"הא לחמא ענייא די אכלו אבתנא בארעא דמצרים"...

נשאלת השאלה:  

למה דווקא לחם עוני בלילה שמסבים בו כדרך בני חורין הרגילים בעשירות?!

התשובה תבואר על פי משל נפלא מובא בספר "איל המילואים":

מלך אחד יצא לציד ופגש בדרכו ברועה צאן פשוט וצעיר. תוך כדי שיחה, נוכח המלך לדעת כי הנער מצטיין בחכמה ופיקחות והחליט להציע לו משרה כיועץ בבית המלוכה. הצעיר כמובן הסכים, והצלחתו הרקיעה שחקים ולא ארכו הימים עד שנתמנה לשר האוצר.

עלייתו המהירה בסולם התפקידים הבכירים עוררה את קנאת השרים הוותיקים ואלה החלו להעליל עליו שהוא גונב כספים מקופת המדינה. המלך, שסירב להאמין למקטרגים, אולץ בסופו של דבר להילוות אל השרים בדרכם אל בית שר האוצר כדי להיווכח שהלה מתעשר מכספי הציבור.

כאשר הגיעו לבית השר הופתעו מהצניעות והפשטות ששלטו שם. כשעמדו לעזוב את המקום בבושת פנים, גילו לפתע חדר נעול עם סורג ובריח. עד מהרה התברר שהשר אוסר להיכנס לשם, והדבר עורר את חשדם של השרים שכנראה שם טמונים האוצרות הגנובים. הפעם הצטרף גם המלך לדרישה לראות את מכמני החדר הזה.

בקול בוכים התחנן בעל-הבית וביקש לבטל את הדרישה הזו. "אני מתבייש להראות לכם מה מכיל חדר זה..." – אמר. המלך התעקש לפתוח ופרץ את הדלת. כשהדלת נפתחה, גילו השרים לתדהמתם כי החדר ריק מרהיטים ובאמצעו מונחים מקל, תרמיל וחליל רועים.

המלך ביקש הסבר.

פתח שר האוצר את פיו ואמר: "מיום שנלקחתי מרעיית הצאן אל בית המלכות  חרד אנוכי שמא אפול בפח הגאווה וההתנשאות. כדי להינצל מזה קבעתי לעצמי מנהג להסתגר בכל בוקר בחדר זה, טרם צאתי לבית המלוכה. כאן אני יושב שעה ארוכה, כשהתרמיל על גבי, המקל בידי ומחלל בחלילי כבימים ימימה. זאת כדי שלא אשכח כי רועה פשוט אנוכי, אלא שבחמלת ה' עלי נשאתי חן בעיני המלך שהביאני אל ביתו. 

בכך אני משריש בקרבי את הידיעה שלא בכוחי ובעוצם ידי עשיתי את החיל הזה, אלא רק מה' הייתה זאת. אחרי ההכנה הזו אני יוצא לדרכי אל בית המלך."

בשמוע המלך והשרים את הדברים ביקשו את סליחת השר על שחשדו בו ועזבו את המקום בבושת פנים...

הנמשל הוא פשוט מאליו: 

אנו היינו עם מקל ותרמיל בצאתנו ממצרים. ודווקא בלילה זה כדי להשריש בנו את ההכרה שעבדים היינו ויוציאנו ה' בחמלתו הרבה. 

דווקא בלילה שבו אנו מרגישים בני חורין - עשירים אנו שמים אל ליבנו מאין בנו... 

זוהי בעצם המטרה העיקרית של חג הפסח ואם כן ברור מדוע החג נקרא בשם "חג המצות".