מההגדה- הצורך בסימנים למכות

"רעיון נפלא לומר בליל הסדר". "רבי יהודה נתן בהם סימנים: דצ"ך עד"ש באח"ב". מדוע הוצרך רבי יהודה לתת בהם סימנים?! הרי כל אחד יכול לזכור את עשרת המכות?!

אנו אומרים בהגדה של פסח:

 

"אלו עשר מכות שהביא הקדוש ברוך הוא על המצרים במצרים, ואלו הן: דם, צפרדע, כינים, ערוב, דבר, שחין, ברד, ארבה, חשך, מכת בכורות.
רבי יהודה היה נותן בהם סימנים: דצ"ך עד"ש באח"ב".


ונשאלת השאלה:

לשם מה נדרשו הסימנים? וכי קשה לזכור 10 מכות בעל פה?! ובפרט שאנו רואים שבכל ליל הסדר כל ילד מגיל 4 יודע אותם לפי הסדר מזיכרונו?!


ישנה תשובה ידועה: שרבי יהודה חילק את המכות לפי קיומה של ההתראה לפני המכות. וכך הוא המבנה:


שני המכות הראשונות היו עם התראה ואילו כינים ניתנה ללא התראה – דצ"כ
שני המכות ערוב וברד היו עם התראה ואילו שחין ניתנה ללא התראה – עד"ש 
שני המכות ברד וארבה היו עם התראה ואילו חושך ניתנה ללא התראה – באח"ב 
המכות מסודרים בסדר של שלוש שלוש, כאשר כל שלוש מכות היו בסדר שהוא ביחס לאופן ההתראה, שניים בהתראה, והשלישית בלי התראה, וחוזר חלילה, ולכן חילק  רבי יהודה את המכות בצורה הזו.

 

מעניין הוא פירושו של האבן-עזרא:


שהחלוקה היא לפי המַכֵה ועם מה היכה. (האם ההכאה הייתה עם המטה או ללא המטה) וזוהי החלוקה:


דצ"ך – על ידי אהרון עם המטה.
עד"ש – היו על ידי משה ללא המטה
באח"ב – על ידי משה ועם המטה.


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏