דיוקים בתפילה- אֹפֶן קְרִיאַת הַקַּדִּישׁ

"אֹפֶן קְרִיאַת הַקַּדִּישׁ". "איך צריך לקרוא את הקדיש"?. מהם הדברים שצריך לשים לב אליהם שאומרים את הקדיש? ביאור נפלא ופשוט מתוך "שְׂפָתַי יְשַׁבְּחוּנְךָ" - סדרת מאמרים בנוגע לתפילה נכונה, מדויקת ורהוטה. שיבושים נפוצים בתפילה וטעיות נפוצות שאנשים עושים בזמן תפילה מבלי לשים לב. מפי הרב פינחס הכהן שליט"א

אֹפֶן קְרִיאַת הַקַּדִּישׁ:


כאמור הקדיש הוא בלשון ארמית, ולכן יש לאמרו בלשון זו ולא לערבב מלים בלשון הקדש בקדיש, ונבהיר למה הכוונה.


1) את המלים יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ וכן יִתְבָּרַךְ וכו' יש לאמרם בפָתָח באות שלפני האחרונה, בהתאם ללשון הארמית ולא בצֵירֵי יִתְגַּדֵּל וכו' (כדרך לשון הקודש),

וכמו כן, ההטעמה היא מלרע דהיינו במלה "יִתְגַּדַּל" יש להטעים או לנגן באות דל"ת (ולא בגימ"ל), וב"יִתְקַדַּשׁ" להטעים את הדל"ת (ולא הקו"ף) וכן שאר המלים הדומות הנותרות בהמשך.


2)     את המלה שְמֵיהּ, יש להאריך ולנגן רק  במי"ם (ולא בשי"ן) כי בשווא נע לא מטעימים ולא מסלסלים.


וכן המלה רַבָּא  יש להטעים את הבי"ת (ולא את הרי"ש) כי תנועה קטנה לפני דגש  אינה יכולה להיות מוטעמת, וגם את המלים כִרְעוּתֵהּ, מַלְכוּתֵהּ, פֻּרְקָנֵהּ וּמְשִׁיחֵהּ, ההטעמה שלהם היא מלרע, וכן גם במלים בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן  ההטעמה  היא מלרע!

 

כמו כן המלים דְּכָל-בֵּית הן דְּבוּקוֹת (וההוכחה לכך היא שהכ"ף של המלה דְּכָל מְנֻקֶּדֶת בקמץ קטן  ולא בחולם-דְּכֹל) וזה אומר שאין לנגן במלה דכל, אלא במלה בית!

 

3)     במלים יהא שמיה רבא מְבָרַךְ, יש לשים לב לומר מְבָרַךְ (בארמית) הבי"ת בקמץ רחב,  וְלֹא מְבוֹרָךְ (הבי"ת בחולם)כמו בעברית, כי כאמור הקדיש הוא בלשון ארמית!!!

 

4)     את המלים יתברך ויתרומם וכו' יש לקרוא ברהיטות ולא  בהפרדה בין מלה למלה  כי הם  שבחים  להקב"ה, ואין מקום  לקרוא כל מלה בהפסק.

 

 

5)      את המלה תִּשְׁבְּחָתָא יש לקרוא תִּשְׁבְּחָתָא (התי"ו בחיריק) ולא תֻּשְׁבְּחָתָא (התי"ו בשורוק). ואת המלה נֶחָמָתָא יש לקרוא את החי"ת בקָמָץ (ולא נֶחֱמָתָא בשְׁוָא סֶגוֹל) וכן את המלה דַּאֲמִירָן יש לשים לב בקריאתה הנכונה ולא לומר דְּאָמְרָן. (כי "דאמרן" פירושה "שאמרנו", ואלו "דאמירן" פירושה "שאומרים").

 

6)     יש לשים לב שהמלים שְׁמֵהּ, כִרְעוּתֵהּ, מַלְכוּתֵהּ, פֻּרְקָנֵהּ, מְשִׁיחֵהּ. מסתיימות במפיק בה"א (הנקודה שבתוך הה"א) ולכן צריך לבטא את הה"א הזאת כמו שמבטאים את החי"ת או את העי"ן.  




© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏