הלכות אבלות- אזכרה בכל שנה

"הלכות ודיני אזכרה בכל שנה". הלכות ודינים הקשורים ליום השנה של הנפטר. איך נקבע יום השנה. העלייה לקבר ביום השנה וההלכות שצריך האבל לדעת ביום הפטירה בכל שנה. מה הדין אם יום השנה חל בשבת וחג. דין עלייה לתורה ביום השנה...

כל שנה ביום השנה

 


לשמור היטב את יום השנה

א.        אפילו מאה שנה לאחר פטירת אביו או אמו יש לשמור את מנהגי יום השנה, כי ביום זה מעלים את הנשמה ממדרגה למדרגה ומחיל אל חיל.

 


השתתפות בשמחות

ב.         טוב להחמיר ביום השנה שבכל שנה שלא להשתתף בשמחות בָאופן שאסור במשך שנת האבל.

 


מה רצוי להחמיר ביום השנה

ג.         רצוי להחמיר שלא לשמוע שירים וכלי נגינה, ולא להשתתף בסעודת שמחה שאין בה מצוה אף שאין בה כלי נגינה, או סעודת מצוה עם כלי נגינה כגון חתונה וכד'. ומעיקר הדין כל זה מותר בשאר שנים חוץ משנה ראשונה.

 


מתי לא מחמירים

ד.         וכל זה כאשר לא ייפגעו בעלי השמחה, כי לעולם אין עושים חומרות על חשבון אחרים.

 


מה אין צריך להחמיר

ה.        סעודת מצוה בלא כלי נגינה, כגון סעודת מילה ופדיון הבן וסיום מסכת מותר ואין צריך להחמיר.


המנהג

ו.         [הגרמ"א בצרור החיים: המנהג הוא לא ללכת לחתונות וסעודות ביום השנה אך שאר ענייני אבלות אין צורך לשמור. אם תיגרם מחלוקת ואי נעימות מכך שלא יגיע לחתונה וכד', מוטב שילך].

 


קדיש משבת שלפני

ז.         בליל שבת שלפני יום השנה מתחיל לומר קדיש לאחר "במה מדליקין" או לאחר הדרשה וממשיך בקדישים "על ישראל" ו"יהא שלמא" עד סיומו של יום השנה, דהיינו עד תפילת מנחה של יום השנה, כולל תפילת מנחה, ואם חל יום השנה בשבת, מתחיל משבת הקודמת.

 


הפטרה או משלים

ח.        בשבת שלפני יום הפטירה ישתדל לעלות לקרוא ההפטרה אם הוא ראוי לכך וקורא בדקדוק הניקוד והטעמים, וזה עדיף מעליית משלים, ואם לא, יעלה למשלים ויאמר קדיש.

 


להקפיד בקדישים של יום השנה

ט.        הקדישים של יום השנה עצמו הם החשובים ביותר, והיותר הכרחיים.

 


צדקה ולימוד תורה

י.         ביום השנה ירבה בצדקה ובלימוד תורה לעילוי נשמת הוריו, גם ביום וגם בלילה שלפניו.



הדלקת הנר

יא.       ביום השנה מדליקים נר לעילוי נשמת הנפטר. יותר טוב נר שמן, ואם לא, גם נר שעוה טוב, ויוצאים ידי חובת המנהג גם בנר חשמלי. בשעת ההדלקה יש לומר: הריני מדליק נר זה לעילוי נשמת מר אבי פלוני בן פלונית (או מרת אמי פלונית בת פלונית).

 


אם חל יום השנה בשבת

יב.       אם חל יום השנה בשבת ידליקו נר מערב שבת.

 


תענית

יג.        יש נוהגים בכל יום השנה של אב או אם או ביום פטירת רבו להתענות, ומנהג חשוב הוא, בתנאי שאינו מפריע ללימוד התורה, שאם כן, מוטב ללמוד תוך כדי תענית דיבור.

 


לקבל התענית יום לפני במנחה

יד.       אם נוהג להתענות, לא ישכח מלקבל על עצמו התענית יום לפני, במנחה, כדין כל תענית יחיד.

 


לומר בלי נדר

טו.       לפני שמתחיל במנהג זה להתענות ביום פטירת הוריו או רבו, יאמר שעושה כן בלי נדר (כמו במנהגים אחרים שאינם חובה).

 

 

פגיעה בתפקוד בעקבות התענית

טז.      [הגרמ"א בצרור החיים: איש ציבור, וכל אדם שייפגעו אחרים מתפקודו הלקוי ביום תעניתו, אין לו להתענות, אם תפקודו האישי נפגע הרבה - אין צורך לצום, ואם מעט - כדאי לצום].

 


מתי אין מתענים ביום השנה

יז.        [הגרמ"א בצרור החיים: אם חל יום השנה ביום שאין אומרים בו תחנון, וכן אם היתה תענית ציבור תוך שבוע סמוך ליום השנה לפניו או לאחריו - אין מתענים (צ"ע כי בהגהות הקיצור שלחן ערוך עמ' 626 כ' שאם באותו "חודש" יש תענית ציבור, מוטב שיקדיש את יום השנה לתורה ותפילה)].

 


מי שקשה לו להתענות

יח.       [הגרמ"א בהגהות הקיצור שלחן ערוך: מי שקשה לו לצום ביום השנה, אין צריך לכך, וישתדל באותו יום להרבות בלימוד התורה וצדקה (ושאר מנהגי יום השנה)].

 


עליה לקבר

יט.       נוהגים לעלות עם מניין אנשים לבית הקברות ביום השנה וקוראים ליד הקבר מזמורי תהלים ט"ז וצ"א, ובפרק קי"ט קוראים לפי אותיות שמו ואותיות נשמה כנהוג, ואומרים קדיש יהא שלמא, ויש מוסיפים משניות או זוהר ופתח אליהו ואומרים רק קדיש על ישראל (ויש נוהגים לומר גם קדיש "יהא שלמא" אחרי התהלים וגם "על ישראל" אחרי המשניות). וביציאה מבית העלמין יחלק כיבוד קל לאנשי המניין שהביא עמו, מזונות, עץ, אדמה, שהכל, ויברכו לעילוי נשמת הנפטר.

 


אזכרה יוצאת בשבת או מוצאי שבת

כ.         (רבים מיוצאי מרוקו נהגו שכל אזכרה שיוצאת ביום השבת, מקדימים לערוך סעודה ביום חמישי בלילה והעליה לקבר ביום שישי, חוץ מאזכרת השבעה שעולים לקבר ביום ראשון, ויש שנהגו שגם אזכרה שיוצאת ביום ראשון דהיינו מוצאי שבת, מקדימים ליום חמישי, ואין נכון לעשות כן, אלא עדיף שיעשו במוצאי שבת או ביום ראשון לפני השקיעה, גם אם סיום האזכרה יהיה בתוך הלילה. הר"ד מויאל).

 


אין מניין

כא.      [הגרמ"א בצרור החיים: מותר לומר תהלים ותפילות ליד הקבר גם בלא מניין, ובמקרה זה יכולים להתאסף בכניסה לבית הקברות יחד עם שאר אנשים ולומר קדיש, למרות שאין זה ליד הקבר].

 


להתאמץ להגיע לקבר ביום השנה

כב.      [הגרמ"א בצרור החיים: הנשמה מחכה שיגיעו לקבר ביום השנה, לכן יש להתאמץ לעשות כן גם אם הנסיעה ארוכה וגם אם יצטרך לבטל תורה].

 

 

להקדים העליה לקבר בכמה ימים

כג.       [הגרמ"א בצרור החיים: אם אינו יכול לעלות לקבר באותו יום, או שלא נוח למשפחה להתאסף ביום השנה, יקדימו לעלות אף כמה ימים לפני כן, אך לא יחסירו מלעשות כל מנהגי יום השנה בעיתם ובזמנם, ביום השנה עצמו, ובמיוחד הקדיש, ורק את העליה לקבר והלימוד בבית העלמין יקדימו].

 


אם חל יום השנה בשבת וחג

כד.      אם חל יום השנה בשבת או ביום טוב או בחול המועד או בראש חודש או בחנוכה או בפורים או בחודש ניסן, עולים לפני כן, ואם אי אפשר עולים לאחר מכן. ובשעת הדחק ישאלו רב. ובראש חודש או חנוכה או פורים או בחודש ניסן אם יודעים לשמור על איפוק שלא יבכו, מותר מן הדין לעלות לקבר, אך לא יתענו בימים אלו בשום אופן. מלבד חודש ניסן שמותרת בו תענית יחיד.

 


עליה לקבר בחול המועד לא בשנה ראשונה

כה.      ואם המדובר שלא בשנה הראשונה, גם בחול המועד מותר לעלות לקבר, כי אין לחוש לבכי. והיודע בעצמו שיבכה מוטב שלא יעלה אז.

 


יום השנה שחל בשבת

כו.       יארצייט שחל בשבת או יום טוב מקדימים ליום חמישי  לעניין תענית וחמישי בלילה לעניין אזכרה (שהוא ליל שישי), ואם יש קושי משמעותי בהקדמה, אפשר לאחר ליום ראשון, והיינו אזכרה במוצאי שבת ותענית ביום ראשון. [הגרמ"א בצרור החיים: אם יום השנה חל בשבת, מקדימים לעלות לקבר לפני כן (משמע ביום שישי)].

 


אזכרה ביום השנה שחל בשבת

כז.       לעניין דרשות בדברי מוסר והתעוררות לעילוי נשמת הנפטר, אפשר לעשות כן אפילו בשבת ויום טוב, קל וחומר לשאר מועדים. רק שלא יעוררו לבכי ומספד אלא להתחזקות ביראת שמים. אלא שמפני הסעודה נהגו להקדים לחמישי בלילה או בזמן שמעוררים לבכי וכד', אך אם אין מעוררים לבכי וגם מחלקים רק כיבוד קל לברכות ואמנים, אפשר לעשות אזכרה בשבת ויום טוב ושאר המועדים.

 


עליה לתורה

כח.      טוב לעלות לתורה ביום השנה אם חל ביום שקוראים בתורה ויאמר קדיש, ואם חל בשבת מוטב שיעלה לקרוא ההפטרה, ואם לא, יעלה למשלים ויאמר קדיש.

 


שליח ציבור

כט.      טוב שיעלה להתפלל כשליח ציבור בשלוש התפילות של יום השנה, ערבית שחרית ומנחה, אם הוא ראוי לכך ורצוי לציבור.

 

  

סיום מסכת

ל.         אם הוא תלמיד חכם, טוב מאוד אם גם יסיים מסכת ביום השנה ויעשה סעודה ויאמרו שם דברי תורה.

 


אם שכח את יום השנה

לא.      אם איחר את יום השנה, יעשה קדיש ולימוד ומצוות גם ביום אחר, כי בכל זמן שעושה הבן לעילוי נשמת הוריו, יש בזה תועלת. ולהבא יזהר ויקפיד לעשות האזכרה והקדיש ביום הפטירה עצמו.


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏