְלֹא בְּקָמָץ, כִּי הִיא נִסְמֶכֶת עַל הַמִּלָּה "הַנִּפְלָאוֹת"), וְלָכֵן יֵשׁ לְסַלְסֵל בְּמִדָּה מֻגְבֶּלֶת, הַמּוֹנַעַת נֶתֶק בֵּין שְׁתֵּי הַמִּלִּים וּמְאַפְשֶׁרֶת הָבָנה נְכוֹנָה שֶׁל צֶמֶד מִלּוֹת הַשֶּׁבַח הָאֵלֶּה.

ג)       גַּם בַּהֶמְשֵׁךְ, בַּמִּלִּים "בּוֹרֵא כָּל הַנְּשָׁמוֹת", צָרִיךְ לְהִמָּנַע מִלְּנַתֵּק אֶת הַמִּלָּה ”בּוֹרֵא“ מֵהַמִּלִּים ”כָּל הַנְּשָׁמוֹת“, אֶלָּא לְאָמְרָהּ בְּהֶפְסֵק קַל וּבִסְמִיכוּת לָהֶן, כְּשֶׁהַמִּלָּה ”כָּל“ מְחֻבֶּרֶת לַמִּלָּה ”הַנְּשָׁמוֹת“, כִּי הַכַּוָּנָה הִיא שֶׁהקב"ה הוּא הַבּוֹרֵא שֶׁל כָּל הַנְּשָׁמוֹת, וְלָכֵן יֵשׁ לְסַלְסֵל בַּמִּלָּה ”בּוֹרֵא“ מְעַט, אֲבָל  לְהַסְמִיכָהּ לַמִּלִּים " כָּל הַנְּשָׁמוֹת" וְלֹא לְהַפְרִידָהּ מֵהֶן, כְּדֵי לִמְנֹעַ שִׁבּוּשׁ הַמַּשְׁמָעוּת (הָעֲלוּלָה  לְהִשְׁתַּמֵּעַ  : שֶׁהַנְּשָׁמוֹת הֵן בּוֹרֵא הַכֹּל, ח"ו.

ד)     וּלְבַסּוֹף בַּחֵלֶק הָאַחֲרוֹן "רִבּוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים" צָרִיךְ, כַּמּוּבָן, לְהַקְפִּיד עַל  הַפְרָדָה קַלָּה בֵּין הַמִּלָּה רִבּוֹן לְבֵין צֶמֶד הַמִּלִּים "כָּל הַמַּעֲשִׂים", אַךְ לֹא הַפְרָדָה מֻחְלֶטֶת, כִּי גַם כָּאן, הַכַּוָנָה הִיא שֶׁהקב"ה הוּא הָרִבֹּון שֶׁל כָּל הַמַעֲשִׂים, וְלָכֵן צָרִיךְ לוֹמַר אֶת הַמִּלָּה רִבּוֹן בְּהַפְרָדָה קַלָּה וְאִלּוּ אֶת הַמִּלִּים "כָּל הַמַּעֲשִׂים" לְאָמְרָם יַחַד, כַּךְ שֶׁהַמַּשְׁמָעוּת תִּהְיֶה בְרוּרָה- שֶׁהוּא "רִבּוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים", בְּעוֹד שֶׁאִם נִקְרָא "רִבּוֹן כֹּל" יַחַד וְאַחֲרֵי כןֵ "הַמַּעֲשִׂים", תִּתְקַבֵּל מַשְמָעוּת שְׁגוּיָה, כְּאִלּוּ ח"ו הַמַּעֲשִׂים הֵם רִבּוֹן הַכֹּל, וּמִשּׁוּם כַּךְ, כְּדֵי לִמְנֹעַ הֲבָנָה שְׁגוּיָה, הַמִּלָּה "כָּל" מְנֻקֶּדֶת בְּקָמָץ קָטָן וְלֹא בְּחוֹלָם, כְּדֵי לְהַדְגִּישׁ שֶׁהִיא קְשׁוּרָה לַמִּלָּה ”הַמַּעֲשִׂים“ וְלֹא לַמִּלָּה ”רִבּוֹן“.      

 

 

 


 


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏