הלכות אבלות- דיני יום השלושים

הלכות אבלות "דיני יום השלושים". הלכות ודינים הקשורים ליום השלושים של האבל. איך נקבע יום השלושים. העלייה לקבר ביום השלושים וההלכות שצריך האבל לדעת ביום השלושים. מה הדין אם יום השלושים חל בשבת וחג. תספורת לאחר חודש ודין גערה...

יום השלושים לאבל

 

למתי קובעים את השלושים

א.        יום השלושים מונים מיום הקבורה ולא מיום המיתה.

 


מה עושים בליל יום השלושים

ב.         יום לפני השלושים, מגיעים לפנות ערב לבית הכנסת או לאולם או מקום ציבורי כלשהו ומתפללים מנחה, והתלמידי חכמים דורשים בדברי מוסר והתעוררות לתשובה, ולא יסיימו הדרשות מבעוד יום אלא יכנסו איתן ללילה שהוא עיקר הזמן, ומחלקים כיבוד קל לקהל לברך לעילוי נשמת הנפטר, ועושים השכבה ומתפללים ערבית, ויש נוהגים בסעודה מכובדת עם פת.

 


אזכרה יוצאת בשבת או מוצאי שבת

ג.         (רבים מיוצאי מרוקו נהגו שכל אזכרה שיוצאת ביום השבת, מקדימים לערוך סעודה ביום חמישי בלילה והעליה לקבר ביום שישי, חוץ מאזכרת השבעה שעולים לקבר ביום ראשון, ויש שנהגו שגם אזכרה שיוצאת ביום ראשון דהיינו מוצאי שבת, מקדימים ליום חמישי, ואין נכון לעשות כן, אלא עדיף שיעשו במוצאי שבת או ביום ראשון לפני השקיעה, גם אם סיום האזכרה יהיה בתוך הלילה. הר"ד מויאל).

 

 

תספורת וגילוח ביום השלושים

ד.         ביום השלושים בבוקר לאחר הזריחה ותפילת שחרית, מי שהוא אבל על אב או אם, יגערו בו חבריו או אשתו או בני משפחתו ויאמרו לו ששערו ארוך וכדאי להסתפר, או ששערו פרוע וכד' ורק אז יהא מותר לו להסתפר. [הגרמ"א בצרור החיים: האבל על אב ואם מגלח רק ביום השלושים ואחד לאחר גערה].

 


לרמוז שיגערו

ה.        האבל על אב או אם, רשאי לרמוז לחבריו או אשתו או אדם אחר שיגערו בו בעניין שערו המגודל.

 


אין מי שיגער

ו.         אם אין מי שיגער בו ועברו חודשיים מיום השלושים, יכול האבל להסתפר גם בלא גערה.

 


תספורת לאבל על שאר קרובים

ז.         האבל על שאר קרובים, רשאי להסתפר ביום השלושים לאחר הזריחה והתפילה גם בלא גערה.

 


ציפורניים

ח.        מותר לקצוץ ציפורניים ביום השלושים לאחר הזריחה ואין צריך גערה אפילו באבל על אביו ואמו.

 


מה עדיין אסור

ט.        שמחה עדיין אסורה (ראה לקמן בהלכות ה"שנה").

 


עליה לקבר

י.         נוהגים לעלות עם מניין אנשים לבית הקברות ביום השלושים וקוראים ליד הקבר מזמורי תהלים ט"ז וצ"א, ובפרק קי"ט קוראים לפי אותיות שמו ואותיות נשמה כנהוג, ואומרים קדיש יהא שלמא, ויש מוסיפים משניות או זוהר ופתח אליהו ואומרים רק קדיש על ישראל (ויש נוהגים לומר גם קדיש "יהא שלמא" לאחר תהלים וגם "על ישראל" לאחר המשניות). וביציאה מבית העלמין יחלק כיבוד קל לאנשי המניין שהביא עמו, מזונות, עץ, אדמה, שהכל, ויברכו לעילוי נשמת הנפטר.

 


אין מניין

יא.       [הגרמ"א בצרור החיים: מותר לומר תהלים ותפילות ליד הקבר גם בלא מניין, ובמקרה זה יכולים להתאסף בכניסה לבית הקברות יחד עם שאר אנשים ולומר קדיש, למרות שאין זה ליד הקבר].

 


יום השלושים שחל בשבת וחג

יב.       אם חל יום השלושים בשבת או ביום טוב או בחול המועד או בראש חודש או בחנוכה או בפורים או בחודש ניסן, עולים לפני כן, ואם אי אפשר, עולים לאחר מכן. ובשעת הדחק ישאלו רב. ובראש חודש חנוכה או פורים או בחודש ניסן אם יודעים לשמור על איפוק שלא יבכו, מותר מן הדין לעלות לקבר, אך לא יתענו בימים אלו בשום אופן. מלבד חודש ניסן שמותרת בו תענית יחיד.


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏