דקדוק ברש"י לפרשת  לך לך

 בראשית פרק יז פסוק כג

"וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ וְאֵת כָּל יְלִידֵי בֵיתוֹ וְאֵת כָּל מִקְנַת כַּסְפּוֹ כָּל זָכָר בְּאַנְשֵׁי בֵּית אַבְרָהָם וַיָּמָל אֶת בְּשַׂר עָרְלָתָם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ אֱלֹהִים"

וַיָּמָל, מבאר רש"י: לְשׁוֹן  וַיִּפְעַל.

ביאור:

רש"י מַסְבִּיר שֶׁהַמִּלָּה וַיָּמָל הִיא לְשׁוֹן וַיִּפְעַל (=פָּעַל) זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁהַצּוּרָה הַיְסוֹדִית הִיא יָמוּל, אֶלָּא  שֶׁנִּכְתַּב  וַיָּמָל בִּלְשׁוֹן עָתִיד (שֶׁעִם וָי"ו הַהִפּוּךְ הוֹפֵךְ לְעָבָר), וְהַקָּמָץ שֶׁמִּתַּחַת  לַמֵּי"ם הוּא בִּמְקוֹם  הַשּׁוּרוּק, כַּאֲשֶׁר הַמִּלָּה נִסְמֶכֶת לַמִּלָּה שֶׁאַחֲרֶיהָ.