רש"י מַסְבִּיר שצוּרָה זוֹ של המלה לָקֹחַ, הִיא בְּמִשְׁקַל הַמִּלִּים זָכוֹר וְשָׁמוֹר בְּעִנְיְנֵי שַׁבָּת שֶׁהִיא שִׁימּוּשׁ בַּמָּקוֹר בְּמַשְׁמָעוּת שֶׁל צִוּוּי תְּמִידִי, מִתְמַשֵּׁךְ.

וְרש"י מֵבִיא כְּדוּגְמָא נוֹסֶפֶת אֶת הַמִּלָּה הָלוֹךְ (בְּדִבְרֵי יוֹאָב לְדָוִד הַמֶּלֶךְ), שֶׁהִיא אָמְנָם בְּמִשְׁקָל זֵהֶה לְזָכוֹר וְשָׁמוֹר, אֲבָל אֵין הִיא בְּמַשְׁמָעוּת צִוּוּי כִּי אִם חִיזּוק הַפְּעֻלָּה, כְּמוֹ לְמָשָׁל, אָמֹר  יֹאמַר (שְמוֹת כ"א ה'),  הָלוֹךְ יֵלֵךְ (תְּהִלִּים  קכ"ו ו') וְדוֹמֵיהֶם, צוּרָה הַמְּצוּיָה הַרְבֶּה בַּתַּנַּ"ךְ.

הֶעָרָה:

כֵּיוָן שֶׁסָּבִיר לְהַנִּיחַ שֶׁלֹּא רש"י הוּא שֶׁצִּיֵּין אֶת מְקוֹר הַמּוּבָאוֹת, אֶלָּא חוֹקְרִים מְאוֹחֲרִים יוֹתֵר, שֶׁסִּמְּנוּ מָקוֹר שֶׁבּוֹ הוֹפִיעָה אָמְנָם הַמִּלָּה הָלוֹךְ אַךְ לֹא הִבְחִינוּ בְּחֹסֶר הַהַתְאָמָה לְכַוָּנַת רש"י, לָכֵן נִרְאֶה לִי שרש"י מִתְכַּוֵּן לַמִּלָּה הָלוֹךְ בִּשְׁמוּאֵל ב' כ"ד י"ב, שֶׁשָּׁם הִיא מְשַׁמֶּשֶׁת בְּתַפְקִיד צִוּוּי מְמֻשָּׁךְ  בְּדִיּוּק כְּמוֹ  זָכוֹר  וְשָׁמוֹר (וְלֹא לְזֹאת הַמּוֹפִיעָה בַּסְּפָרִים).