דקדוק- נטיית השלמים שלמ"ד הַפֹּעַל היא "הּ" בציווי

"כללי הדקדוק- נְטִיַּת הַפְּעָלִים בְּגִזְרַת הַשְּׁלֵמִים שלמ"ד הַפֹּעַל היא "הּ" (עם מפיק) בציווי". דוגמאות לנטיית הגופים ביחיד וברבים בנְטִיַּת הַפְּעָלִים בְּגִזְרַת הַשְּׁלֵמִים שלמ"ד הַפֹּעַל היא "הּ" (עם מפיק) - הַנְּטִיָּה בדרך הציווי של הפעל תָּמֹהַּ. שם הפועל, המקור ובינוני פעול בצורה ברורה ובהירה מאת הרב פינחס כהן שליט"א

הַנְּטִיָּה בדרך הציווי של הפעל תָּמֹהַּ:

 

צורת הצווי, מִטֶּבַע הדברים  קיימת רק  בגוף שני.

זכר  יחיד :     תְּמַהּ.                                             זכר – רבים :  תִּמְהוּ.

נקבה יחידה: תִּמְהִי.                                           נקבה –רבות:  תְּמַהְנָה.

 

שֵׁם  הַפֹּעַל.

תְּמוֹהַּ ובנטיות: בִּתְמוֹהַּ, כִּתְמוֹהַּ, לִתְמוֹהַּ, מִתְּמוֹהַּ (כיון שהה"א היא שורשית ואינה אות  שימוש, לכן הַהֵ"א "דגושה" = מַפִּיק).

 

מקור:  תָּמֹהַּ.

 

בֵּינוֹנִי פָעוּל.

זכר-יחיד  :      תָּמוּהַּ.                                          זכר-  רבים:      תְּמוּהִים.

נקבה-יחידה:  תְּמוּהָה.                                        נקבה -  רבות:   תְּמוּהוֹת.





© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏