פֹּעַל "שׁמר" שבו התי"ו של בנין הִתְפַּעֵל נִצֶּבֶת אחרי פ"א הַפֹּעַל.

זְמַן הֹוֶה.

זכר יחיד:                                            זכר – רבים:

אֲנִי, אַתָּה, הוּא --  מִשְׁתַּמֵּר.                                אֲנַחְנוּ, אַתֶּם, הֵם--מִשְׁתַּמְּרִים.

נקבה יחידה:                                      נקבה-רבות:

אֲנִי, אַתְּ, הִיא--  מִשְׁתַּמֶּרֶת.                              אֲנַחְנוּ, אַתֶּן, הֵן --  מִשְׁתַּמְּרוֹת.