הערות ודיוקים בתפלה ובקריאת התורה

"כללים לתפילה מדוייקת ונכונה". כַּמָּה כְלָלֵי יְסוֹד הַמְחַיְּיבִים הַקְפָּדָה בַּתְּפִלּוֹת וּבִּקְרִיאַת הַתּורָה, הַמְּגִלּוֹת, התְּהִילִּים וּשְׁאָר סִפְרֵי הַתַּנָּ"ךְ. ביאור נפלא ופשוט מתוך "שְׂפָתַי יְשַׁבְּחוּנְךָ" - סדרת מאמרים בנוגע לתפילה נכונה, מדויקת ורהוטה. שיבושים נפוצים בתפילה וטעיות נפוצות שאנשים עושים בזמן תפילה מבלי לשים לב. מפי הרב פינחס הכהן שליט"א

הערות ודיוקים בתפלה

חז"ל וּבְעִקְבוֹתֵיהֶם הרמב"ם והשולחן ערוך, הִדְגִּישוּ אֶת חֲשִׁיבוּת הַדִּיוּק  וְהַהַקְפָּדָה הֵן בַּתְּפִלּוֹת וּבַבְּרָכוֹת וְהֵן בִּקְרִיאַת הַתּורָה, הַמְּגִלּוֹת, התְּהִילִּים וּשְׁאָר סִפְרֵי הַתַּנָּ"ךְ וְלָכֵן, בַּהֶמְשֵׁךְ נְצַיֵּין מְקוֹמוֹת שֶׁבָּהֶם דְּרוּשָׁה תְּשׂוּמֶת לֵב כְּדֵי לִמְנֹעַ שִׁבּוּשִׁים וְטָעֻיּוֹת בַקְּרִיאָה.

 

תְּחִלָּה נְצַיֵּין כַּמָּה כְלָלֵי יְסוֹד הַמְחַיְּיבִים הַקְפָּדָה בַּתְּפִלּוֹת וּבַקְּרִיאָה:

 

1)                 מִלְּעֵיל וּמִלְּרַע

חַיָּיבִים לָשִׂים לֵב לִמְקוֹם הַהַטְעָמָה בְּכָל מִלָּה, כִּי שִׁנּוּי מְקוֹם הַטַּעַם מְשַׁנָּה אֶת הַמַּשְׁמָעוּת, לְדוּגְמָא הַמִּלָּה רָצוּ, אִם נַטְעִים אֶת הָרֵי"שׁ רָצוּ  תִּהְיֶה הַמַּשְׁמָעוּת הָלְכוּ בְרִיצָה, וְאִלּוּ אִם נַטְעִים אֶת הַצָּדֵ"י, הַמַשְׁמָעוּת תִּהְיֶה שֶׁהָיָה לָהֶם רָצוֹן.

 

2)                 אוֹתִיּוֹת הַדּוֹמוֹת

כַּאֲשֶׁר נִמְצָאוֹת שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת דוֹמוֹת בַהֲגִיָּיתָן בִּרְצִיפוּת צָרִיךְ לְהַקְפִּיד לְהָפִיק אֶת שְׁתֵּיהֶן וְלֹא לְהַבְלִיעַ אַחַת בַּשְּׁנִיָּה.

לְמָשָׁל: "עָמַדְתָּ" צָרִיךְ לְהַקְפִּיד לוֹמַר  עָמַדְ-תָּ (וְלֹא לוֹמַר עָמַתָּ) "וְלִמַּדְתֶּם" לְהַקְפִּיד לוֹמַר

וְלִמַדְ-תֶּם (וְלֹא לוֹמַר וְלִמַּתֶּם) מָשְׁזָר לְהַקְפִּיד לוֹמַר מָשְׁ-זָר (וְלאֹ מֹזָר  או מֹזַ'ר). 

 

3)                 הַפְרָדַת מִלִּים

 בִּתְחִלַּת כָּל בְּרָכָה, יֵשׁ לָשִׂים לֵב לְהַפְרִיד בֵּין הַמִּלִּים ”בָּרוּךְ“ ”אַתָּה“ ”ה'“ שֶׁלֹֹּא לוֹמַר (מִבְּלִי לְהַרְגִּישׁ) בָּרוּכַתָּה, אוֹ אַתָּדֹנָי, אֶלָּא לוֹמַר אֶת הַמִּלִּים בָּרוּךְ אַתָּה כָּל מִלָּה בִּפְנֵי עַצְמָהּ (לְלֹא הַבְלָעַת אוֹת אַחַת) ואחר כך ה', כִּי פְּתִיחָה זוֹ הִיא פְּנִיָּה לַה' וְלָכֵן אֵין  לְחַבֵּר אֶת הַמִּלִּים.

 

4)                 עֲנִיָּיה אַחֲרֵי הַמְבָרֵךְ

שׁוֹמְעֵי הַבְּרָכוֹת צְרִיכִים לַעֲנוֹת (אַחֲרֵי שְׁמִיעַת הַזְכָּרַת ה') - "בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ", וְלֹא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ, כְּמוֹ שֶׁנָפוֹץ לַעֲנוֹת מֵחֹסֶר הֲבָנָה, (כִּי מַה אָמַרְנוּ לִפְנֵי כֵן שֶׁעוֹנִים וּבָרוּךְ שְׁמוֹ הֲרֵי הַוָּי"ו הִיא וָי"ו הַחִבּוּר וּבָאָה  לְהוֹסִיף וְכָאן לֹא אָמַרְנוּ כְלוּם לִפְנֵי וּבָרוּךְ שְׁמוֹ), וְכֵן הָעוֹנִים בָּרוּךְ וּבָרוּךְ שְׁמוֹ, טוֹעִים כַּמּוּבָן, כִּי מָהִי מַשְׁמָעוּת הָאֲמִירָה "בָּרוּךְ וּבָרוּךְ שְׁמוֹ?" אֶלָּא הַנָּכון הוּא, לוֹמַר: בָּרוּךְ הוּא (דהיינו  ה' הוּא בָרוּךְ) וּבָרוּךְ שְׁמוֹ, (וְגַּם שְׁמוֹ בָּרוּךְ).  

 

5)                 הַדָּגֵשׁ

כַּאֲשֶׁר בְּתוֹךְ הָאוֹת (שֶׁבְּתוֹךְ הַמִּלָּה)יֵש נְקֻדָּה, הַנִּקְרֵאת דָּגֵש, צְרִיכִים לְבַטֵּא אֶת הָאוֹת כְּפוּלָה, כִּי אַחֶרֶת,מַשְׁמָעוּת הַמִּלָּה מִשְׁתַּנָּה.לְמָשָׁל "יַמִּים" (עִם דָּגֵשׁ בְּתוֹךְ הַמֵּי"ם הָרִאשׁוֹנָה) מַשְׁמָעוּתָהּ יָם (בְּרַבִּים), וְאִלּוּ יָמִים (לְלֹא דָגֵשׁ בַּמֵּי"ם הָרִאשׁוֹנָה) מַשְׁמָעוּתָהּ יֹום (בָּרַבִּים). 

 

6)                 בג"ד   כפ"ת

הָאוֹתִיּוֹת ב,ג,ד,כ,פ,ת, כְּשֶׁהֵן בְּרֹאשׁ הַמִּלָה אוֹ אַחֲרֵי שְׁוָא נָח, מְקַבְּלוֹת דָּגֵשׁ הַמְשַׁנֶּה אֶת אֹפֶן הֲגִיָּיתָן, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין הֶבְדֵּל בַמַּשְׁמָעוּת בֵּין בג"ד  כפ"ת  שֶׁהֵן  דְּגוּשׁוֹת אוֹ רָפוֹת (לְלֹא דָגֵשׁ), חַיָּיבִים לְהַקְפִּיד בַּהֲגִיָּיתָן הַשּׁוֹנָה.

 

נְצַיֵּין: בַּתַּנָּ"ךְ מוֹפִיעַ דָּגֵשׁ בְּרֹאשׁ הַמִּלָּה גַם בְּאוֹתִיּוֹת אֲחֵרוֹת, בְּהֶתְאֵם לִכְלָלֵי הַטְּעָמִים.

 

7)                 הַשְּׁוָא

הַשְּׁוָא, הוּא תְנוּעָה הַמֻּרְכֶּבֶת מִשְׁתֵּי נְקֻדּוֹת אַחַת עַל הַשְּׁנִיָּה. וְיֶשְׁנָם שְׁנֵי סוּגֵי שְׁוָא, הָאֶחָד נִקְרָא שְׁוָא נָח וְהַשֵּׁנִי נִקְרָא שְׁוָא נָע. 

 

שְׁוָא נָח - בָּא לְמַלֵּא מָקוֹם שֶׁל הֶעְדֵּר תְּנוּעָה, כְּלוֹמַר כְּדֵי שֶׁלּא תִהְיֶה אוֹת בִּתְחִלַּת מִלָּה אוֹ בְּאֶמְצַע מִלָּה, לְלֹא סִימּוּן תְנוּעָה, אַךְ הֲגִיָּיתָהּ כְּאִלּו אֵינֶנָּה.

 

הַשְּׁוָא הוּא נָח באופנים הבאים:

א)    כְּשֶׁהוּא בָא אַחֲרֵי תְנוּעָה קְטַנָּה, כְּמוֹ : בִּלְתִּי, שַׁבְתִּי, וְסַרְתֶּם.

ב)     כְּּשֶׁהוּא בָא אַחֲרֵי ו' שְׁרוּקָה. כְּמוֹ : וּבְלֶכְתְּךָ, וּבְכָל, וּלְטֹטָפֹת.

ג)       כְשֶׁהוּא בָא בְסוֹף הַמִּלָּה, גַּם אִם הֵם שְׁנֵי שְׁוָאִים וְגַם אִם יֵשׁ בְּאוֹתָהּ אוֹת  דָּגֵשׁ. כמו: וַיֵּלֶךְ, קוֹשְׁטְ, וַיִּשְׁבְּ.

ד)     כְּשֶׁהוּא אַחֲרֵי אוֹת מֻטְעֶמֶת אוֹ מִלְּעֵיל.כְּמוֹ: לֵכְנָה, הָלַכְנוּ, קַמְנוּ.

 

 

שְׁוָא נָע הוּא שְׁוָא הַנֶּהֱגֶה כְּצֵירֵי קָצָר וְאֵלֶּה  כְלָלָיו:

א)                שְׁוָא בְרֹאשׁ הַמִּלָּה, כְּמוֹ : שְמַע.

ב)                 הַשְּׁוָא הַשֵּׁנִי מִתּוֹךְ שְׁנֵי שְׁוָאִים רְצוּפִים, כְּגוֹן: מִקְנְךָ, הַשְּׁוָא שֶׁל הַקּוּ"ף הוּא נָח וְאִלּוּ הַשְּׁוָא שֶׁתַּחַת הַנּוּ"ן הוּא נָע, וכן  מַרְכְּבֹת,  בְּאָסְפְּךָ.

ג)                   שְׁוָא הַבָּא אַחֲרֵי תְּנוּעָה גְּדוֹלָה.

(הֶעָרָה: הַכְּלָל הַזֶּה מֻסְכָּם רַק עַל חֵלֶק מֵהַמְדַקְדְּקִים, אַךְ יֵשׁ הַחוֹלְקִים עֲלֵיהֶם וְרוֹאִים בוֹ שְׁוָא נָח).

ד)                 שְׁוָא הַבָּא מִתַּחַת לְאוֹת דְּגוּשָׁה. כגון:  בַּתְּבוּאוֹת, הַפְּלֵטָה, הַגְּבָרִים.

ה)                שְׁוָא מִתַּחַת לָאוֹת שֶׁאַחֲרֶיהָ מוֹפִיעָה אוֹת זֵהָה, כְּמוֹ : הַלְלוּ, וַיִּתְרֹצְצוּ, שְׁוָא זֶה הוּא נָע. (גַּם עַל כְּלָל זֶה יֵשׁ הַחוֹלְקִים וּמִתְיַחֲסִים אֵלָיו כִּשְׁוָא נָח).


הערה:

כְּלָלִים אֵלֶּה, יוּבְאוּ, כַּמּוּבָן, בַּמָּקוֹם הַמַּתְאִים וְכֵן יָבוֹאוּ כְּלָלִים אֲחֵרִים  פַּחוֹת  נְפוֹצִים.

 


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏