בין אדם לחברו- כל אחד הוא מיוחד

"לא להסתכל על מראה חיצוני". כל אחד הוא מיוחד "סיפור על רבי יוסף דב סולובייצ'יק" המלמד איך לא כדאי לזלזל באנשים, אתה אף פעם לא יודע מיהו העומד מולך ואיזו טובה תצמח לך מהאדם 'הקטן' הזה...

כל אחד הוא מיוחד


רבי יוסף דב סולובייצ'יק למד בצעירותו בישיבת וולוז'ין הנודעת. הוא היה בקי וחריף גדול שידע להקשות ולתרץ, ונפשו איוותה ללמוד גם את דרך פסיקת ההלכות.

הוא החליט לנסוע לברודי, לגאון רבי שלמה קלוגר, בעל שו"ת 'האלף לך שלמה', כדי ללמוד ממנו את רזי הפסיקה.

הפרוטה לא הייתה מצויה בכיסו של רב יוסף דב. במקום לשכור עגלה, הוא לבש בגדי עגלון וביקש מאחד מעגלוני המקום שייקח אותו עמו, ובתמורה ישמש כעוזרו.

הוא קיבל על עצמו עבודות בזויות ביותר - העגלון ציווה עליו למרוח זפת רותחת בגלגלי העגלה, ועוד כהנה.

לאחר כמה ימים הגיע סוחר וביקש שייקחו אותו בעגלתם לברודי. רבי יוסף דב שמח מאוד על ההזדמנות שנפלה בחלקו להגיע לעירו של רבי שלמה קלוגר.

לאחר כמה שעות נסיעה, ביקש העגלון מרבי יוסף דב להחליף אותו בהחזקת המושכות כדי שיוכל להירדם לזמן מה ולהחליף כוחות.

בעודו אוחז במושכות הסוסים, החל רבי יוסף דב לשנן סוגיה קשה, שאותה התכוון להרצות לפני רבי שלמה קלוגר.
הוא התרכז בנבכי הסוגיה העמוקה, שקע במחשבותיו, ולא שם לבו לכך שהעגלה ירדה לגמרי מהדרך, והסוסים מסתובבים סתם כך במקום שומם...

לפתע נחבטה העגלה. העגלון התעורר וראה כי העגלה סטתה לגמרי מהדרך, ועוזרו אפילו אינו מבחין בכך.


זעמו התעורר והוא שאג על רבי יוסף דב: "שוטה שכמוך! מדוע אינך משגיח על הסוסים?!"
ואם לא די בכך, הרים העגלון את ידו והכה את עוזרו באומרו: "אינך ראוי להיות עגלון!"

לבו של רבי יוסף דב נשבר בקרבו, אך למרות הכול הוא קיבל את ייסוריו באהבה.

כשהגיעה העגלה לברודי נפרד רבי יוסף דב מהעגלון והלך לדרכו כשהוא לבוש בבגדי עבודה ופניו וידיו מלוכלכות בזפת.
לאחר חיפושים מרובים הצליח רבי יוסף דב להגיע לבית הרב.

הרב שלמה קלוגר הביט בעגלון הצעיר ותהה על רצונו.
בטרם בירר מהי כוונתו, החל רבי יוסף דב לשאת ולתת בדברי תורה.

מרגע לרגע התגלה כישרונו העצום ורוחב דעתו.
הגאון נדהם לשמוע דברים כה נפלאים, ובפרט מאדם שכולו מלא בזפת.

הגיע יום השבת. רבי שלמה קלוגר ביקש מהאורח שידרוש בבית הכנסת הגדול בעיר.
רבי יוסף דב התנגד בתחילה, אך הסכים בעל כורחו.

הוא דרש בפלפול עמוק לפני הקהל הרב שהתכנס בבית הכנסת, כולם התרשמו מאוד מדרך הרצאתו ומגאונותו בתורה.

בתוך הקהל הרב ישב גם העגלון שהעביד את רבי יוסף דב בפרך, ביזה ואף הכה אותו.
הוא התבונן בפנים המוכרות ונוכח לדעת שמדובר ב'עוזר' שלו...

בסיום הדרשה הנפלאה ניגש העגלון ברעדה לרבי יוסף דב וביקש ממנו בדמעות שיסלח לו על התנהגותו כלפיו, מפני שלא תאר לעצמו במי מדובר.

רבי יוסף דב הרגיע את העגלון הנסער, מחל לו על הכל, ואף הודה כי צדק בדבריו שאין הוא יכול להיות עגלון...

לא פעם אנו מסתכלים על מראהו החיצוני של האחר ומתייגים אותו לפי מראהו החיצוני.

ראייה כזו יוצרת בנו מיד ביקורת על האחר וניכרת בנו התחושה שהוא אינו רצוי במחיצתנו...

חשיבה כזו על האחר תוציא אותך לבסוף עם תחושת כישלון ובושה... כשלת בהערכה שלך.

"
לבקר אחרים, ולתת להם את ההרגשה שאינם רצויים - זאת יכול כל אחד לעשות.

אך לרומם את רוחם ולהעניק להם הרגשה טובה - לכך דרושים כשרון מיוחד והשקעת מאמץ" (רבי נחמן מברסלב)

במקום לתייג כל היום אנשים, לבקר אותם, לדבר עליהם, להוציא אותם תמיד 'קטנים' לעומת 'הוד רוממותך', נסה לחפש קצת מעבר למעטפת שלהם.

הסתכלות כזו תפתיע אותך, אתה תגלה לעיתים שזה שעומד מולך שונה בתכלית ממה שחשבת...

במקום להרחיק אנשים ממך נסה לקרב, להשפיע ולרומם... כך תזכה שגם אותך ירוממו מעלה.

אתה אף פעם לא תדע מיהו העומד מולך ואיזו טובה תצמח לך מהאדם 'הקטן' הזה...

 



© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏