אלול- לא בושה לבקש סליחה!

"ימי חודש אלול סיפור". סיפור לימי אלול על בקשת הסליחה של הסטייפלר. להתנצל על מעשיך בפני האחר זו גדולה מאין כמוה, להוריד את הראש ולומר: "טעיתי" זו גדולה. מתוך החיזוק היומי...

לא בושה לבקש סליחה!

 

הרבה פעמים אנו חושבים שצריך לבקש סליחה מהחבר אך מתביישים לגשת ולעשות זאת.

מוחנו פועל בקדחתנות לנסות ולמצוא תירוצים למה אין צורך לבקש כעת סליחה...

 

בספר מעשיהם של צדיקים מובא סיפור הממחיש עד היכן אין להתבייש:

לקהל המשתתפים בשמחת בר המצווה של אחד מילדי העיר בני ברק נכונה הפתעה.

בפתחו של אולם השמחות עמדו מספר אברכים לא מוכרים וביניהם דמות בעלת הדרת פנים הלא הוא הצדיק, רבי יעקב ישראל קנייבסקי.

 

כולם קמו ממקומותיהם, והחלו לפצוח בשירת "שאו שערים ראשיכם...".


נרגשים במיוחד היו בני משפחתו של חתן השמחה, נרגשים ונבוכים כאחת, ביודעם שזה זמן רב אינו יוצא מפאת חולשתו מפתח ביתו ואף אין הם קרובי משפחה של הרב, על מה ולמה זכו הם אפוא, כי הצדיק, יגיע דווקא לשמחתם?

עד מהרה התבררו הדברים...

עם היכנסו לאולם השמחות ביקש הרב לשוחח ביחידות עם חתן בר המצווה. נפעם לחלוטין שמע הנער מה בפיו של צדיק הדור. בתום השיחה, עזב הרב את המקום.

"
כולם כמובן הסתקרנו לשמוע מה הסטייפלר אמר לנער, והוא אחוז התרגשות פלט מפיו: "הוא בא לבקש ממני סליחה..."

לאחר ברור הדבר הובן כי אביו של חתן השמחה נהג להתפלל בבית המדרש "לדרמן" - בו התפלל הסטייפלר.

בעת שהיה הילד כבן שבע שנים, נדמה היה  לרב קנייבסקי כי הילד לומד בזמן התפילה.
מיד הלך הרב וגער בו על כך.
לאחר המקרה התברר לרב כי סידורו של הילד דומה היה לגמרא, והילד אמנם התפלל ולא למד...

מיד חפץ הצדיק לבקש את מחילתו של הילד, אך לפי שקטנים טרם בר-מצווה אינם בני מחילה - לא יכול היה עדיין לבקש את מחילתו.

מיד בירר הרב מה שמו של הילד ומה גילו. שש שנים שמר את הדבר בליבו, ובהתקרב מועד בר המצווה של הנער, ביקש לדעת היכן תיערך שמחת המצווה. ומיד עם צאת הכוכבים, ביום בו מלאו לנער י"ג שנים והוא יצא מגדר "קטן", מיהר הצדיק לבקש את מחילתו...

שלוש פעמים ביום אנו מבקשים את סליחתו של הקב"ה -"סלח לנו אבינו כי חטאנו, מחול לנו כי פשענו..."
אנו מורידים את הראש מול בורא עולם.

אך כאשר אנו צריכים לבקש מחילה מאדם שפגענו בו הדבר הופך למסע תרוצים והסברים מדוע אין אנו צריכים לבקש סליחה.

להוריד את הראש כלפי בורא עולם זה מובן וברור, אך לכופף את עצמך מול האחר, זה כבר יותר מידי...

את התפקיד המרכזי תופסת גאוותך ולא משחררת, לא נותנת לך להוריד ראש ולהתנצל.

להתנצל על מעשיך בפני האחר זו גדולה מאין כמוה, להוריד את הראש ולומר: "טעיתי" זו גדולה.

אל תתן לגאוותך לשלוט עליך, אם חלילה הזקת ופגעת באחר גש ובקש מחילה.

אם אתה חושב שבכך אתה מקטין את עצמך ההפך הוא הנכון, אתה ברגע הופך לאדם רם מעלה, איכותי ואהוב.

לבקש מחילה מהחבר תוביל אותך לאהבת הזולת ונתינה, אתה הופך לענו וצנוע ובעל-ערך גבוה יותר בעיני אלוקים ואדם. מבקשת מחילה רק תרוויח...






© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏