בלק- לדעת זה לא מספיק!

"לקח מפרשת בלק". לקח נלא של רבי יוסף פרבר זצ"ל ראשי ישבת היכל התלמוד כיצד ייתכן אדם שחי בהשגה ובידיעה כה ברורה. מחד, "יודע דעת עליון", ומאידך מכיר כל כך במעלתם של ישראל, אך בפועל מידותיו הרעות מאפילות על כל השגותיו הגדולות והוא נשאר שפל, חדל אישים, וחסר דעה לגמרי. הובא הנאמן - שבט תשי"ב...

לדעת זה לא מספיק!

 

"יודע דעת עליון"

 

תרגום יונתן מבאר:

ואמרת אתנא, וילך בלעם חסיר דעת.. – בלעם היה חסר דעה!

 

שואל הגאון רבי יוסף פרבר זצ"ל ראשי ישבת היכל התלמוד:

אילו לא שמענו על שיעור קומתו של בלעם רק מדברי יונתן בן עוזיאל, היינו סבורים שדבריו הם כפשוטם, שאכן בלעם לא ידע על מעלת האבות הקדושים ומעלת בני ישראל וכוחם - חסר דעה של ממש.

 

אבל לפנינו פרשה שלימה בה אנו רואים שתפיסתו של בלעם במעלת ישראל הייתה מושלמת ולא היה בזה חוסר דעה כלל וכלל?

הרי בשירתו הראשונה דיבר על יחסו ישראל מצד האבות: "כי מראש צורם אראנו",

בשירתו השנייה דיבר על אחדות השם בישראל: "לא הביט און ביעקב",

בשירה שלישית דיבר על גדלות ישראל שהם ראויים שתשרה עליהם שכינה, משום שמנוקים הם אפילו מהיזק ראיה: "מה טובו אהליך יעקב",

בשירה הרביעית על עתידם הרם של ישראל בימי דוד ושלמה ובימות המשיח: "אשורנו ולא עתה"...

הוי אומר שבלעם הכיר במעלת ישראל לאורך ולרוחב עד שהתפלל וביקש: "תמות נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמוהו".

לפי זה צריך ביאור איך התייחסה אליו האתון כאחד שאינו מכיר במעלת ישראל? ועוד כינתה ואתו "חסר דעה"?!

 

והוא משיב:

אלא, שאמנם ידע בלעם והכיר הכול, אך כל זה נשאר אצלו בידיעה. בלעם לא הוציא את ידיעתו לשלב המעשה, ובפועל הלך שבי אחר יצרו ותאוותיו.

 

מזעזע לראות שיתכן אדם שחי בהשגה ובידיעה כה ברורה. מחד, "יודע דעת עליון", ומאידך מכיר כל כך במעלתם של ישראל, אך בפועל מידותיו הרעות מאפילות על כל השגותיו הגדולות והוא נשאר שפל, חדל אישים, וחסר דעה לגמרי.

 

יתבונן כל אדם בעצמו, שמא באיזו בחינה גם הוא שייך להנהגה זו, היכן השגותיו, 

ועד כמה הוא מבצע אותם בפועל...




© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏