הלכות אבלות- אבלות בשבת

"הלכות ודיני אבלות בשבת". האם לאבל מותר לנסוע לשבת ולעשותה בביתו?. הזריזות בקבורה ביום שישי. רחיצה וישיבה על כיסא ביום שישי. ההנהגות של האבל במהלך השבת...

 אבלות בשבת

 


שבת עם בני ביתו

א.        אבל המרגיש צורך לנסוע לביתו לשבת שבתוך השבעה כדי לעשות קידוש למשפחתו ולסעוד עמהם ולחנך בניו למצוות, יש להתיר, ורק טוב שבנסיעתו יקח עמו ספר בדיני אבלות ויעיין בו מדי פעם בנסיעתו, וטוב יותר שגם ייסע עם אנשים שאינו מכיר כגון נהג מונית, כדי שלא להסיח דעתו מן האבל. 

 


לסיים השבעה בבית

ב.         [הגרמ"א בצרור החיים: ישנה חשיבות גדולה לסיים את כל השבעה בבית הנפטר, אך אם יש צורך משמעותי לסיים במקום אחר מותר, וכגון שהיום השביעי חל בשבת ורוצה האבל לנסוע לביתו לעשות שבת עם משפחתו ושם יקימוהו מאבלותו ביום שבת בבוקר, מותר הדבר].



סעודת הבראה

ג.         רק סעודה ראשונה של אבילות אסור האבל לאכול משלו, ולכן הנפטר ביום שישי ונקבר סמוך לערב ולא הספיקו להברותו ואכל בשבת משלו, אין צריך להברותו במוצאי שבת. [הגרמ"א בצרור החיים: יש להברותו במוצאי שבת].

 

 

סעודת הבראה ביום שישי

ד.         [הגרמ"א: הנקבר ביום שישי לפני הצהריים - עושים לאבלים סעודת הבראה רגילה. ואם נקבר אחרי הצהרים - נוהגים להברות בקפה ועוגה].

 


סעודת הבראה בשבת ויום טוב

ה.        אין עושים אף פעם סעודת הבראה בשבת או ביום טוב.

 


זריזות בקבורה ביום שישי

ו.         יש לדרוש קבורה בהקדם האפשרי. אלא שבאב ואם שנפטרו אין להראות זריזות בקבורתם, חוץ מאִם צריכים להיקבר בערב שבת או ערב יום טוב, וכן אם יש גשמים ואין זה לכבודם. [הגרמ"א בהגהות הקיצור שלחן ערוך: וכן אם רוצה לקוברם לפני השקיעה, רשאי להזדרז גם באב ואם].

 


ישיבה על כיסא ביום שישי

ז.         ביום שישי אסור לשבת על כיסא עד סמוך לשקיעת החמה [הגרמ"א בצרור החיים: מפלג המנחה, כשעה לפני השקיעה, רשאי האבל להחליף לבגדים ונעליים של שבת ולשבת על כיסא. בהגהות הקיצור שלחן ערוך: יש מקילין אפילו ממנחה קטנה אך נוהגים מפלג המנחה].

 


רחיצה ביום שישי

ח.        גם ביום שישי אסור האבל ברחיצת הגוף אפילו במים קרים, ורק רחיצת פניו ידיו ורגליו במים קרים מותרת כבשאר ימי האבל ואפילו עם סבון. [הגרמ"א בצרור החיים: לכבוד שבת מותר לרחוץ פניו ידיו ורגליו אפילו במים חמים].

 


החלפת בגדים

ט.        האבל אינו מחליף לקראת שבת את בגדיו הפנימיים, אלא אם כן יש לו צער מכך.

 


בגדי שבת

י.         מותר לאבל ללבוש לכבוד שבת בגדים נאים ומכובסים של שבת ונעליים מצוחצחות (רק לא בגד לבן מגוהץ), מפני שאין להראות בשבת אבילות ברבים.

 


צחצוח נעליים

יא.       מותר לאבל לצחצח נעליים לכבוד שבת קודש שבתוך השבעה.

 


מתי להחליף לבגדי שבת

יב.       החלפת הבגדים החיצוניים והנעליים לכבוד שבת צריכה להיעשות בסמוך לשבת ככל האפשר. לכן אם מתפללים בבית האבל, יחליפו אחרי תפילת מנחה וקבלת שבת, ואם מתפללים בבית הכנסת, יחליפו בסמוך ממש להליכתם לבית הכנסת. והנשים תחלפנה בגדיהן לאחר הדלקת נרות שבת. [הגרמ"א בצרור החיים: מפלג המנחה, כשעה לפני השקיעה, רשאי האבל להחליף לבגדים ונעליים של שבת ולשבת על כסא. בהגהות הקיצור שלחן ערוך: יש מקילין אפילו ממנחה קטנה אך נוהגים מפלג המנחה).



בגד לבן

יג.        [הגרמ"א בצרור החיים: כשמחליף האבל לבגדי שבת יכולים הבגדים להיות נקיים ומכובסים ואין צורך שילבשם אדם אחר לפני כן, ואם הבגד הוא לבן ומגוהץ, יש צורך שילבשנו אחר לפני האבל. בהגהות הקיצור שלחן ערוך: ונהגו שבכל מקרה ילבשנו אדם אחר כשעה לפני שהאבל ילבשנו].

 


מה אסור בשבת

יד.       בשבת נוהגת אבלות בדברים שבצינעא, ולכן אסור האבל בשבת ברחיצה, [הגרמ"א בצרור החיים: סיכה], בתלמוד תורה ובתשמיש המיטה.

 


מה מותר בשבת

טו.       בדברים שבפרהסיא אין לנהוג אבלות, לכן מחליף האבל בגדיו העליונים לבגדי שבת מכובסים ונקיים, ונועל נעליים רגילות.

 


לומר שבת שלום

טז.      בשבת נותן האבל שלום לכולם ואומר "שבת שלום" וכך גם אומרים לו האחרים, ואין צורך שיצא לפני כולם מחשש שיאמרו לו שבת שלום.

 


שינוי מקום

יז.        לא ישנה מקומו בבית הכנסת בימי אבלו בשבת, וכל שכן אם הוא רב הקהל.



ערבית ליל שבת בבית האבל

יח.       אין אומרים בתפילת ליל שבת שבבית האבל ברכת מעין שבע שלאחר העמידה, מלבד בירושלים שנהגו לאמרה גם בבית האבל (בחזון עובדיה אבלות ג, מא, כתב כן רק על ירושלים העתיקה. וצ"ע).

 


במה מדליקין

יט.       יש שנהגו שלא לומר פרק במה מדליקין בבית האבל, ועדיף כן לאמרו, ובכל אופן אין לעשות על כך מחלוקת.

 


לימוד תורה

כ.         גם בשבת אסור ללמוד מלבד הלכות אבלות ושאר דברים המותרים.

 


הרהור בדברי תורה

כא.      לא רק אמירת דברי תורה אסורה אלא גם הרהור בדברי תורה אסור לאבל, ואף בשבת טוב יש להחמיר בכך.

 


שמו"ת

כב.      שניים מקרא ואחד תרגום מותר לקרוא בשבת ובלי פירוש רש"י. [הגרמ"א בהגהות הקיצור שלחן ערוך: לא יקרא האבל שניים מקרא ואחד תרגום בשבת, אלא ישלים לאחר גמר האבלות].

 


התחזקות בלימוד התורה מיד לאחר השבעה

כג.       מי שנפטרו הוריו, ישתדל יותר להתמיד בלימוד התורה ובפרט בשבת קודש ולחדש חידושים, כי גורם להם בכך כבוד גדול בעולם העליון.

 


שלום זכר, חתן תורה, שבע ברכות

כד.      [הגרמ"א בצרור החיים: בשבת או בחג מותר להשתתף בשלום זכר, סעודת חתן תורה או חתן בראשית, וסעודת שבע ברכות, וכל זה אם יבלוט הדבר שהאבל לא מגיע].

 


יציאה לבית מלון

כה.      [הגרמ"א בצרור החיים: לצאת לבית מלון בשנת האבל מותר אם עושה כן לצורך רפואה או מנוחה או לצורך בני ביתו, אך לשם הנאה לא, ואין הבדל בזה בין חול לשבת].

 


להיות שליח ציבור

כו.       טוב שיעלה האבל בכל שנת האבל להתפלל כשליח ציבור אם הוא ראוי לכך ורצוי לציבור, ויש בזה תועלת גדולה לנשמת הנפטר, ואם לא כל השנה, טוב שישתדל לפחות במוצאי שבתות להתפלל כשליח ציבור.

 


נשיאת כפיים

כז.       אבֵל שהוא כהן, נושא כפיו בשבת, אפילו אם יש כהנים אחרים.

עליה לתורה

כח.      האבל אפילו בשבת אינו עולה לתורה, אבל אם קראוהו בשמו, או שאין שם כהן או לוי אלא הוא -  יעלה.

 


עליה לתורה בשבת בה הוא קם משבעה

כט.      יום השביעי לאבלות שחל בשבת, מקימים את האבל מהאבלות לפני "ברוך שאמר" או לאחר קדיש תתקבל של שחרית, והולכים החזן והגבאים למקום שיושב שם האבל ואומרים לו פסוקי נחמה "לא יבא עוד שמשך" וכו', ואז מותר לו לעלות לתורה בשחרית לכתחילה. ויש נוהגים שאף ביום השביעי של האבלות שחל בשבת לא יעלה האבל לתורה בשחרית אלא רק במנחה.

 


ברכת המזון

ל.         ברכת המזון לאבלים נאמרת גם בשבת, עם התוספות בברכה שלישית ורביעית, אלא שזהו דוקא אם אכלו האבלים לבדם או שאכל האבל ועמו בני ביתו, אך אם סעדו עמו אחרים, אינו מברך ברכת המזון של אבלים, ואם לא סעדו עמו אלא רק נמצאו שם, אומרים ברכת המזון לאבלים כמו בשאר ימי האבל.

 


מפה ומגבת מכובסות

לא.      מותר שתהיה מפה מכובסת ומגוהצת על שולחן השבת של האבלים. וכן מותרים הם להשתמש במגבות ומטפחות מכובסות.



שלום עליכם, אשת חיל וברכת הבנים

לב.       מותרים האבלים לשורר "שלום עליכם" ו"אשת חיל" אך ראוי למעט בשירים [הגרמ"א בצרור החיים: יכול האבל לשיר את כל שאר השירים, גם אם אין עמם אנשים אחרים] ומותר לאבל לברך את בניו ובנותיו לאחר הקידוש, והאבל עצמו מברך המוציא ובוצע על הפת.

 


בשר ויין

לג.       הרוצה להמנע מבשר ויין בימי האבל, לא יחמיר בזה בסעודות שבת. (רבים מיוצאי מרוקו נהגו להמנע מבשר גם בשבת של השבעה. הר"ד מויאל)

 


מנחה של שבת

לד.       במנחה של שבת אומרים פסוקי "ואני זאת בריתי" בבית האבל, ורק האבלים שאומרים התפילה בלחש ידלגוהו. ועדיף שלא לומר פסוקי "צדקתך" לאחר החזרה במנחה של שבת. ואם בא האבל לבית הכנסת יאמרו "צדקתך" כרגיל.

 


ערבית מוצאי שבת

לה.      בערבית מוצאי שבת בבית האבל יש נוהגים שלא לומר פסוק "ויהי נועם", אך הנכון הוא שיאמרוהו גם הציבור וגם האבלים.

 

  

החזרת בגדי האבל במוצאי שבת

לו.       מיד במוצאי שבת לאחר תפילת ערבית, יחליף האבל את בגדי השבת שלבש, בבגדי אבלותו הקרועים, וכן יחלוץ את נעלי העור. ואם התפלל מבעוד יום ערבית, יחליף מיד בצאת הכוכבים. (בחזון עובדיה אבלות ג, צ, כתב שמיד בצאת הכוכבים יחליף האבל בגדיו ויחלוץ מנעליו אף לפני תפילת ערבית). [הגרמ"א בצרור החיים: יחליף האבל בגדיו מיד לאחר ההבדלה]. (וכן נהגו רבים מיוצאי מרוקו, להחליף בגדים לאחר ההבדלה, ואז חוזר האבל ואומרים לו השכבה "בילע המוות לנצח" וכו' עד "מן השמים תנוחמו". הר"ד מויאל).

 


הבדלה

לז.       במוצאי שבת יכול גם האבל בעצמו לעשות הבדלה כרגיל, כולל נר ובשמים, ומוציא את הציבור ידי חובה, אלא שאת פסוקי השמחה הקודמים לברכות ההבדלה יאמר אדם אחר, והאבל יתחיל מברכת הגפן והלאה. (רבים מיוצאי מרוקו נהגו שלא שותים יין כל השבעה, לא כולל את הקידוש אבל כולל את ההבדלה, ולכן נהגו שמישהו אחר עושה הבדלה כדי שישתה הוא את היין. הר"ד מויאל).

 


הרחת בשמים

לח.      מותר לאבל להריח בשמים ולברך עליהם, וכן במוצאי שבת מברך הוא על הבשמים בהבדלה.

 


יום השבעה חל בשבת

לט.      אבֵל שחל יום השביעי לאבלותו בשבת, ניגשים אליו הש"ץ עם כמה אנשים לפני "ברוך שאמר" ואומרים לו פסוקים "לא יבוא עוד שמשך" וכו' והשכבה למנוח [הגרמ"א בצרור החיים: ונותנים לו יד ומקימים אותו] ובכך הוא יצא מן האבלות ויוכל לעלות לתורה. ויוכל אחר כך ללמוד תורה במקום שלבו חפץ. [הגרמ"א בצרור החיים: ויוכל גם להתקלח כל גופו במים קרים]. (אם מתפללים בנץ לא יעשו זאת לפני ברוך שאמר שהרי לא הגיע זמן הזריחה, לכן יעשו זאת אחרי קדיש תתקבל שלפני הוצאת ספר תורה. נלע"ד).

 


קדיש משבת שלפני

מ.        בליל שבת שלפני יום השנה מתחיל לומר קדיש לאחר "במה מדליקין" או לאחר הדרשה וממשיך בקדישים "על ישראל" ו"יהא שלמא" עד סיומו של יום השנה, דהיינו עד תפילת מנחה של יום השנה, כולל תפילת מנחה, ואם חל יום השנה בשבת, מתחיל משבת הקודמת.

 


הפטרה או משלים

מא.     בשבת שלפני יום הפטירה ישתדל לעלות לקרוא ההפטרה אם הוא ראוי לכך וקורא בדקדוק הניקוד והטעמים, וזה עדיף מעליית משלים, ואם לא, יעלה למשלים ויאמר קדיש.

 


אם חל יום השנה בשבת

מב.      אם חל יום השנה בשבת ידליקו נר מערב שבת.



יום השנה שחל בשבת

מג.       יארצייט שחל בשבת או יום טוב מקדימים ליום חמישי  לעניין תענית וחמישי בלילה לעניין אזכרה (שהוא ליל שישי), ואם יש קושי משמעותי בהקדמה, אפשר לאחר ליום ראשון, והיינו אזכרה במוצאי שבת ותענית ביום ראשון. [הגרמ"א בצרור החיים: אם יום השנה חל בשבת, מקדימים לעלות לקבר לפני כן (משמע ביום שישי)].

 


אזכרה ביום השנה שחל בשבת

מד.      לעניין דרשות בדברי מוסר והתעוררות לעילוי נשמת הנפטר, אפשר לעשות כן אפילו בשבת ויום טוב, קל וחומר לשאר מועדים. רק שלא יעוררו לבכי ומספד אלא להתחזקות ביראת שמים. אלא שמפני הסעודה נהגו להקדים לחמישי בלילה או בזמן שמעוררים לבכי וכד', אך אם אין מעוררים לבכי וגם מחלקים רק כיבוד קל לברכות ואמנים, אפשר לעשות אזכרה בשבת ויום טוב ושאר המועדים. 


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏