דיקדוק- טַעֲמֵי אמ"ת

"טַעֲמֵי אמת". ביאור נפלא של מקומות הטעמים של טַעֲמֵי אמ"ת ומיקומם מתוך סדרת מאמרים בנוגע לקריאה בתורה בצורה נכונה, מדויקת ורהוטה. שיבושים נפוצים בקריאת התורה וטעיות נפוצות שקוראים בתורה עושים בזמן הקריאה מבלי לשים לב. מפי הרב פינחס הכהן שליט"א

טַעֲמֵי אמ"ת

המערכת השנייה של הטעמים במקרא, היא זו המופיעה בשלושת הספרים הַמְּכֻנִּים בראשי תיבותיהם: אמ"ת (איוב, משלי, תהלים), ולא נפרט את כללי הטעמים, כי הם דורשים בקיאות וידע רב (המופיעים בדרך  כלל בקצרה בתחילת ספרי התהילים) ונסתפק בהבאת  שמותיהם של הטעמים, וחלוקתם.


גם טעמים  אלה מתחלקים לשתי קבוצות: טעמים מפסיקים  וטעמים משרתים.


שמות הטעמים המפסיקים, הם:

סוף פסוק - (שהוא המפסיק הגדול, בספרי אמ"ת),

עולה ויורד - (שהוא המפסיק השני  במעמדו, יותר מהאתנח)

ואחריו  האתנח, רביע מוגרש, דחי, זרקא, רביע, שלשלת גדולה (שאחריה פסק),  פזר גדול, פסק.



שמות הטעמים המשרתים הם: 

שלשלת קטנה (שאין אחריה פסק),

קדמא, מאריך, ירח בן יומו, מהפך, טרחא,

עלוי (שופר הולך מעל למלה)

מונח (שופר הולך רגיל), צנורית.

 


ונציין שלש הערות חשובות על טעמים אלה:


א)    עוֹלֶה וְיוֹרֵד:

 שהוא מֻרְכָּב מִשּׁוֹפָר הוֹלֵךְ מעל למלה וּמִמַּאֲרִיךְ מתחתיה, כגון: במלה "חֶפְצוֹ" (בספר התהילים מזמור א'  פסוק ב'  מילה חמישית), ולעתים  מופיע שוֹפָר הוֹלֵךְ במלה אחת ואלו הַמַּאֲרִיךְ במלה שנייה, כגון פַּלְגֵי מַיִם (בספר התהילים מזמור  א'  פסוק ג'  מלים חמישית ושישית), וכאמור הוא המפסיק השני במעמדו יותר מהאתנח, אלא שמחוסר ידיעה רבים מתייחסים יותר לאתנח, וגורמים לקריאה שגויה ולהבנה מוטעית.   

 

ב)     דְּחִי:

צורתו זהה לטרחא, אלא שמופיע מימין לאות הראשונה במלה, ובא לציין שהמילה נפרדת ואינה מחוברת  למלה הבאה, (כמו במלה למה שבראשית מזמור ב' בתהלים).


ג)      רָבִיעַ מֻגְרָשׁ:

הוא כולל  גְּרֵישׁ ואחריו רָבִיעַ מעל למלה, וההטעמה היא באות  שֶׁהָרָבִיעַ עליה, והוא מפריד בין המלה ההיא  לבין המלים שאחריה. 


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏