ספירת העומר- הכרת הטוב

"ספירת העומר דבר תורה". כיצד מגיעים למצב שלא נוהגים כבוד זה בזה?! התשובה פשוטה: כשלא יודעים להכיר טובה!. סיפור מיוחד הממחיש מסירות אל מול אי הכרת טובה מצד המקבל...

הכרת הטוב

 

בימים אלו אנו מתאבלים על אובדנן של 24,000 תלמידי רבי עקיבא על ש"לא נהגו כבוד זה בזה".

 

אין לנו השגה במה נכשלו גדולי עולם שכאלו, אך מחובתנו לחשוב מה מביא למצב של חוסר בכבוד הדדי?

 

והתשובה לכך פשוטה היא עד מאד:  

אדם שלא מכיר טובה לא יוכל לנהוג כבוד באלו שעזרו לו.

 

נביא סיפור מוכר שממחיש זאת היטב:

 היו הייתה אישה בעלת עין אחת, שלא היה לה כלום חוץ מבנה יחידה.  בנה יפה התואר הסתובב עם חברים והלך לבית ספר והיה מקובל בחברה אך הייתה בעיה אחת, הוא התבייש באימו בגלל שיש לה עין אחת.


חברים שלו שראו את אמו לעגו לאימו וצחקו עליו. הוא התבייש באימו עוד יותר וייחל ליום שתעלם כבר...


לאחר שגדל החליט לעזוב את אימו ולטוס לגור באוסטרליה. הוא חי ולמד שם זמן רב. חבריו לשעבר החליטו לעשות פגישת מחזור בין החברים הוותיקים. 

 

מבלי לחשוב על ביקור חטוף אצל אימו, ובתפילה שלא תגיע אף היא לשם... הוא הגיע לארץ כשהוא נרגש לראות את חבריו בשנית.

כאשר הגיע לפגישה אמרו לו חבריו שהם מצטערים  על מה שקרה לאימא שלו. "מה קרה?" הוא שאל אותם.

"היא מתה מצער"... אמרו לו.

לזאת הוא לא ציפה, נשבר ליבו של אותו בחור הוא ידע שרק בגלל התנהגותו היא מתה, מהצער שלה שנטש אותה.


הוא הלך לבית אימו וראה על השולחן מכתב. במכתב היה כתוב:
"
בן שלי יקר, אני יודעת שאתה מתבייש בי ולא אוהב אותי,  אך אני אוהבת ואוהב אותך לעד.
כאשר נולדת, נולדת עם עין אחת, ואני לא רציתי שתתבייש בבית הספר ובאומץ החלטתי לתת לך עין משלי.
ובגלל זה אני בעלת עין אחת כיום. 

עשה חיל בן יקר!..."

 

אם רק היינו יכולים לזכור כמה השקיעו בנו ההורים, מי היה שם בשבילנו שהתקשינו ללכת? מי האכיל אותנו שלא הצלחנו להחזיק את הכפית והכל נשפך על הבגדים?! מי החליף לנו? קנה לנו...


אם היינו מכירים להם טובה - מצליחים לזכור להם 'חסד נעורים' היינו גם נוהגים בהם כבוד כראוי...




© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏