דקדוק ברש"י- בראשית פרק כט, פסוק כז

ביאור הדקדוק ברש"י חומש בראשית פרק כט פסוק כז. ביאור פשוט ונפלא של הרב פינחס כהן המנגיש את כוונת רש"י לכל מורה ותלמיד בקטעים שרש"י קשה להבנה ויש בו סוגיות דקדוק. והפעם לחומש בראשית פרק כט פסוק כז.

דקדוק ברש"י לפרשת  ויצא

  

בראשית פרק כט פסוק כז

 

 "מַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת וְנִתְּנָה לְךָ גַּם אֶת זֹאת בַּעֲבֹדָה אֲשֶׁר תַּעֲבֹד עִמָּדִי עוֹד שֶׁבַע שָׁנִים אֲחֵרוֹת"

        

 מַלֵּא שְׁבוּעַ זֹאת, מבאר רש"י:

דָּבוּק הוּא שֶׁהֲרֵי נָקוּד בַּחֲטָף (הַכַּוָּנָה לַשְּוָא) «שָׁבוּעַ שֶׁל זֹאת», וְהֵן שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, (בְּתַלְמוּד יְרוּשַׁלְמִי בְּמוֹעֵד קָטָן (פרק א' הלכה ז').

 

וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שָׁבוּעַ מַמָּשׁ, שֶׁאִם כֵּן הָיָה צָרִיךְ לְִיִנָּקֵד בְּקָמָץ הַשִּׁי"ן. וְעוֹד שֶׁשָּׁבוּעַ לְשׁוֹן זָכָר, כְּדִכְתִיב: "שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת תִּסְפָּר לָךְ" (דברים ט"ז ט'), לְפִיכַךְ אֵין מַשְׁמַע שָׁבוַּע אֶלָּא שֶׁבַע (שייטיינ"א בלע"ז).

 

 

ביאור:

רש"י בָּא בְּפֵירוּשוֹ לִמְנוֹעַ הֲבָנָה מוּטְעֵית, שֶׁמַּשְׁמָעוּת הַצֵרוּף "שְׁבוּעַ זֹאת" הוּא "הַשָׁבוּעַ הַזֶּה", וְהַנּוֹשֵׂא הוּא "שְׁבוּעַ".

לָכֵן רש"י מַדְגִּישׁ, רֵאשִׁית כֹּל, שֶׁהַמִּלִּים "שְׁבוּעַ זֹאת" קְשׁוּרוֹת בְּקֶשֶׁר שֶׁל סְמִיכוּת, כְּלוֹמַר "הַשָׁבוּעַ שֶׁל זאת", הַכַּוָּנָה שְׁבוּעַ הַמִּשְׁתֶּה שֶׁל לֵאָה, כִּי אִלּוּ הָיְתָה הַכַּוָּנָה עַל הַשָּׁבוּעַ עַצְמוֹ, הַנִּקּוּד הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת קָמָץ בַּשִּׁי"ן "שָׁבוּעַ".

וּכְמוֹ כֵן הַנֹסַח הָיָה צָרִיךְ לִהְיות "שָׁבוּעַ זֶה" וְלֹא  "שְׁבוּעַ זֹאת", כִּי שָׁבוּעַ הוּא לְשׁוֹן זָכָר, וּלְפִיכַךְ בָּרוּר שֶׁהַכַּוָּנָה אֵינֶנָּה לְ "שָׁבוּעַ" בְּמוּבָנוֹ הָרָגִיל (הַיְינוּ  מִיּוֹם רִאשׁוֹן עַד יוֹם שַׁבָּת), אֶלָּא הַכַּוָּנָה הִיא לְשִׁבְעַת יָמִים רְצוּפִים (שֶׁל הַמִּשְׁתֶּה) וּמִשּׁוּם כַּךְ, אָמַר  לָבָן: "מַלֵּא שְׁבוּעַ זֹאת", כְּלוֹמַר שְׁבוּעַ הַמִּשְׁתֶּה שֶׁל לֵאָה.





© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏