דקדוק ברש"י לפרשת  וישלח

 בראשית פרק לג פסוק יד

"יַעֲבָר נָא אֲדֹנִי לִפְנֵי עַבְדּוֹ וַאֲנִי אֶתְנָהֲלָה לְאִטִּי לְרֶגֶל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר לְפָנַי וּלְרֶגֶל הַיְלָדִים עַד אֲשֶׁר אָבֹא אֶל אֲדֹנִי שֵׂעִירָה"

אֶתְנַהֲלָה, מבאר רש"י:

אֶתְנַהֵל, הֵ"א יְתֵירָה כְּמוֹ אֵרְדָה (לעיל י"ח כ"א), וְאֶשְׁמְעָה (במדבר ט' ח').
לְאִטִּי - לְאַט שֶׁלִּי, לְשׁוֹן נַחַת. הַהֹלְכִים לְאַט (ישעיה ח' ו'), לְאַט-לִי לַנַּעַר (שמואל ב' י"ח ה'). לְאִטִּי הַלָּמֶ"ד מִן הַיְסוֹד וְאֵינָהּ מְשַׁמֶּשֶׁת, אֶתְנַהֵל נַחַת שֶׁלִּי.

ביאור:

תְּחִלָּה מְצַיֵּין רש"י שֶׁהַמִּלָּה "אֶתְנַהֲלָה" אֵינָהּ אֶלָּא עָתִיד מָאֳרָךְ מֵהַמִּלָה אֶתְנַהֵל, כְּמוֹ שֶׁמָצָאנוּ אֵרְדָה  בִּמְקוֹם אֵרֵד וְכֵן וְאֶשְׁמְעָה בִּמְקוֹם וְאֶשְׁמַע, כְּלוֹמַר שֶׁזּוֹ תוֹפָעָה רְגִילָה בַּמִּקְרָא.

וְאַחַר כַּךְ הוּא מַסְבִּיר שֶׁהַמִּלָּה "לְאִטִּי" מֻרְכֶּבֶת מֵ-"לְאַט שֶׁלִּי", וְהַכַּוָּנָה נַחַת, כְּלוֹמַר יַעֲקֹב אָבִינוּ  אוֹמֵר לְעֵשָׂו אֲנִי אֶתְנַהֵל בְּדַרְכִּי לְפִי הַנּוֹחוּת שֶׁלִּי.