דקדוק- נטיית השלמים ש-"פ" הַפֹּעַל היא "ה" בעתיד

"כללי הדקדוק- נטיות הפעלים". נטיית השלמים, שפ"א הַפֹּעַל שלהם שפ"א הפעל שלהם ה"א - בנין נפעל = המתחילים באות ה בזמן עתיד. דוגמאות לנטיית הגופים ביחיד וברבים בצורה ברורה ובהירה מאת הרב פינחס כהן שליט"א

גזרת השלמים -פעלים שפ"א הפעל שלהם ה"א - בנין  נפעל.

 

זְמַן עָתִיד.

 

זכר  יחיד.                                           זכר - רבים.

גוף  ראשון  (מדבר) : אֵהָרֵס.                       גוף  ראשון (מדברים)  : נֵהָרֵס.                   

גוף  שני      (נוכח)   : תֵּהָרֵס.                       גוף  שני     (נוכחים)    : תֵּהָרְסוּ.                

גוף  שלישי (נסתר) : יֵהָרֵס.                        גוף  שלישי (נסתרים) : יֵהָרְסוּ.

                

 נקבה  יחידה:                                         נקבה – רבות. 

גוף  ראשון (מדברת) : אֵהָרֵס.                      גוף ראשון (מדברת)     : נֵהָרֵס.

גוף  שני    (נוכחת)    : תֵּהָרְסִי.                    גוף  שני     (נוכחות)     : תֵּהָרֵסְנָה.

גוף  שלישי (נסתרת): תֵּהָרֵס.                      גוף שלישי (נסתרות)   : תֵּהָרֵסְנָה.

                                                                   

הערה ראשונה:

הנטייה "תֵּהָרֵסְנָה" (נוכחות ונסתרות) קריאתה מלעיל, כלומר הטעמתה ברי"ש.

 

הערה שנייה:

אותיות אית"ן (אותיות השימוש שבראש הגופים בעתיד), מְנֻקָּדוֹת בצירי ולא בחיריק,כי פ"א הפעל היא גרונית ולכן בא צירי במקום החיריק לתשלום הדגש שהיה צריך להיות בפ"א הפועל, כמו  תִּשָּׁמֵר.

 




© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏