דקדוק- שלמים התפעל ת' משתנה ל-ט' מקור ושם הפועל

"כללי הדקדוק- נטיות הפעלים". נטיית השלמים, הציווי, המקור ושם הפועל בנטיית הפעלים השלמים ש-'ת' של בנין הִתְפַּעֵל מִשְׁתַּנָּה לטי"ת וְנִצֶּבֶת אחרי פ"א הַפֹּעַל. דוגמאות לנטיית הגופים ביחיד וברבים בצורה ברורה ובהירה מאת הרב פינחס כהן שליט"א

נטיית הפעלים השלמים ש-'ת' של בנין הִתְפַּעֵל מִשְׁתַּנָּה לטי"ת וְנִצֶּבֶת אחרי פ"א הַפֹּעַל

 

פֹּעַל "צדק" שבו התי"ו של בנין הִתְפַּעֵל מִשְׁתַּנָּה לטי"ת וְנִצֶּבֶת אחרי פ"א הַפֹּעַל.

 

דֶּרֶךְ הַצִּוּוּי.

 

צורת הציווי, מִטֶּבַע הדברים  קיימת רק  בגוף שני.

 

זכר  יחיד   :    הִצְטַדֵּק .                                             זכר  – רבים  :  הִצְטַדְּקוּ.

 

נקבה יחידה:  הִצְטַדְּקי.                                            נקבה –רבות :  הִצְטַדֵּקְנָה.

 

הערה:

המילה "הִצְטַדֵּקְנָה“ קְרִיאָתָהּ מִלְּעֵיל (ההטעמה בדל"ת),  וְהַשְּׁאָר קְרִיאָתָן מִלְּרַע.

 

 




© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏