תשעה באב- ההתעלות וגודל החיסרון

"תשעה באב משל ונמשל". משל ונמשל לט' באב המבארים את השאלה מדוע מוזכר חורבן בית המקדש בתפילת ראש חודש שחל בשבת? בעוד בשאר תפילות השבת אין איזכור לזה בכלל?!...

ההתעלות וגודל החיסרון

 

בתפילת המוסף של שבת וראש חודש אנו מזכירים ב'אתה יצרת':

"לפי שחטאנו לפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו חרבה עירנו ושמם מקדשינו וגלה יקרנו ונוטל כבוד מבית חיינו..."

 

שואל הרב מאיר וולך בספרו:

הרי באף תפילה מתפילות השבת אנחנו לא מזכירים את חורבן בית המקדש לא בערבית, לא בשחרית ואף לא במנחה. מה קרה שדווקא בראש חודש שחל בשבת הכניסו חז"ל את חורבן הבית?!

 

הוא משיב בדרך של משל למה הדבר דומה:

תיירים שהגיעו זה עתה לעיר הגדולה, ראו ארמון עולה בלהבות כמובן שהם מצטערים על היופי שנהרס ומתכלה בלהבות. נמס ליבם אל מול  הזגוגיות המתנפצות מחום האש ועל קירות הבית שהדרם וכבודם הפך ברגע לפיח שחור...

 

מנגד עומדים אלו שביקרו והיו בתוך הארמון והם מצטערים, על השטיחים היקרים, הנברשות הענקיות ויצירות האומנות שפיארו את הארמון היפה.

 

אך מביני דבר, מצטערים על אגרות החוב ששכבו במגירות הבית, שערכם שווה כמה ארמונות בתוספת מכוניות וסוויטות לרוב...

 

והנמשל הוא ברור מאליו:

אין יהודי שאיננו מצטער על חורבן בית המקדש!

היהודי הפשוט מבקש שיבנה בית המקדש כדי שיוכל לסיים עם המשכנתא והחובות שלו. היהודי המרומם יותר כבר מודע לאור הגנוז ולשפע הרוחני שהיה בזמן בית המקדש והצער שלו עמוק וכואב יותר.

 

סירטון שנשלח על הקינות בביתו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בו הרב מצולם בוכה כמו ילד קטן עת שאומר הוא קינה על חורבן ושיממות ההיכל מעיד על הדרגה הרוחנית בה הוא נמצא...

 

לסיכום: ככל שיהודי נעלה יותר כך הרגש על חורבן בית המקדש אצלו חזק יותר!

 

אם כן מהו הפלא שביום נשגב ומיוחד שראש חודש ושבת נמצאים בו – מגיע היהודי למדרגה נעלה בו הוא חש בחסרונו הגדול של בית המקדש ומיד הוא אומר: "ואין אנחנו יכולים להקריב לפניך קורבן ולא כהן שיכפר בעדנו"...



© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏