דקדוק ברש"י לפרשת  ואתחנן

דברים פרק ד פסוק לא

"כִּי אֵל רַחוּם ה' אֱלֹהֶיךָ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם"

לֹא יַרְפְּךָ, מבאר רש"י:

מִלְּהַחֲזִיק בְּךָ בְּיָדָיו. וּלְשוֹן לֹא יַרְפְּךָ לְשׁוֹן לֹא יַפְעִיל הוּא, לֹא יִתֵּן לְךָ רִפְיוֹן, לֹא יַפְרִישׁ אוֹתְךָ מֵאֶצְלו. וְכֵן "אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנוּ" (שה"ש ג' ד'), שֶׁלֹּא נְנַקֵּד אֶרְפֶּנּוּ.

כָּל לְשׁוֹן רִפְיוֹן מֻסָּב עַל לְשׁוֹן מַפְעִיל וּמִתְפַּעֵל. כְּמוֹ: "הַרְפֵּה-לָהּ" (מלכים ב' ד' כ"ז), תֵּן לָהּ רִפְיוֹן.

"הֶרֶף מִמֶּנִּי". (דברים ט', י"ד), הִתְרַפֶּה מִמֶּנִּי.

ביאור:

רש"י מַסְבִּיר שֶׁמַּשְׁמָעוּת "לֹא יַרְפְּךָ" הִיא "לֹא אַרְפֶּה מִמְּךָ", כְּלוֹמַר לֹא אַרְפֶּה אֲחִיזָתִי בְךָ.

וְאֵין הַכַּוָּנָה  לֹא אֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ רָפֶה.

וּמֵבִיא דוּגְמָא מִשִּׁיר הַשִּׁירִים שֶׁנֶּאֱמַר אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּו, שֶׁהַכַּוָּנָה לֹא אַרְפֶּה מֵאֲחִיזָתִי בוֹ, וְאֵין הַכַּוָּנָה לֹא אֶעֱשֶׂה אוֹתוֹ רָפֶה, וְהֵבִיא דוּּגְמָאוֹת נוֹסָפוֹת מִמְּקוֹמוֹת אֲחֵרִים בתנ"ך...