דקדוק- נטיית השלמים גרוניות שמתחילים באות א

"כללי הדקדוק- נטיות הפעלים". נטיית השלמים, שפ"א הַפֹּעַל שלהם גרונית והמתחילים באות א. דוגמאות לנטיית הגופים ביחיד וברבים בצורה ברורה ובהירה מאת הרב פינחס כהן שליט"א

נטיית השלמים, שפ"א הַפֹּעַל שלהם גרונית והמתחילים באות א':

 

א)   בזמנים: "הֹוֶה" ו"עָבָר"  וכן בצורת המקור, נטייתם  זהה לְפֹעַל  "עָמֹד"


ב)    הנטייה  בזמן עתיד  של  הַפֹּעַל אָסֹף:

זכר-יחיד:                                                    זכר-  רבים:             

גוף ראשון (מְדַבֵּר) : אֶאֱסֹף.                        גוף  ראשון (מְדַבְּרִים)  : נֶאֱסֹף.

גוף שני     (נוֹכֵחַ)   : תֶּאֱסֹף.                        גוף  שני     (נוֹכְחִים)   : תַּאַסְפוּ.

גוף שלישי (נִסְתָּר): יֶאֱסֹף.                         גוף  שלישי (נִסְתָּרִים): יַאַסְפוּּ.   

 

נקבה-יחידה :                                         נקבה – רבות.

גוף  ראשון  (מְדַבֶּרֶת) : אֶאֱסֹף.                 גוף ראשון (מְדַבְּרוֹת) : נֶאֱסֹף.  

גוף  שני      (נוכחת)   : תַּאַסְפִי.               גוף שני      (נוֹכְחוֹת)  : תֶּאֱסֹפְנָה.

גוף  שלישי (נסתרת) : תֶּאֱסֹף.                גוף שלישי (נסתרות) : תֶּאֱסֹפְנָה.

הערה: הנטיה תֶּאֱסֹפְנָה (נוכחות ונסתרות) קריאתה מלעיל, כלומר הטעמתה בסמ"ך.

 

 

ג)    הנטייה בדרך  הצווי  של הפעל אָסֹף: 

צורת הצווי, מִטֶּבַע הדברים  קיימת רק  בגוף שני.

זכר  יחיד :     אֱסֹף.                                             זכר – רבים  : אִסְפוּ.

נקבה יחידה: אִסְפִי.                                           נקבה –רבות : אֱסֹפְנָה.

 

 

 

 

ד)     שֵׁם  הַפֹּעַל.

אֱסוֹף  ובנטיות : בֶּאֱסוֹף ,כֶּאֱסוֹף, לֶאֱסוֹף, מֵאֱסוֹף 

(עקב האות הגרונית "א" שלא יבוא בה דגש, המי"ם, שהיא קצור המלה מִןִ, מנוקדת  בצירי  ולא  בחיריק, שהוא  הנקוד  הראוי).

 

 

 

ה)  בֵּינוֹנִי פָעוּל.

 

זכר-יחיד  :     אָסוּף.                                          זכר-  רבים:      אֲסוּפִים.

נקבה-יחידה:  אֲסוּפָה                                        נקבה -  רבות:   אֲסוּפוֹת.

 

 

ישנם פְּעָלִים אחדים שפ"א הַפֹּעַל שלהם  גרונית ומתחילים באות "א", ונטייתם  בעתיד שונה,כגון: אָמֹר, אָכֹלֹ, אָבֹד  ואחרים.

 

 

א)   בזמנים: "הֹוֶה" ו"עָבָר"  וכן בצורת המקור והציווי, נטייתם  זהה לְפֹעַל  "עָמֹד"

 

אבל נטייתם  בעתיד,  היא  כדלהלן:

 

ו)      הנטייה  בזמן עתיד  של  הפעל אָמֹר:

זכר-יחיד:                                                    זכר-  רבים:             

גוף ראשון (מְדַבֵּר) : אֹמַר.                          גוף  ראשון (מְדַבְּרִים)  : נֹאמַר.

גוף שני     (נוֹכֵחַ)   : תֹּאמַר.                        גוף  שני     (נוֹכְחִים)   : תֹּאמְרוּ.

גוף שלישי (נִסְתָּר): יֹאמַר.                         גוף  שלישי (נִסְתָּרִים):  יֹאמְרוּּ.   

 

נקבה-יחידה :                                           נקבה – רבות:

גוף  ראשון  (מְדַבֶּרֶת) : אֹמַר.                    גוף ראשון (מְדַבְּרוֹת)   : נֹאמַר.  

גוף  שני      (נוכחת)   : תֹּּאמְרִי.               גוף שני      (נוֹכְחוֹת)  : תֹּאמַרְנָה.

גוף  שלישי (נסתרת) : תֹּאמַר.                 גוף שלישי (נסתרות)  : תֹּאמַרְנָה.

 

הערה: הנטיה "תֹּאמַרְנָה" (נוכחות ונסתרות) קריאתה מלעיל, כלומר הטעמתה במי"ם.

 

 

ז)      שֵׁם  הַפֹּעַל.

אֱמוֹר.  ובנטיות : בֶּאֱמוֹר ,כֶּאֱמוֹר, לֵאמֹר (או לוֹמַר), מֵאֱמוֹר (גם כאן באה המי"ם, שהיא קצור המלה מִן, בצירי במקום בחיריק עקב האות הגרונית "א" שאינה מקבלת דגש).

 

 

 

ח)  בֵּינוֹנִי פָעוּל.

זכר -  יחיד:      אָמוּר.                                            זכר- רבים :   אֲמוּרִים.

נקבה - יחידה:  אֲמוּרָה.                                         נקבה- רבות: אֲמוּרוֹת.





© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏