דקדוק ברש"י לפרשת  וירא

בראשית פרק יט פסוק ט-יא

"וַיֹּאמְרוּ גֶּשׁ הָלְאָה וַיֹּאמְרוּ הָאֶחָד בָּא לָגוּר וַיִּשְׁפֹּט שָׁפוֹט עַתָּה נָרַע לְךָ מֵהֶם וַיִּפְצְרוּ בָאִישׁ בְּלוֹט מְאֹד וַיִּגְּשׁוּ לִשְׁבֹּר הַדָּלֶת... וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל וַיִּלְאוּ לִמְצֹא הַפָּתַח"

הַדֶּלֶת, מבאר רש"י: דֶּלֶת הַסּוֹבֶבֶת לִנְעוֹל וְלִפְתּוֹחַ. 

פֶּתַח, מבאר רש"י: הוּא הֶחָלָל שֶׁבּוֹ נִכְנָסִין וְיוֹצְאִין. 

ביאור:

בִּפְסוּקִים אֵלֶּה, מֻזְכָּרִים גַּם דֶּלֶת וְגַם פֶּתַח, וְלָכֵן רש"י רוֹאֶה לְנָכוֹן לְהַבְהִיר מַה הַהֶבְדֵּל בֵּין מוּשָׂגִים אֵלֶּה וְּהוּא מַסְבִּיר כַּךְ, שֶׁהַדֶּלֶת הִיא הַלּוּחַ הַנּוֹעֵל אוֹ פּוֹתֵחַ אֶת פֶּתַח הַבַּיִת, וְאִלּוּ בְּשֵׁם פֶּתַח נִקְרָא הֶחָלָל  שֶׁל הַכְּנִיסָה שֶׁאוֹתוֹ מְמַלֵּאת הַדֶּלֶת הַמִּתְנוֹעַעַת, פְּנִימָה וְהַחוּצָה.