דקדוק ברש"י- בראשית פרק כז, פסוק לחביאור הדקדוק ברש"י חומש בראשית פרק כז פסוק לח. ביאור פשוט ונפלא של הרב פינחס כהן המנגיש את כוונת רש"י לכל מורה ותלמיד בקטעים שרש"י קשה להבנה ויש בו סוגיות דקדוק. והפעם לחומש בראשית פרק כז פסוק לח.דקדוק ברש"י
לפרשת תולדות בראשית פרק כז פסוק לח "וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל אָבִיו הַבְרָכָה אַחַת הִוא לְךָ אָבִי בָּרֲכֵנִי גַם אָנִי אָבִי וַיִּשָּׂא עֵשָׂו קֹלוֹ וַיֵּבְךְּ" הַבֲרָכָה אַחַת, מבאר רש"י: הֵ"א זוֹ מְשַׁמֶּשֶׁת לְשׁוֹן
תְּמִיָּה, כְּמוֹ הַבְּמַחֲנִים (במדבר י"ג י"ט)
הַשְּׁמֵנָה הִיא (במדבר
י"ג כ') הַכְּמוֹת נָבָל (שמואל
ב' ג' ל"ג).
ביאור: רש"י מַסְבִּיר כָּאן שֶׁאַף עַל פִּי
שֶהַהֵ"א בַּמִּלָּה הַבֲרָכָה מְנֻקֶּדֶת בְּפָתָח, אֵינֶנָּה הֵ"א
הַיְדִיעָה (הַמְנֻקֶּדֶת
בְּדֶרֶךְ כְּלָל בְּפָתָח) אֶלָּא הִיא הֵ"א הַשְּׁאֵלָה, כְּלוֹמַר
שֶׁעֵשָׂו שׁוֹאֵל אֶת אָבִיו יִצְחָק: "הַאִם רַק בְּרָכָה אַחַת יֵשׁ לְךָ?!" הערה: רש"י מְצַיֵּין פְּעָמִים רַבּוֹת שֶׁנִּקּודָהּ שַׁל הֵ"א הַשְּׁאֵלָה (אוֹ הֵ"א הַתְּמִיהָה) הוּא חֲטָף פָּתָח (= שְׁוָא פָּתָח) וְלָכֵן הָיָה חַיָּב לְהַדְגִּישׁ שֶׁהַהֵ"א שֶׁבִּפְסוּקֵנוּ אֵינָהּ אֶלָּא הֵ"א הַשְּׁאֵלָה וְלֹא הֵ"א הַיְדִיעָה, וּמֵבִיא דוּגְמָאוֹת שֶׁבָּהֶם הֵ"א הַשְּׁאֵלָה מְנֻקֶּדֶת בְּפָתָח בִּלְבַד. וְהַסִּבָּה לְכַךְ הִיא שֶׁהַמִּלִּים
הַלָּלוּ, גַּם בִּפְסוּקֵנוּ (שֶׁיֵּשׁ הַמְנַקְּדִים בּוֹ אֶת
הַהֵ"א בִּשְׁוָא פָּתָח) וְגַם בְּיֶתֶר הַדּוּגְמָאוֹת שֶׁהֵבִיא
רש"י, מַתְחִילוֹת בִּשְׁוָא נָע וְכַיָּדוּעַ שְׁוָא פָּתָח (= חֲטָף
פָּתָח) נֶחְשָׁב גַּם הוּא לִשְׁוָא נָע, וְלֹא יִתָכְנוּ שְׁנֵי שְׁוָאִים
נָעִים רְצוּפִים, לָכֵן מִשְׁתַּנֶּה הַנִּקּוּד שֶׁל הֵ"א הַשְּׁאֵלָה
מִשְּׁוָא-פָּתָח לְפָתָח בִּלְבַד. |