ואתחנן- יראה מתלמידי החכמים

פרשת ואתחנן משל ונמשל". משל של המגיד מדובנא לפרשת ואתחנן המבאר מדוע ניתן לרבות מהפסוק "את ה' אלוקיך תירא" גם את החובה ליראה מתלמידי החכמים...

יראה מתלמידי החכמים

 

"את ה' אלוקיך תירא"

 

 הגמרא במסכת קדושין נז ע"א מספרת:

ששמעון העמסוני היה דורש כל אתין שבתורה, (כל מקום שמוזכרת המילה 'את' – הוא היה דורש ולומד מכך משהו) והיה מבאר מה הם באים להוסיף. אולם "כיון שהגיע ל"את ה' אלוקיך תירא" – פרש.

 אמרו לו תלמידיו: רבי, כל אתין שדרשת מה תהא עליהם? אמר להם: "כשם שקבלתי שכר על הדרישה כך קבלתי על הפרישה!".

 

כלומר, שמעון העמסוני תמה, וכי אפשר לרבות עוד מישהו שיש לירא ממנו כפי שיש לירא מן האלוקים?!

ולפיכך חדל מיד מכל העיסוק בנושא זה.

 

וממשיכה הגמרא:

עד שבא רבי עקיבא ולימד "את ה' אלוקיך תירא" - לרבות תלמידי חכמים!

 

נשאלת השאלה:

מה בעצם היה הקושי של שמעון העמסוני? ומדוע לרבי עקיבא לא היה זה קשה כלל.

 

אלא הסביר בעל ה"מקור חיים" מסערט ויזניץ זצ"ל:

שמעון העמסוני כיון שהגיע ל"את ה' אלוקיך תירא" - פרש, כי צפה ברוח קדשו וראה את התמעטותן של הדורות האחרונים, ואת יראת השמים הפוחתת והולכת - ולא ידע מה אפשר לעשות כדי להתמודד עם העניין הזה?

עד שבא רבי עקיבא וחידש, שהעצה לחיזוק "את ה' אלוקיך תירא" הינה "לרבות תלמידי חכמים" כלומר: להרבות בעולם תלמידי חכמים - לייסד ישיבות שבהן ילמדו תלמידים רבים לתורה וליראה...

 

מובא ב'מקור ברוך' שהמגיד מדובנא זצ"ל הסביר מה הכריח את רבי עקיבא לכלול יראת תלמידי חכמים עם יראת ה', על פי משל למה הדבר דומה:

 

היו היה עני עיור שהיה מחזר על הפתחים - מקבץ נדבות, כדי שיהיה לו במה להשביע את רעבונו.

אולם, אנשי עירו לא היו עשירים, ובקושי רב עלה בידו לאסוף מעות לכדי חיותו. לכן עלה בדעתו לנסוע למדינה אחרת, אולי שם יקבץ נדבות יותר בנקל.

 

כיון שהיה עיור לקח לו בן לויה אשר יוליכו ממקום למקום, וסידר לעצמו רישיון מעבר - ויזה למדינה אחרת.

ויהי אך יצא מעירו ופנה לעבר הגבול, עצרוהו שומרי הגבולות וביקשו את האישור הנדרש למסעו, הוציא העני מחיקו את האישור והראה להם.

 

אמרו לו: אכן הדרך פתוחה לפניך לנסוע ממקום למקום, אולם היכן רישיון המעבר של האדם אשר מוליך אותך?

החזיר להם העני: באישור כלול רישיון גם לאותו אדם, כי כתוב בו כך: "פלוני העני העיוור נתונה לו רשות לנסוע מעיר לעיר וממדינה למדינה" והלא עיור אינו מסוגל ללכת לבדו, ואם כן בוודאי הרשות נתונה גם למי שמוליך אותו...

 

והנמשל ברור:

 

כיוון שהתורה אומרת 'את ה' אלוקיך תירא' הלא האדם הפשוט נחשב כעיוור שאינו יודע ומסוגל לראות את הדרך הטובה שיוכל לרכוש את היראה.

 

על כרחך שעלינו לירא אף מתלמידי החכמים המלמדים את האדם בינה ודרכי היראה, שאם לא כן איך נשיג יראת ה'... 





© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏