הקדמה לחזנים בנושא "דקדוק באמירת הסליחות"

כַּיָּדוּע, הַחַזָּנִים וְהַפַּיְטָנִים נֶהֱנִים לְגַוֵּן אֶת הַמַּנְגִּינוֹת שֶׁל הַבַּקָּשׁוֹת וְשֶׁל פִּיּוֹטֵי הַסְּלִיחוֹת, וּמְשַׁלְּבִים אֶת הַמַּנְגִּינוֹת וְהַלְּחָנִים עִם קִטְעֵי הַסְּלִיחוֹת, דָּבָר הַמּוֹסִיף טַעַם וַהֲנָאָה לָהֶם וּלְשׁוֹמְעֵיהֶם, אַךְ דָּא עֲקָא שֶּׁזּוֹ  אַלְיָה וְקוֹץ בָּהּ.

בַמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים?

כַּאֲשֶׁר בּוֹחֲרִים מַנְגִּינָה נְעִימָה וּמַרְכִּיבִים אוֹתָהּ עַל פִּיוּט מְסֻיָּם אוֹ בַקָּשָׁה כָּלְשֶׁהִי,מִבְּלִי לְהַקְפִּיד שֶאוֹתָה מַנְגִּינָה נְעִימָה תוֹאֶמֶת אֶת מִבְנֶה הַפִּיוּט וְאֶת כְּלָלֵי הַפִּסּוּק וְהַהַטְעָמָה שֶׁלּוֹ, יָכוֹל לְהִוָּצֵר מַצָּב  שֶׁעֵקֶב  אִי הַהַתְאָמָה, יִשְׁתַּבְּשׁוּ הַמַּשְׁמָעוּת  וְהַתֹּכֶן שֶׁל אוֹתוֹ פִיּוּט , כְּשֶׁלְּעִתִּים הוּא "רַק" מְאַבֵּד אֶת הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁאֵלֶיהָ הִתְכַּוֵּן הַמְחַבֵּר.

אֲך לְעִתִּים הַמַּצָּב חָמוּר בְּהַרְבֶּה, כִּי יִגְרֹם לְכַךְ שֶׁהַמַּשְׁמָעוּת תִּהְיֶה הֲפוּכָה מַמָּש מִכַּוָּנָתוּ שֶׁל מְחַבֵּר הַפִּיוּט, וְהַמַּצָּב חָמוּר עוֹד יוֹתֵר כַּאֲשֶׁר מֻזְכָּר שֵׁם ה' בְּאוֹתָהּ פִּסְקָה, וְחֹסֶר הַהַקְפָּדָה עַל פִּסּוּק וְהַטְעָמָה נְכוֹנִים עָלוּל לִגְרוֹם פְּגִיעָה חֲמוּרָה  כְּלַפֵּי כְּבוֹד שָׁמַיִם, אַף שֶׁהַחַזָּן אוֹ הַפַּיְטָן, כַּמּוּבָן, כְּלָל לֹא הֶעֱלָה זֹאת עַל דַּעְתּוֹ. 

לְסִכּוּם:

צָרִיךְ לִזְכֹּר שֶׁ"הַצְלָחָה" בְּהַלְבָּשַׁת מַנְגִּינָה מְסֻיֶּמֶת עַל פִּיוּט כָּלְשֶׁהוּ  עַל יְדֵי שִׁעְבּוּדוֹ לְאוֹתָהּ מַנְגִּינָה מִבְּלִי לְוַדֵּא הַתְאָמָתָהּ לְמִבְנֵהוּ וּלְתָכְנו, אֵין בָּהּ מֵהַחָכְמָה, כִּי הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית הִיא בִבְחִירַת לַחַן אוֹ מַנְגִּינָה הַתּוֹאֲמִים אֶת מִבְנֵה הַפִּיּוּט אוֹ הַבַּקָּשָׁה הַהִיא, וְאֶת כְּלָלֵי הַהַטְעָמָה וְהַהֲגִיָּה, שְאָז יִהְיֶה הָרֶוַח כָּפוּל, גַּם מַנְגִּינָה נָאָה וְגַם אֲמִירַת הַפִּיוּט,כִּרְצון הַמְחַבֵּר, עַל פִּי כְּלָלֵי  לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ.