תפילה- הכוונה והגאווה מעכבים

"כוונה מעכבת את התפילה". ולא רק היא אלא גם הגאווה היא מהמעכבים את התפילה. "סיפור על הבעל שם טוב"... רעיונות קצרים וביאורים נפלאים בענייני תפילה מתוך ספר פניני קודש - שביבי שיחות.

הכוונה והגאווה מעכבים


אדם שאומר תודה לא מהלב, זה כלום! מסופר על הרב אוירבך זצ"ל שפעם אחת חזר משום כך על ברכת "נודה לך" בברכת המזון, משום שלא אמרהּ בכוונה.

 

כך גם כתוב בספר "יסוד ושורש העבודה" שהודאה בלי כוונת הלב איננה הודאה. משום שבהודאה העיקר הוא הלב והוא חשוב הרבה יותר מהשפתיים.

 

 

 

לא רק הכוונה חשובה אלא גם הענווה והשיפלות

 

 

 

פעם סיים הבעל שם טוב הקדוש תפילתו בפנים זועפות ופנה לתלמידיו שהיו "אריות" בעבודת ה'.

 

"כמה קשה עבדתי על ביטול הקטרוג מעליכם", אמר. כל אחד מכם התפלל בדבקות נפלאה וכוונה עצומה אבל אז בא אליו היצר ואמר לו "איזה צדיק אתה, איזו תפילה נפלאה יש לך"!

 

הוא הכניס בכם גאווה שגרמה לקטרוג גדול עליכם!...

 

 

ככלל חשוב לדעת!

 

תפילות תמיד עוזרות. אין דבר כזה שתפילה חוזרת ריקם. גם אם לא מיד, ה' שומר את זה לזמן מאוחר יותר ומצרף את זה למה שתקבל בסוף.

 





© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏