הלכות אבלות- שנת האבל

"הלכות ודיני שנת האבל הראשונה". הלכות ודינים הקשורים לשנת האבל. איך על האבל לנהוג במהלך שנת האבל לגביי אירועים, שמחות וחגיגות של בני משפחתו הקרובה. שיפוץ הבית בשנת האבל הראשונה, קבלת מתנות ויציאה לבית מלון...

 ההלכות והדינים בשנת האבל

 

עד מתי אסורה השמחה

א.        כל שנים עשר חודש מיום הקבורה, האבל על אביו או אמו אסור בשמחה, ואילו האבל על שאר קרובים נאסר בכך רק שלושים יום.

 


שירים וניגונים

ב.         כל זמן שאסור בשמחה, אסור לו לשמוע שירים או ניגונים אפילו שקטים ולא קצביים, לא בבית ולא ברכב ואף לא בטלפון הנייד.

 


קלטת חינוכית לילדים

ג.         גננת אבלה יכולה להשמיע לילדים בגן שירים וניגונים, מפני שאינה עושה אלא לפרנסתה ואין כוונתה ליהנות מכך. [הגרמ"א בצרור החיים: אם הילדים שומעים בבית קלטת ויש בה שירים, מוטב שיהיה זה בזמן שהאבל לא בבית, ואם אין ברירה, מותר, ורק יכוין האבל שלא להנות מהמוסיקה].

 


לשמוע שירים כדי שלא להירדם

ד.         [הגרמ"א בצרור החיים: אם האבל נוסע ברכב והוא עייף ויש חשש שירדם, ושמיעת שירים זה מה שיעורר אותו, מותר לו לשמוע לשם כך ולא לשם הנאה].

 


השומע שירים בעל כרחו

ה.        השומע כלי זמר ומנגינות בעל כרחו, כגון הנוסע ברכב ציבורי או שומע משכנו, או שבמקום עבודתו נשמעת מוסיקה, לא יתכוין לשמוע ולהנות מהשירה, ומכיון שאי אפשר לו להפסיקם מותר.

 


כניסה לבית השמחה

ו.         אסור לאבל להיכנס לבית השמחה שאינה של מצווה, גם בלא שיושמעו שם כלי שיר.

 


שמחה של מצווה בלא כלי שיר

ז.         שמחה של מצווה שאין שם כלי שיר, כגון ברית או פדיון או סיום מסכת, מותר מן הדין להשתתף בה מיד לאחר השבעה, אמנם רבים נהגו להחמיר בכך כל שנת האבל ומגיעים למעמד המצווה בלבד ותכף יוצאים.

 


סעודת פורים, חנוכה

ח.        [הגרמ"א בצרור החיים: מותר לאבל לסעוד סעודת פורים עם חבריו בשנת האבל אך לא בסעודות חנוכה].

 


ברית, אירוסין, בר מצוה, הודיה, חנוכת הבית

ט.        הגרמ"א בצרור החיים: כל השנה לא ישתתף האבל בסעודת: סיום מסכת, ברית, הודיה, אירוסין, בר מצווה וחנוכת הבית. בהגהות הקיצור שלחן ערוך: סנדק או מוהל לאחר שלושים יכול ללכת לברית אך לא יאכל בסעודה זו].

 


כנסים מקצועיים

י.         [הגרמ"א בצרור החיים: כנסים מקצועיים כגון כנס מורים וכד' מותר להשתתף בהם ואף לאכול בסעודה שם, כי הכל נחשב לחלק מעבודתו].

 


ברית לבנו של האבל

יא.       [הגרמ"א בצרור החיים: סעודת ברית לבנו של האבל, מותר לו להשתתף בה כרגיל ולהזמין לסעודה את קרוביו וחבריו. (צ"ע אם מותר שיהיו ניגונים בברית)].

 


תלמיד בבית ספר

יב.       [הגרמ"א בצרור החיים: תלמיד בית ספר בשנת האבל, אסור לו להשתתף בפעילות עם שירים ריקודים ושמחה, אך מותר לו להשתתף בטיולים ופעילויות ספורט].

 


שמחה של מצוה עם כלי שיר

יג.        שמחה של מצוה שיש שם כלי שיר, כגון חתונה, אסור להשתתף בה בכל שנת האבל (אם לא משפחת החתן והכלה וכדלקמן).

  

 

סעודת שבע ברכות

יד.       סעודת שבע ברכות יש להחמיר ולא להשתתף בה גם אם אין שם כלי שיר. [הגרמ"א בהגהות הקיצור שלחן ערוך: כיום נהגו להקל בסעודת שבע ברכות שילך האבל לאחר השלושים, וטוב להחמיר שלא ללכת אם יש תזמורת].

 


מלצר באירוע שמחה

טו.       [הגרמ"א בהגהות הקיצור שלחן ערוך: אם האבל משמש כמלצר באירוע שמחה מותר שיהיה שם, אך לא יאכל מאותה סעודה, ויכול לאכול בבית ממה ששלחו לו משם].

 


סעודה ציבורית

טז.      סעודה ציבורית אך אינה של שמחה מותר לאבל להשתתף בה בשנת האבל.

 


בר מצווה לבן החבר

יז.        אבֵל בתוך שנת האבל, יכול לבקר את חברו העורך בר מצוה לבנו, אך לא ישהה שם בעת הנגינה, אלא יכנס לברכוֹ ויצא.

 


אשתו אבלה

יח.       מי שאשתו אבלה תוך השנה, אסור לבעלה לקחתה עמו לחתונת קרוביו וידידיו.

 

 

טקס קבלת תעודה

יט.       [הגרמ"א בצרור החיים: טקס קבלת תעודות וכד' של הילדים, אם הולך לכבוד הבן ומכוין שלא להנות מהמוסיקה מותר].

 


שלום זכר, חתן תורה, שבע ברכות

כ.         [הגרמ"א בצרור החיים: בשבת או בחג מותר להשתתף בשלום זכר, סעודת חתן תורה או חתן בראשית, וסעודת שבע ברכות, וכל זה אם יבלוט הדבר שהאבל לא מגיע].

 


אירוח, סעודת מרעים

כא.      [הגרמ"א בצרור החיים: בשנת האבל מותר לארח ולהתארח, אך סעודת מרעים של כמה חברים אסור ואין לו להזמינם בשנת האבל, אך אם הזמינוהו מותר].

 


ליל הסדר

כב.      [הגרמ"א בצרור החיים: ליל הסדר שבתוך שנת האבל, יש לערכו כרגיל בלא שום שינוי].

 


כניסה לדירה חדשה

כג.       מותר להכנס לדירה חדשה. אולם ראוי להימנע מלהיכנס לדירה חדשה בשביל הרווחה ומותרות אם אינה לצורך נחוץ כגון מפני הצפיפות בדירתו הישנה.

 


שיפוצים לבית

כד.      [הגרמ"א בצרור החיים: מותר לשפץ את הבית, לבנות, לשפר להחליף קרמיקה וכד' אם יש צורך אמיתי בדבר. ואם לא – אסור, ואין הבדל אם חשב לשפץ את הבית לפני אבלותו או לא].

 


סיוד הבית

כה.      מן הדין מותר כבר לאחר השבעה לסייד את הבית.

 


נטיעת עצים

כו.       [הגרמ"א בצרור החיים: מותר לנטוע עצי פרי או נוי בשנת האבל].  

 


בגד חדש, נעליים חדשות

כז.       מיד לאחר השבעה מותר לאבל ללבוש בגד חדש שאינו לבן או לנעול נעליים חדשות, ומותר אף לברך שהחיינו. ויש מחמירים לא לחדש בגד או נעליים כל השלושים על שאר קרובים וכל השנה על אב ואם, או שנותנים לאדם אחר ללבוש או לנעול לשעה ואז לובשים או נועלים זאת הם [הגרמ"א בצרור החיים: בכל שנת האבל (על הורים) אין ללבוש בגד חדש, אך אם יש צורך נחוץ כגון שנקרעה או נתלכלכה חולצתו או מכנסיו ואינו יכול עוד ללובשם, או בגדים חדשים בשביל החגים, או בגדים לאישה שיש לה צורך בכך ואין זה בגדר "לוקסוס" הכל מותר וגם מברכים שהחיינו ואין צריך לתת לאדם אחר ללבשם לפני שהוא לובש].



בגד לבן

כח.      בגד לבן חדש ומגוהץ אסור ללבוש שלושים יום כשאבל על שאר קרובים, וכשאבל על אב ואם עד שיגיע הרגל לאחר השלושים וגם יגערו בו חבריו.

 


קניית רהיטים ומוצרי חשמל, רכב חדש

כט.      רהיטים ומוצרי חשמל מותר לקנות מיד לאחר השבעה, קל וחומר לשאר השנה. [הגרמ"א בצרור החיים: וכן רכב חדש מרווח יותר או בטיחותי יותר או שעון ושאר דברים נחוצים מותר, אך אם אין נחיצות, לא יקנה].

 


יציאה לבית מלון

ל.         [הגרמ"א בצרור החיים: לצאת לבית מלון בשנת האבל מותר אם עושה כן לצורך רפואה או מנוחה או לצורך בני ביתו, אך לשם הנאה לא, ואין הבדל בזה בין חול לשבת].

 


יציאה לטיול

לא.      [הגרמ"א בצרור החיים: לצאת לטיול בשנת האבל, אם לשם הנאה - אסור, ואם מפני שזו פרנסתו כגון מדריך טיולים, או שזו אחריותו כגון מורה ומחנך כיתה המלווה את תלמידיו בטיולם, או אב הנוסע עם בני משפחתו בשבילם לשמרם ולטפל בהם בזמן הטיול ולא בשבילו להנאתו - מותר].

 

  

טיול לעצמו

לב.       [הגרמ"א בצרור החיים: כשאסור לצאת לטיול, דהיינו לשם הנאה, אין הבדל אם יוצא לבד או עם אחרים].


 

מתנה לאבל

לג.       [הגרמ"א בצרור החיים: מותר לאבל בתוך השנה לתת מתנה לאדם קרוב או מי שיחפוץ, ואחרים יכולים גם כן לתת לו, אך נהגו להחמיר י"ב חודש שלא לתת לאבל מתנה כי מחשיבים זאת כאמירת שלום].

 


חנוכת הבית

לד.       מותר לערוך חנוכת הבית בתוך שנת האבל עם שירות ותשבחות בפה, אך בלא כלי שיר או קלטות מוסיקה.

 


רהיטים ומוצרי חשמל

לה.      רהיטים חדשים ומוצרי חשמל וכד' מותר לקנות אפילו מיד לאחר השבעה, קל וחומר למשך השנה.

 


שינוי מקום בכל שנת האבל

לו.       במשך שנת האבל יכולים האבלים להישאר במקומם הקבוע בבית הכנסת ואינם צריכים לשנות מקומם אף לא בימות החול, וקל וחומר לשבתות וימים טובים.

 

 

שהחיינו בציבור

לז.       לא יברך האבל שהחיינו בציבור כגון בקריאת המגילה בבית הכנסת או בהדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת.


 

חתן או כלה אבלים

לח.      חתן או כלה שנקבעה חתונתם למועד מסוים, ונפלה עליהם אבלות (שהחתן או הכלה עצמם אבלים), והחתונה יוצאת לאחר שבעה ובתוך שלושים, והחתן לא קיים פריה ורביה או שקיים אך זקוק לעזר כנגדו בטיפול ילדיו וכביסה ובישול וכד', מותר לקיים את החתונה כרגיל בכלי זמר, ויכול החתן להסתפר ולהתגלח ביום חתונתו ובשבעת ימי המשתה, קל וחומר לאחר שלושים.

 

לט.      אם אין בחתן את התנאים הנ"ל אסור שישא אישה עד אחרי השלושים.

 


ההורים אבלים תוך שבעה ותוך שלושים

ואם אחד מההורים של החתן או הכלה אבלים, אין לדחות את החתונה חלילה, אפילו בתוך שבעה, ויגיעו א.        ההורים לחופה בלבד, ומותר לאם הכלה להחליף לבגדים נאים. [הגרמ"א בצרור החיים: לאחר שבעה ובתוך שלושים מותר לאבלים להגיע לחתונת ילדיהם ולהשאר כל החתונה ורק לא לרקוד. ולאחר שלושים מותר אפילו לרקוד].

 


ההורים אבלים לאחר שלושים                                

ב.         ואם ההורים האבלים נמצאים לאחר שלושים יום ובתוך שנת האבל, רשאים להשאר גם לאחר החופה ולאכול יחד עם שאר המסובים (בחזון עובדיה אבלות ח"ב משמע שבאבלות על שאר קרובים מותר אפילו תוך שלושים).

 


שאר קרובים אבלים

ג.         גם שאר הקרובים לחתן ולכלה, אם הם אבלים לאחר שלושים ובתוך השנה (בחזון עובדיה אבלות ח"ב משמע שבאבלות על שאר קרובים מותר אפילו תוך שלושים), יכולים להגיע לחופה בלבד. ואם העדרם בהמשך החתונה עלול לגרום צער לחתן או לכלה, יכולים להשאר הלאה, אך לא יאכלו באולם אלא בחדר צדדי, וישתדלו להגיש לפני האורחים, ובשעת הניגונים יצאו מן האולם. (בחזון עובדיה אבלות ח"ב עמ' שלט הקל לגמרי לקרובי החתן והכלה להשתתף בשמחת החתונה ולא רק לחופה ולא צריך להגיש ולא צריך חדר צדדי).

 


סבא וסבתא אבלים

ד.         דין הסבא והסבתא של החתן או הכלה כדין ההורים, ולא כדין שאר קרובים.   

 


הריני כפרת משכבו

ה.        בכל שנת האבל, אם מזכיר בשם אביו או אמו בכתב או בעל פה, דבר שמועה בהלכה או באגדה, או מנהגים שנהגו במצוות, אומר "הריני כפרת משכבו" (או "משכבה"), ובדברי חולין שאומר בשמם אין צריך לומר כן. [יש אומרים שאף כשמזכירם בדברי חולין יש לומר כן (משמע בצרור החיים)].

 


הריני כפרת משכבו ביארצייט וימים נוראים

ו.         כדאי לומר הריני כפרת משכבו גם אחרי השנה, בכל יארצייט וראש השנה ויום הכיפורים, אם יאמר בשמו דבר תורה.

 


הריני כפרת משכבו לאחר י"ב חודש

ז.         הרוצה להחמיר ולומר הריני כפרת משכבו/ה על הוריו גם לאחר שנים עשר חודש, הרשות בידו, וכעניין קדיש שרשאי להחמיר ולהמשיך ולאמרו גם לאחר שנים עשר חודש.

 


זכרונו לברכה

ח.        לאחר שנת האבל אומר זכרונו/ה לברכה (בחזון עובדיה אבלות ג, הוסיף: לחיי העולם הבא) או עליו/ה השלום.

 


מכבדם במותם

ט.        בכלל כבוד ההורים לאחר פטירתם, הוא לקרותם בכבוד "אבי מורי", "אמי מורתי", וכן להרבות בצדקה משך השנה לעילוי נשמתם, לערוך אזכרות כראוי וכנהוג, ולהדליק נרות לעילוי נשמתם.

 

 

להיות שליח ציבור

י.         טוב שיעלה האבל בכל שנת האבל להתפלל כשליח ציבור אם הוא ראוי לכך ורצוי לציבור, ויש בזה תועלת גדולה לנשמת הנפטר, ואם לא כל השנה, טוב שישתדל לפחות במוצאי שבתות להתפלל כשליח ציבור.

 


מה יעזור לעילוי הנשמה

יא.       קדיש, ברכו, הפטרה, לימוד תורה, וצדקה לעילוי נשמת הנפטר, יש בהם תועלת רוחנית גדולה להורים, להעלותם ממדרגה למדרגה בגן עדן, לכן ישתדל בכל אלה כל ימי חייו, ובמיוחד בשנת האבל ובמיוחד בצדקה לעניים.

 


חזרה בתשובה, שיעורי תורה

יב.       עיקר הנחת רוח שעושה אדם להוריו היא בחזרתו בתשובה ובתיקון מעשיו ובקביעת עיתים לתורה, ובלא זה, תועלת הקדיש מועטת.

 


חידושי תורה בשבת

יג.        מי שנפטרו הוריו, ישתדל יותר להתמיד בלימוד התורה בשבת ולחדש חידושים שגורם להם כבוד גדול בעולם העליון.

 


לימוד משניות

יד.       [אם יכול, ראוי ללמוד משניות לעילוי נשמת הנפטר, ומה טוב אם יסיים ש"ס משניות לקראת יום השנה ויעשה הסיום ברבים].



אם מועיל שזַרים יעשו לעילוי נשמת

טו.       יש אומרים שגם אם אנשים זרים שאינם מקרובי הנפטר עושים מצוות וצדקות לעילוי נשמת הנפטר, יועיל לו הדבר, ויש חולקים, והמנהג הוא שעושים גם זרים כל שנת האבל לעילוי נשמת הנפטר למרות שאינו קרובו ויועיל לו הדבר, בפרט אם אדם גדול תלמיד חכם וצדיק עושה לעילוי נשמתו.

 


הדבר המועיל ביותר לעילוי נשמת

טז.      צדקה לעניים היא הדבר הגדול והחשוב ביותר שאפשר לעשות לעילוי נשמת הנפטר.

 


גם לצדיק גדול עושים לעילוי נשמתו

יז.        גם אם הנפטר היה גדול בתורה וצדיק נשגב יש לעשות עבורו את כל הדברים הנהוגים בעבור עילוי נשמת נפטר.

 


ספר תורה לעילוי נשמת

יח.       יש נוהגים שכשנפטר אדם בלא בנים ובנות, להקדיש לזכרו ספר תורה לבית הכנסת מהכסף שהשאיר, ויש שעוד בחייהם ולפני פטירתם מקדישים לבית הכנסת ספר תורה, ומנהג יפה הוא.

 


ספר הלכה

יט.       כיום עדיף לתרום עבור הוצאת ספר בהלכה שנתחבר ע"י תלמיד חכם שהגיע להוראה או ספר בהלכה מכתב יד של הקדמונים, שאין לו להקדוש ברוך הוא בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה, וזהו זיכוי הרבים גדול יותר ונחת רוח גדולה יותר לנפטר.


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏