דקדוק ברש"י לפרשת  נח

בראשית פרק ו פסוק ט

"אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ"

הִתְהַלֶּךְ- נֹחַ, מבאר רש"י:

הִתְהַלֶּךְ, לְשׁוֹן עָבָר וְזֶהוּ שִׁמּוּשׁוֹ שֶׁל לָמֶ"ד בְּלָשׁוֹן כָּבֵד, מְשַׁמֶּשֶׁת לְהַבָּא וּלְשֶׁעָבָר בְּלָשׁוֹן אֶחָד,קוּם הִתְהַלֵּךְ (בראשית י"ג י"ז) לְהַבָּא.

הִתְהַלֶּךְ-נֹחַ לְשֶׁעָבָר, הִתְפַּלֵּל בְּעַד-עֲבָדֶיךָ (ש"א י"ב י"ט) לְהַבָּא, וּבָא וְהִתְפַּלֵּל אֶל הַבַּיִת  הַזֶּה (מלכים א' ח' מ"ב) לְשׁוֹן עָבָר אֶלָּא שֶׁהַוָּי"ו שֶׁבְּרֹאשׁוֹ הוֹפְכוֹ לְהַבָּא.

ביאור:

רש"י מַסְבִּיר שֶׁהַמִּלָּה הִתְהַלֶּךְ כָּאן הִיא בִּלְשׁוֹן עָבָר אַךְ צוּרָתָהּ וְנִקּוּדָהּ זֵהֶה גַּם בְּצִוּוּי (שרש"י מְכַנֵּהוּ כָּאן לְהַבָּא) וְזֶהוּ דֶרֶךְ שִׁמּוּשׁ בִּנְיַן הִתְפַּעֵל הַנִּקְרָא "לָשׁוֹן כָּבֵד" עֵקֶב הַדָּגֵשׁ שֶׁבַּלָּמֶ"ד.

רש"י מֵבִיא שְׁתֵּי דוּגְמָאוֹת לְצוּרַת הַצִּוּוּי כְּמוֹ בַּפְּסוּקִים קוּם הִתְהַלֵּךְ אוֹ הִתְפַּלֵּל בְּעַד עֲבָדֶיךָ (שֶׁהֵם בְּצִוּוּי) וּשְׁתֵּי דוּגְמָאוֹת לְצוּרַת הֶעָבָר כְּמוֹ כָאן :הִתְהַלֶּךְ – נֹחַ אוֹ  וּבָא וְהִתְפַּלֵּל (שֶׁהֵם בֶּעָבָר). וְאַגַּב זֹאת, הוּא מְלַמְּדֵנוּ דָּבָר נוֹסָף שֶׁהַמִּלִּים וּבָא וְהִתְפַּלֵּל אע"פ שֶׁצּוּרָתָם כְּשֶל עָבָר, הֵם לְמַעֲשֶׂה עָתִיד, עֵקֶב וָי"ו הַהִפּוּךְ. (וְזוֹ כַוָּנָתוֹ בַּמִּלִּים: "לְשׁוֹן עָבָר אֶלָּא שֶׁהַוָּי"ו שֶׁבְּרֹאשׁוֹ הוֹפְכוֹ לְהַבָּא" = דְהַיְינוּ  עָתִיד).

הערה:

הַמִּלָּה הִתְהַלֵּךְ נִקּוּדָהּ הַבְּסִיסִי הוּא הִתְהַלֵּךְ, אֶלָּא שֶׁכָּאן הַלָּמֶ"ד נְקוּדָה בְּסֶגוֹל "הִתְהַלֶּךְ", כִּי  הִיא מְחֻבֶּרֶת בְּמַקַּף לְ-נֹחַ וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ מִלְּעֵיל, כְּדִין נָסוֹג אָחוֹר, וְהַנִּקּוּד מִשְׁתַּנֶּה מִצֵירֵי לְסֶגוֹל.