דיוקים בתפילה- הַקַּדִּישׁ וסוגיו

"סוגי הקדיש" וכן הסבר "מתי אומרים את הקדיש" מתוך "שְׂפָתַי יְשַׁבְּחוּנְךָ" - סדרת מאמרים בנוגע לתפילה נכונה, מדויקת ורהוטה. שיבושים נפוצים בתפילה וטעיות נפוצות שאנשים עושים בזמן תפילה מבלי לשים לב. מפי הרב פינחס הכהן שליט"א

סוגי הקדיש ומתי הם נאמרים?

הקדיש נאמר פעמים רבות במשך התפילות: שחרית, מנחה וערבית. הן בחול  ובשבתות והן בחגים ובימים הנוראים.

כמו כן, אומרים אותו אחרי לימוד מקרא, משנה,תלמוד או דרשות  ואמירת דברי תורה.

 

ישנם סוגים שונים של קדישים:

"חצי קדיש" - (המכונה גם קדיש לעילא) הנאמר הן לבדו והן בתחילת שאר הקדישים.

קדיש זה פותח את התפילות על ידי שליח הציבור (לפני ברכו בשחרית ובערבית) וכן את תפילות העמידה בתפילות מנחה, ערבית, מוסף ונעילה. 

"חצי קדיש" מהווה גם קישור לפני קדיש תתקבל אם יש הוספה של "ובא לציון" בתפילה (כמו בתפילת שחרית ובמוצאי שבתות).

יש מעדות מרוקו בהם הוא נאמר לאחר עלינו לשבח (על ידי היתומים אם ישנם במניין).

 

 

"קדיש יהא שלמא" – נאמר בדרך כלל על ידי היתומים הנמצאים במניין, נאמר לאחר פסוקי תורה או פסוקים מהתנ"ך כמו פרקי תהילים, שיר השירים וכדומה...

יש מעדות אשכנז בהם הוא נאמר לאחר עלינו לשבח (על ידי היתומים אם ישנם במניין)

 

"קדיש תתקבל"- נאמר על ידי החזן בסיום תפילת שמונה עשרה או חזרת הש"ץ (שליח ציבור). פעמים שנאמר לאחר קריאת ספר תורה בימי שני וחמישי.  

 

"קדיש על ישראל" -  נאמר בדרך כלל על ידי היתומים הנמצאים במניין, נאמר לאחר לימוד תורה כגון: שיעור בהלכה, משניות או אגדות, לימוד גמרא או פירושי הזוהר.

יש הנוהגים שבמידה ואין יתום בבית הכנסת החזן אומרו בתחילת התפילה לאחר הקרבנות ובסיומה לפני עלינו לשבח.

 

הקדיש נאמר בלשון ארמית (אשר הייתה לשון הדבור של היהודים בעת התקנתו) ולכן רבים בימינו (גם למדנים ויודעי ספר) מתקשים לאמרו בקריאה נכונה, כיון שאין הלשון הארמית שגורה בפיהם.

 

לכן חשוב להכיר את הנוסח של כל אחד מסוגי הקדישים הנ"ל ומשמעותו בלשון עברית וכן כמה מהשיבושים הנפוצים ואופן קריאתם הנכון.

 

במאמר הבא  נביא את נוסח חצי הקדיש ותרגומו לעברית

 


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏