דיקדוק- מפסיקים ומשרתים בטַעֲמֵי הַמִּקְרָא

"טַעֲמֵי הַמִּקְרָא מפסיקים". "טַעֲמֵי הַמִּקְרָא משרתים". ביאור נפלא של מקומות הטעמים ומיקומם מתוך סדרת מאמרים בנוגע לקריאה בתורה בצורה נכונה, מדויקת ורהוטה. שיבושים נפוצים בקריאת התורה וטעיות נפוצות שקוראים בתורה עושים בזמן הקריאה מבלי לשים לב. מפי הרב פינחס הכהן שליט"א

טַעֲמֵי הַמִּקְרָא - מפסיקים ומשרתים 


לפי חלוקת הטעמים (בעשרים ואחד מספרי התנ"ך) בַּשִׁטָּה הספרדית, ישנם 28 טעמים  מהם 19  מפסיקים  ו-9 משרתים.

בנוסף להם ישנם שני סימנים גרפיים שאינם טעמים כשלעצמם, אבל משמשים אמצעי עזר לטעמים. 


נוסף לַטְּעָמִים הנ"ל ישנם שני סימנים גרפיים, שאינם משמשים כטעמים, אך  נכללים במערכת הטעמים, כי יש להם השפעה  על  הַהַטְעָמָה וְאֹפֶן הַקְּרִיאָה, והם הַמַּקָּף וְהַגַּעְיָא.



הטעמים המפסיקים הם:

סוֹף פָּסוּק (שהוא המפסיק הגדול ביותר) ואחריו הָאַתְנָח  וְהַסֶּגוּלְתָּא. 

ואחריהם באים: טַרְחָא, זָקֵף קָטןֹ וְזָקֵף גָּדוֹל, הָרָבִיעַ, הַפָּסֵק וְהַשַּׁלְשֶׁלֶת,

ואחריהם: זַרְקָא, תְּבִיר, פַּשְׁטָא, שְׁנֵי פַּשְׁטִין, יְתִיב, גְּרִישׁ וּשְׁנֵי גְרִישִׁין, פָּזֵר גָּדוֹל, תַּלְשָׁא וְקַרְנֵי פָרָה.

 

הטעמים המשרתים הם:

יָרֵחַ בֶּן יוֹמוֹ, תַּרְסָא, קַדְמָא, אַזְלָא, שׁוֹפָר מְהֻפָּך, שוֹפָר הולֵךְ, תְּרֵי טַעְמֵי, דַּרְגָּא וּמַאֲרִיךְ.

 

המקף והגעיא הנזכרים לעיל, משמשים  כאמצעי עזר בכך  שהמקף מחבר שתי מלים (או אף שלש מילים קצרות) למלה אחת ברצף, ואלו הגעיא, משמשת לציון מקום הטעם בחלק מהטעמים, וכן הטעמת משנה במלים אֲרֻכּוֹת. 

 

חשוב לציין 

שהרוב המוחלט של הטעמים מסמן את מקום הטעם (ההנגינה), פרט לששת הטעמים המפורטים להלן, שיש להם מקום קבוע, ואינם מסמנים  את מְקוֹם הַהַטְעָמָה, וְאֹפֶן הַהַטְעָמָה של המלים הללו, נקבע על פי כללי הדקדוק של אותה מִילָּה.

ואלה הטעמים שיש להם מקום קבוע :

1) זרקא -תמיד מקומה מעל האות האחרונה.


2) סגולתא - אף היא מקומה מעל האות האחרונה.     

                                     

3) תלשא(שהעגול שלה מצד ימין) -מקומה תמיד מעל האות הראשונה. 


4) תרסא  - (שהעגול שלה מצד שמאל) -  מקומה תמיד  מעל האות האחרונה.


5) פשטא - מקומה תמיד על האות האחרונה. והיא באה במלים שקריאתם מלרע בלבד, כי במלים שקריאתם מלעיל, תופענה שני פשטין  שהראשונה מהן היא מקום ההטעמה. (לעומת זאת, הקדמא-הזהה בצורתה לפשטא - מקומה מעל האות המוטעמת, ובבואה לפני גריש נקראת בשם אזלא).


6) יתיבצורתו זהה לשופר מהופך, אלא שמקומו קבוע מימין למלה לפני הַנִּקּוּד, והוא טעם מפסיק (בין אותה מלה למלים שאחריה), בעוד ששופר מהופך מופיע מתחת לאות המוטעמת.  

ולכן ניגון המלה יהיה על פי כללי  דקדוקה של אותה מלה, ולא על פי מקומו של הטעם.


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏