דיוקים בקריאת התורה - פרשת לך לך

"דיוקים בקריאת התורה לפרשת לך לך". ביאור נפלא ופשוט מתוך "שְׂפָתַי יְשַׁבְּחוּנְךָ" - סדרת מאמרים בנוגע לקריאה נכונה בספר תורה לפרשת לך לך, על מנת שקריאת התורה תהא מדויקת ורהוטה. שיבושים נפוצים בקריאת התורה וטעיות נפוצות שקורא בתורה עושה בזמן קריאת התורה מבלי לשים לב. מפי הרב פינחס הכהן שליט"א

דיוקים בקריאת התורה – פרשת  לך לך


פרק י"ב  פסוק  א'   - ”וַיֹּאמֶר“.

הַמִּלָּה וַיֹּאמֶר קְרִיאָתָהּ מִלְּעֵיל (וְהַטְעָמָתָהּ מִלְּעֵיל בִּלְבַד), כִּי הַוָּי"ו שֶׁבִּתְחִלָּתָהּ הִיא וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָתִיד לְעָבָר וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ מִלְּעֵיל, כַּךְ: וַיֹּאמֶר, וּמִשּׁוּם כַּךְ נִקּוּד הַמֵּי"ם הִשְׁתַּנָּה לְסֶגוֹל בִּמְקוֹם פָּתָח.

 

פרק י"ב  פסוק  א'  - ”לֶךְ-לְךָ“.

אֶת הַמִּלִּים הָאֵלֶּה "לֶךְ-לְךָ" צָרִיךְ לִקְרֹא כְּמִלָּה אַחַת, כַּךְ: לֶכְלְךָ, כִּי הֵן מְחֻבָּרוֹת בְּמַקַּף, וְהַלָּמֶ"ד הָרִאשׁוֹנָה מְנֻקֶּדֶת בְּסֶגוֹל בִּמְקוֹם בְּצֵירֵי, לְהַדְגִּיש אֶת אֹפֶן קְרִיאָתָהּ שֶׁהוּא מִלְּעֵיל. 


 פרק י"ב  פסוק א'  -   וּמִמּוֹלַדְתְּךָ“.

צָרִיךְ לְהִזָּהֵר לְבַטֵּא גַּם אֶת הַדָּלֶ"ת וְלֹא לְהַבְלִיעָהּ בַּתָּי"ו.


פרק י"ב  פסוק  ב'  -  ”וַאֲבָרֶכְךָ“.

חָשׁוּב מְאֹד לָשִׂים לֵב בְּעֵת קְרִיאַת הַמִּלָּה וַאֲבָרֶכְךָ:

א)ְ לְהַטְעִים הַטְעָמָה קַלָּה בַּוָּי"ו,

ב)  שֶׁשְּׁתֵי הָאוֹתִיּוֹת כָ"ף הָרְצוּפֹות תֵּאָמֵרְנָה בְּפֹעַל וְלֹא תִּבָּלַע אַחַת מֵהֶן בַּחֲבֶרְתָּהּ, וְזֹאת עַל יְדֵי הַפְרָדָה מוּחָשִׁית בֵּינֵיהֶן, בְּצוּרָה זוֹ: וַ  אֲבָרֶכְ  ךָ , וְכַךְ תִּמָּנַע הִבָּלְעוּת אַחַת מֵהֶן. 

 

פרק י"ב  פסוק  ד'  -  ”וַיֵּלֶךְ“. (פַּעֲמַיִם  בְּפָסוּק זֶה).

גַּם מִלָּה זוֹ וַיֵּלֶךְ, קְרִיאָתָהּ מִלְּעֵיל, כַּךְ: וַיֵּלֶךְ, כֵּיוָן שֶׁבְּרֹאשָׁהּ וָי"ו הַהִפּוּךְ  מֵעָתִיד לְעָבָר,  וְעֵקֶב כַּךְ גַּם הַטְעָמַת הַמִּלָּה וַיֵּלֶךְ הִשְׁתַּנְּתָה לְמִלְּעֵיל בִּמְקוֹם מִלְּרַע, וְזוֹ  הַסִּבָּה לְשִׁנּוּי הַנִּקּוּד שֶׁל הַלָּמֶ"ד מִצֵירֵי לְסֶגוֹל.

 

פרק י"ב  פסוק  ז'   -  ”וַיַּרְא“.

הַמִּלָּה וַיַּרְא בָּאָה בִּמְקוֹם הַמִּלָּה וַיִּרְאֶה, אֶלָּא שֶׁוָּי"ו הַהִפּוּךְ שֶׁבִּתְחִלָּתָהּ גּוֹרֶמֶת לַשִּׁנּוּיִים הַבָּאִים: הַהֵ"א שֶׁבְּסוֹף הַמִּלָּה נוֹשֶׁרֶת, הָאָלֶ"ף נָחָה (אֵינָהּ נֶהְגֵּית כְּלָל), הַיּוּ"ד מְנֻקֶדֶת בְּפָתָח תַּחַת הַחִירִיק וְהָרֵי"שׁ שׁוֹמֶרֶת עַל נִקּוּדָהּ בִּשְׁוָא נָח.

 

פרק י"ב  פסוק  ז'  -  ”וַיֹּאמֶר“.

הַמִּלָּה וַיֹּאמֶר קְרִיאָתָהּ מִלְּעֵיל (וְהַטְעָמָתָהּ מִלְּעֵיל בִּלְבַד), כִּי הַוָּי"ו שֶׁבִּתְחִלָּתָהּ הִיא וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָתִיד לְעָבָר וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ מִלְּעֵיל, כַּךְ: וַיֹּאמֶר,  וּמִשּׁוּם כַּךְ נִקּוּד הַמֵּי"ם הִשְׁתַּנָּה לְסֶגוֹל בִּמְקוֹם פָּתָח.

 

פרק י"ב  פסוק  ז'  - ”וַיִבֶן  שָׁם“.

קְרִיאָתָהּ שֶׁל הַמִּלָּה וַיִּבֶן, הִיא כַּמּוּבָן מִלְּעֵיל, כֵּיוָן שֶהַטַּעַם (שׁוֹפָר מְהֻפָּךְ) הוּא מִתַּחַת לַיּוּ"ד, וְזֹאת כֵּיוָן שֶׁזֶּה עָתִיד מְקֻצָּר (בִּמְקוֹם וַיִּבְנֶה) בִּגְלַל וָי"ו הַהִפּוּךְ שֶׁבְּרֹאשָהּ  הַהוֹפֶכֶת אוֹתָהּ מֵעָתִיד לְעָבָר.

 

פרק י"ב  פסוק  ח'  -  ”וַיִּבֶן-שָׁם“.

גַּם קְרִיאָתָהּ שֶׁל הַמִּלָּה וַיִּבֶן, כָּאן, הִיא מִלְּעֵיל בִּגְלַל וָי"ו הַהִפּוּךְ שֶׁבְּרֹאשָהּ הַהוֹפֶכֶת אוֹתָהּ מֵעָתִיד לְעָבָר (וְלָכֵן יֵשׁ מֶתֶג מִתַּחַת לַיּוּ"ד הַמְּצַיֵּין זֹאת), וְהִיא עָתִיד מְקֻצָּר (בִּמְקוֹם וַיִּבְנֶה)כְּדֶרֶךְ הַמִּלִּים שֶׁבְּרֹאשָׁן וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָתִיד לְעָבָר, כְּמוֹ כֵן הַמִּלָּה וַיִּבֶן מְחֻבֶּרֶת בְּמַקַּף לַמִּלָּה שָׁם, וְלָכֵן קְרִיאָתָן הִיא כְּמִלָּה אַחַת, כַּךְ: וַיִּבֶנְשָׁם.

 

פרק י"ב  פסוק  י'  - ”וַיְהִי“.

הַמִּלּה וַיְהִי נִקְרֵאת מִלְּרַע כֵּיוָן שֶׁהַמִּלָּה רָעָב קְרִיאָתָהּ מִלְּרַע.

 

פרק י"ב  פסוק  י'  -  ”וַיֵרֶד“.

מִלָּה זוֹ וַיֵּרֶד, קְרִיאָתָהּ מִלְּעֵיל, כַּךְ: וַיֵּרֶד, כֵּיוָן שֶׁבְּרֹאשָׁהּ וָי"ו הַהִפּוּךְ  מֵעָתִיד לְעָבָר,  וְעֵקֶב כַּךְ גַּם הַטְעָמַת הַמִּלָּה וַיֵּרֶד מִשְׁתַּנָּה לְמִלְּעֵיל בִּמְקוֹם מִלְּרַע, וְהָרֵי"שׁ מְנֻקֶּדֶת בְּסֶגוֹל בִּמְקוֹם בְּצֵירֵי.

 

פרק י"ב  פסוק  י"א  -  ”וַיְהִי“.

הַמִּלָּה וַיְהִי נִקְרֵאת מִלְּרַע, כֵּיוָן שֶׁהַטַּעַם (זָקֵף גָּדוֹל) מֻנָּח מֵעַל הַהֵ"א.        

 

פרק י"ב  פסוק  י"א   -  ”וַיֹּאמֶר“.

הַמִּלָּה וַיֹּאמֶר קְרִיאָתָהּ מִלְּעֵיל (וְהַטְעָמָתָהּ מִלְּעֵיל בִּלְבַד), כִּי הַוָּי"ו שֶׁבִּתְחִלָּתָהּ הִיא וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָתִיד לְעָבָר וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ מִלְּעֵיל, כַּךְ: וַיֹּאמֶר,  וּמִשּׁוּם כַּךְ נִקּוּד הַמֵּי"ם הִשְׁתַּנָּה לְסֶגוֹל בִּמְקוֹם פָּתָח.

 

פרק י"ב  פסוק  י"ג   -  ”יִיטַב-לִי“.

קְרִיאַת הַמִּלָּה יִיטַב הִיא מִלְּעֵיל, כֵּיוָן שֶׁמִּתַּחַת לַיּוּ"ד יֵשׁ מֶתֶג, וְהַמִּלָּה יִיטַב מְחֻבֶּרֶת בְּמַקַּף לַמִּלָּה לִי, וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ כַּךְ: יִיטַב-לִי

 

פרק י"ב  פסוק  י"ט  - ”לָמָה אָמַרְתָּ“.

הַמִּלָּה לָמָה שֶׁבַּפָּסוּק זֶה נִקְרֵאת מִלְּרַע, לָמָה, כִּי הִיא סְמוּכָה לְאוֹת אָלֶ"ף  אָמַרְתָּ, וְאִם נִקְרָא אוֹתָהּ מִלְּעֵיל וְנַדְגִּישׁ אַת הַמֵּי"ם, הָאוֹת אָלֶ"ף שֶׁל אָמַרְתָּ תִּבָּלַע בַּמִּלָּה לָמָּה, לָכֵן כָּאן קְרִיאָתָהּ מִלְּרַע  (וְכֵן תָּמִיד לִפְנֵי אוֹתִיּוֹת אחה"ע, הַמִּלָּה לָמָה הִיא לְלֹא דָּגֵשׁ בַּמֵּי"ם וְהַטְעָמָתָהּ מִלְּרַע).  








© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏