דקדוק ברש"י- בראשית פרק מד, פסוק טז

ביאור הדקדוק ברש"י חומש בראשית פרק מד פסוק טז. ביאור פשוט ונפלא של הרב פינחס כהן המנגיש את כוונת רש"י לכל מורה ותלמיד בקטעים שרש"י קשה להבנה ויש בו סוגיות דקדוק. והפעם לחומש בראשית פרק מד פסוק טז.

דקדוק ברש"י לפרשת  מקץ

 

בראשית פרק מד פסוק טז

 

 "וַיֹּאמֶר יְהוּדָה מַה נֹּאמַר לַאדֹנִי מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק הָאֱלֹהִים מָצָא אֶת עֲו?ֹן עֲבָדֶיךָ הִנֶּנּוּ עֲבָדִים לַאדֹנִי גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲשֶׁר נִמְצָא הַגָּבִיעַ בְּיָדוֹ"

        

 

וּמַה-נִּצְטַדָּק, מבאר רש"י:

לְשׁוֹן צֶדֶק, וְכֵן כָּל תֵּיבָה שֶׁתְּחִלַּת יְסוֹדָהּ צָדֵ"י וְהִיא בָאָה לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן מִתְפַּעֵל אוֹ נִתְפַּעֵל נוֹתֵן טֵי"ת בִּמְקוֹם תָי"ו, וְאֵינָהּ נִתֶּנֶת לִפְנֵי אוֹת רִאשׁוֹנָה שֶׁל יְסוֹד הַתֵּיבָה אֶלָּא בְּאֶמְצַע אוֹתִיּוֹת הָעִקָּר, כְּגוֹן נִצְטַדָּק מִגִּזְרַת צֶדֶק, "יִצְטַבַּע" מִגִּזְרַת צֶבַע (דניאל ד' י"ג.( "וַיִּצְטַיָּרוּ" (יהושע ט' ד') מִגִּזְרַת וְצִיר אֱמוּנִים (משלי י"ג י"ז) "הִצְטַיַּדְנוּ" (יהושע  ט' י"ב) מגזרת "צֵדָה לַדָּרֶךְ" (לעיל מ"ב כ"ה).

 

וְתֵיבָה שֶׁתְּחִלָּתָהּ סָמֶ"ך אוֹ שִׁי"ן כְּשֶׁהִיא מִתְפַּעֶלֶת הַתָּי"ו מַפְרֶדֶת אֶת אוֹתִיּוֹת הָעִקָּר, כְּגון "וְיִסְתַּבֵּל הֶחָגָב" (קהלת י"ב ה') מִגִּזְרַת סֵבֶל, "מִשְׂתַּכַּל הֲוֵית בְּקַרְנַיָּא" (דניאל ז' ח') "וְיִשְׁתַּמֵּר חֻקּוֹת עָמְרִי" (מיכה ו' ט"ז), מִגִּזְרַת שָׁמַר, "וְסָר מֵרָע מִשְׁתּוֹלֵל" (ישעיה נ"ט ט"ו) מִגִּזְרַת "מוֹלִיךְ יוֹעֲצִים שׁוֹלָל" (איוב י"ב י"ז) "מִסְתּוֹלֵל בְּעַמִּי" (שמות ט' י"ז), מִגִּזְרַת "דֶּרֶךְ לֹא סְלוּלָה" (ירמיה י"ח ט"ו).

 

 

 

ביאור:

רש"י  מַסְבִּיר אֶת הַסִּבָּה לְצוּרַת הַמִּלָּה נִצְטַדַּק וְדֶרֶךְ אַגַּב הוּא מְלַמֵּד אוֹתָנוּ כְּלָל חָשׁוּב בְּדִקְדּוּק לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ.

 

רֵאשִׁית, הוּא מַסְבִּיר שֶׁהַמִּלָּה נִצְטַדַּק הִיא מִשֹׁרֶשׁ צ.ד.ק. בְּבִנְיַן הִתְפַּעֵל, וְהַסִּבָּה שֶׁבִּמְקוֹם תָי"ו שֶׁל בִּנְיַן הִתְפַּעֵל נִמְצֵאת טֵי"ת וּבִמְקוֹם לִהְיוֹת לִפְנֵי הַצָּדֵ"י הִיא נִמְצֵאת אַחֲרֶיהָ, הִיא:

שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאוֹת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַשֹׁרֶשׁ הִיא אַחַת מֵאוֹתִיּוֹת - ז.ס.צ.שׁ אוֹ שׂ (הַמְּכֻנּוֹת בְּפִינוּ הָאוֹתִיּוֹת הַשׁוֹרְקוֹת עֵקֶב תְּכוּנָתָן לְהִשָּׁמַע כִּשְׁרִיקָה כְּשֶׁמַּשְׁמִיעִין אוֹתָן בְּרֶצֶף) מִשְׁתַּנֶּה סֵדֶר הָאוֹתִיּוֹת, וְהָאוֹת תָּי"ו שֶׁל הַבִּנְיָן הַבָּאָה לִפְנֵי אוֹתִיּוֹת הַשֹׁרֶשׁ, נִכְנֶסֶת בֵּין הָאוֹת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַשֹׁרֶשׁ לְבֵין שְׁאָר הָאוֹתִיּוֹת.

וְכַאֲשֶׁר הָאוֹת הָרִאשׁוֹנָה הִיא "צָדֵ"י" הַתָּי"ו מִתְחַלֶּפֶת לְטֵי"ת וּמִשּׁוּם כַּךְ בִּמְקוֹם "נִתְצַדָּק" קִבַּלְנוּ "נִצְטַדָּק".

 

וּמַמְשִׁיךְ רש"י לְפָרֵט אֶת תְּחוּלַת הַכְּלָל הַזֶּה, שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאוֹת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַשֹׁרֶשׁ הִיא סָמֶ"ך  אוֹ שִׁי"ן (יְמָנִית) אוֹ שִׂי"ן (שְׂמָאלִית) הַתָּי"ו שֶׁל הַבִּנְיָן מְשַׁנָּה אֶת מְקוֹמָהּ וְנִכְנֶסֶת בֵּין הָאוֹת הָרִאשׁוֹנָה לִשְׁתֵּי הָאוֹתִיֹּות הָאֲחֵרוֹת, אֶלָּא שֶׁאֵינָהּ מִתְחַלֶּפֶת בְּאוֹת אַחֶרֶת,

וְלָכֵן בִּמְקוֹם "וְיִתְסַבֵּל" נְקַבֵּל "וְיִסְתַּבֵּל", בִּמְקוֹם "וְיִתְשַׁמֵּר" נְקַבֵּל "וְיִשְׁתַּמֵּר".

וּבִמְקוֹם "מִתְשַׂכַּל" נְקַבּל "מִשְׂתַּכַּל".

 

ּכְלָל זֶה חָל גַּם כַּאֲשֶׁר הַשֹׁרֶשׁ הוּא מְרֻבַּע (בַּעַל אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת) כְּגוֹן שׁוֹלֵל אוֹ סוֹלֵל:

בִּמְקוֹם "מִתְשׁוֹלֵל" נְקַבֵּל "מִשְׁתּוֹלֵל"

וּבִמְקוֹם מִתְסוֹלֵל נְקַבֵּל מִסְתּוֹלֵל ורש"י מֵבִיא דוּגְמָאוֹת מֵהַתַּנָ"ךְ לְכָל אֶחָד מֵהַסּוּגִים הַלָּלוּ.  

 

הערה:

יֵשׁ לְצַיֵּין שֶׁגַּם כַּאֲשֶׁר הָאוֹת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַשֹׁרֶש הִיא זַיִּ"ן חָל כְּלָל זֶה וְהַתָּי"ו עוֹבֶרֶת אֲחֵרי הָאוֹת זַיִּ"ן אֲבָל הִיא מִתִחַלֶּפֶת לְדָלֶ"ת.

כְּלוֹמַר בִּמְקוֹם "הִתְזְמִנְתּוּן" נְקַבֵּל  הִזְדְּמִנְתּוּן (דניאל  ב' ט'), וְכֵן בִּמְקוֹם "הִתְזַקֵּן" נְקַבֵּל ”הִזְדַּקֵּן“. כְּמוֹ כֵןְ יֵשׁ לְצַיֵּין שֶׁלְּגַבֵּי הָאוֹת שִׁי"ן (הַיְמָנִית) יֶשְׁנוֹ חָרִיג אֶחָד שֶׁבִּמְקוֹם   וְהִשְׁתוֹטַטְנָה (לְפִי הַכְּלָל הַמֻזְכָּר ברש"י) נֹאמַר וְהִִתְשׁוֹטַטְנָה (ירמיה מ"ט ג'), וְהַסִּבָּה לַחֲרִיגָה זוֹ הִיא לִמְנוֹעַ רֶצֶף שֶׁל שָׁלֹשׁ אוֹתִיּוֹת דּוֹמוֹת, (הטי"ת והתי"ו). 





© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏