מושגים ביהדות- "תריג מצוות"

רשימת תריג מצוות". רשימה של 613 המצוות של העם היהודי

תרי"ג מצוות


מחולק לימות החודש

א'

1.           פרו ורבו.

2.           למול כל זכר לשמונה ימים.

3.           שלא לאכול גיד הנשה.

4.           לקדש חודשים.

5.           לשחוט הפסח בארבעה עשר בניסן.

6.           לאכול בשר הפסח בליל חמישה עשר בניסן.

7.           שלא לאכול פסח נא ומבושל.

8.           שלא להותיר מהפסח למחר.

9.           להשבית חמץ בערב פסח.

10.             לאכול מצה בליל א' דפסח.

11.             שלא יימצא חמץ ברשותנו בפסח.

12.             שלא לאכול תערובת חמץ בפסח.

13.             שלא להאכיל בשר פסח למומר.

14.             שלא להאכיל מהפסח לגר ותושב.

15.             שלא להוציא הפסח ממקום חבורתו.

16.             שלא לשבור עצם מקרבן פסח.

17.             שלא יאכל ערל מבשר הפסח.

18.             לקדש כל בכור.

19.             שלא יאכל חמץ בפסח.

20.             שלא ייראה חמץ בגבולנו בפסח.

21.             לספר יציאת מצרים בליל פסח.

ב'

22.             לפדות פטר חמור בשה.

23.             לערוף פטר חמור אם לא פדאו.

24.             שלא לצאת חוץ לתחום שבת.

25.             לידע ולהאמין שיש אלוה נמצא.

26.             שלא יעלה במחשבה שיש אלוה זולתו.

27.             לא תעשה לך פסל.

28.             לא תשתחוה להם.

29.             ולא תעבדם.

30.             שלא לישבע לשוא.

31.             מצות קידוש בשבת.

32.             שלא לעשות מלאכה בשבת.

33.             לכבד אב ואם.

34.             לא תרצח.

35.             לא תנאף עם אשת איש.

36.             לא לגנוב נפש מישראל.

37.             שלא להעיד שקר.

38.             לא תחמוד.

39.             שלא לעשות צורות עבודה זרה אפילו לנוי.

40.             שלא לבנות מזבח מאבני גזית.

41.             שלא לעלות במעלות על המזבח.

 

 

 

ג'

42.             לדון דין עבד עברי.

43.             לייעד אמה העבריה.

44.             אם לא יעדה, יפדה אותה.

45.             שלא למכור האמה העבריה.

46.             שארה כסותה ועונתה לא יגרע.

47.             שלא להכות אב ואם.

48.             להרוג בחנק למחוייב חנק.

49.             לדון קנסות לחובל בחברו.

50.             להרוג בסייף למחוייב סייף.

51.             לדון דין בהמה שהזיקה שלא כדרכה.

52.             שלא לאכול שור הנסקל.

53.             לדון דין נזקי בור.

54.             לדון דין גנב תשלומין ומיתה.

55.             לדון דין הבער הוא נזקי שן ורגל.

56.             לדון דין נזקי אש.

57.             לדון דין שומר חינם.

58.             לדון דין מודה וכופר.

59.             לדון דין שומר שכר ושוכר.

60.             לדון דין שואל.

61.             לדון דין מפתה בתולה.

62.             שלא להחיות מכשפה.

 

 

ד'

63.             שלא להונות גר בדברים.

64.             שלא להונות גר בממון.

65.             שלא להונות אלמנה ויתום.

66.             להלוות לעניי ישראל.

67.             שלא לתבוע חוב ממי שאין לו.

68.             שלא להתעסק בין מלוה ללווה בריבית.

69.             שלא לקלל דיין.

70.             לאו דברכת ה' ומגדף.

71.             שלא לקלל נשיא.

72.             שלא להקדים חוקי התבואות.

73.             שלא לאכול טרפה.

74.             שלא לשמוע טענת בעל דין בלא חברו.

75.             שלא יעיד בעל עבירה.

76.             שלא לנטות אחרי רבים בשביל אחד בדיני נפשות.

77.             שלא ילמד חובה מי שלימד זכות בדיני נפשות.

78.             אחרי רבים להטות.

79.             שלא לרחם על עני בדין.

80.             לפרוק משא מהנכשל בדרך.

81.             שלא להטות דין חוטא מפני רשעו.

82.             שלא לחתוך דין באומד הדעת.

83.             שלא ייקח שוחד.

 

ה'

84.             להשמיט הארץ בשביעית.

85.             לשבות ממלאכה בשבת.

86.             שלא להשבע בשם עבודה זרה.

87.             שלא להדיח רבים לעבוד עבודה זרה.

88.             לחוג בג' רגלים.

89.             שלא לשחוט פסח על חמץ.

90.             שלא להלין אמורי פסח עד בוקר.

91.             להפריש ביכורים ולהביאם במקדש.

92.             שלא לבשל בשר בחלב.

93.             שלא לכרות ברית לז' האומות ולכל עובדי עבודה זרה.

94.             שלא ישבו עכו"ם בארצנו.

95.             לבנות בית מקדש.

96.             שלא להסיר בדי הארון.

97.             לסדר לחם הפנים ולבונה לפני ה' תמיד.

98.             לערוך נרות במקדש.

99.             שילבשו כהנים בגדי כהונה לעבוד.

100.          שלא להסיר החושן מעל האפוד.

101.          שלא לקרוע המעיל של הכהנים.

102.          אכילת בשר חטאת ואשם.

103.          להקטיר קטורת בכל יום בוקר וערב.

104.          שלא להקטיר במזבח הזהב חוץ מקטורת.

 

ו'

105.          לתת מחצית השקל בכל שנה.

106.          שיקדש כהן ידיו ורגליו לעבודה.

107.          למשוח כהנים ומלכי בית דוד בשמן המשחה.

108.          שלא לסוך זר בשמן המשחה.

109.          שלא לעשות כמו שמן המשחה.

110.          שלא לעשות כמתכונת קטורת.

111.          שלא לאכול ולשתות מתקרובת עבודה זרה.

112.          לשבות מעבודת הארץ בשמיטה.

113.          שלא לאכול בשר בחלב.

114.          שלא לענוש בשבת.

115.          לעשות מעשה קרבן עולה.

116.          לעשות מעשה קרבן מנחה.

117.          שלא להקטיר שאור ודבש.

118.          שלא להשבית מלח מקרבנות.

119.          למלוח כל הקרבנות.

120.          להקריב פר העלם דבר של הציבור.

121.          קרבן חטאת על שגגת כרת.

122.          להעיד בבית דין עדות שיודע.

123.          להקריב קרבן עולה ויורד.

124.          שלא להבדיל בחטאת העוף.

125.          שלא לשים שמן במנחת חוטא.

 

 

ז'

126.          שלא ליתן לבונה במנחת חוטא.

127.          המועל בקודשים יתן קרן וחומש ואשם.

128.          להביא אשם תלוי על ספק.

129.          להשיב את הגזלה אשר גזל.

130.          שיקריב חוטא אשם ודאי.

131.          להרים הדשן מהמזבח בכל יום.

132.          שתוקד אש על המזבח תמיד.

133.          שלא לכבות אש מעל המזבח.

134.          שיאכלו כהנים שיורי מנחות.

135.          שלא לאפות שיורי מנחות חמץ.

136.          שיקריב כהן גדול מנחת חביתין בכל יום.

137.          שלא לאכול מנחת כהן.

138.          סדר קרבן חטאת.

139.          שלא לאכול מחטאת הפנימית.

140.          סדר קרבן אשם.

141.          סדר קרבן שלמים.

142.          שלא להותיר קודשים אחר זמנם.

143.          לשרוף הנותר בקודשים.

144.          שלא לאכול פיגול.

145.          שלא לאכול קודשים שנטמאו.

146.          לשרוף קודשים שנטמאו.

 

 

ח'

147.          שלא לאכול חֵלב.

148.          שלא לאכול דם.

149.          שלא להיכנס למקדש מגודל שער.

150.          שלא ייכנסו הכהנים למקדש קרועי בגדים.

151.          שלא ייצא כהן מן המקדש בשעת עבודה.

152.          שלא להכנס שתויי יין במקדש וכן שלא יורה שתוי.

153.          לבדוק סימני בהמה וחיה.

154.          שלא לאכול בהמה וחיה טמאים.

155.          לבדוק בסימני דגים.

156.          שלא לאכול דג טמא.

157.          שלא לאכול עוף טמא.

158.          לבדוק סימני חגבים.

159.          להיות שמונה שרצים טמאים ומטמאים.

160.          לדון דין טומאת אוכלין ומשקין.

161.          להיות נבלה טמאה ומטמאה.

162.          שלא לאכול שרץ הארץ.

163.          שלא לאכול תולעת הפירות.

164.          שלא לאכול שרץ המים.

165.          שלא לאכול רמש המתהוה מן העיפוש.

166.          שתהא יולדת טמאה ומטמאה.

167.          שלא יאכל טמא קדשים.

 

ט'

168.          שתקריב יולדת קרבן כשתיטהר.

169.          שיהא המצורע טמא ומטמא.

170.          שלא לגלח הנתק.

171.          מצוות פריעה ופרימה במצורע.

172.          לדון דין טומאת צרעת בגדים.

173.          מצות טהרת מצורע.

174.          שיגלח המצורע כשיטהר.

175.          מצות קרבן מצורע כשיטהר.

176.          שיטבול טמא במי מקוה.

177.          טומאת נגעי הבתים.

178.          מצות טומאת הזב.

179.          שיקריב הזב קרבן כשיטהר.

180.          שתהא שכבת זרע טמאה ומטמאה.

181.          שתהא נידה טמאה ומטמאה.

182.          שתהא זבה טמאה ומטמאה.

183.          שתקריב זבה קרבן כשתיטהר.

184.          שלא ייכנסו הכהנים בכל עת למקדש וכל שכן זרים.

185.          שיעשה כהן גדול עבודת יום הכיפורים.

186.          שלא לשחוט קרבן חוץ לעזרה.

187.          לכסות דם שחיטת חיה ועוף.

188.          שלא ליקרב לעריות אפילו בלא ביאה.

 

י'

189.          שלא לגלות ערות אביו.

190.          שלא לבוא על אמו.

191.          שלא לבוא על אשת אביו.

192.          שלא לבוא על אחותו אפילו מאנוסת אביו.

193.          שלא לבוא על בת בנו.

194.          שלא לבוא על בת בתו.

195.          שלא לבוא על בתו מקל וחומר.

196.          שלא לבוא על אחותו מנשואת אביו.

197.          שלא לבוא על אחות אביו.

198.          שלא לבוא על אחות אמו.

199.          שלא לגלות ערות אחי אביו.

200.          שלא לבוא על אשת אחי אביו.

201.          שלא לבוא על אשת בנו.

202.          שלא לבוא על אשת אחיו.

203.          שלא לישא אישה וביתה.

204.          שלא לישא אישה ובת בנה.

205.          שלא לישא אישה ובת בתה.

206.          שלא לבוא על אחות אשתו בחיי אשתו.

207.          שלא לבוא על נידה.

208.          שלא ליתן מזרעו למולך.

209.          שלא לבוא על הזכר.

 

 

י"א

210.          שלא לבוא על בהמה.

211.          שלא תביא אישה בהמה עליה.

212.          איש אמו ואביו תיראו.

213.          שלא לפנות אחר עבודה זרה.

214.          שלא לעשות עבודה זרה לעובדה.

215.          שלא לאכול נותר.

216.          לעזוב פאה בשדה לעניים.

217.          שלא לכלות פאת השדה.

218.          לעזוב הלקט לעניים.

219.          שלא לקחת שבלים הנופלים בשעת הקציר.

220.          להניח עוללות הכרם.

221.          שלא לכלות עוללות הכרם.

222.          לעזוב הפרט לעניים.

223.          שלא ילקוט בעל הבית פרט הכרם.

224.          שלא לגנוב שום חפץ וממון.

225.          שלא לכפור בפיקדון.

226.          שלא לישבע שקר על כפירת ממון.

227.          שלא לישבע שקר בשבועת ביטוי.

228.          שלא לעשוק.

229.          שלא לגזול.

230.          שלא לאחר שכר שכיר.

 

 

י"ב

231.          שלא לקלל ישראל אפילו חרש.

232.          שלא להכשיל תם בעצה.

233.          שלא לעשות עוול במשפט.

234.          שלא להדר גדול בדין.

235.          לשפוט בצדק.

236.          שלא ילך רכיל.

237.          שלא למנוע מלהציל חברו.

238.          שלא לשנוא את חברו.

239.          להוכיח את החוטא.

240.          שלא לבייש אדם מישראל.

241.          שלא לנקום בחברו.

242.          שלא לנטור.

243.          לאהוב כל אדם מישראל.

244.          שלא להרביע בהמה כלאים.

245.          שלא לזרוע כלאי זרעים.

246.          שלא לאכול ערלה.

247.          להיות נטע רבעי קודש.

248.          שלא להיות זולל וסובא.

249.          שלא לנחש.

250.          שלא לעונן.

251.          שלא להקיף פאות הראש.

252.          שלא להשחית פאות הזקן.

 

י"ג

253.          שלא לכתוב קעקע בבשרו.

254.          לירא מן המקדש.

255.          שלא לעשות מעשה אוב.

256.          שלא לעשות מעשה ידעוני.

257.          לכבד לומדי תורה וזקן.

258.          שלא לעשות עוול במידה ובמשקל.

259.          לצדק מאזניים ומשקלות ומידות.

260.          שלא לקלל אב ואם.

261.          לדון בשרפה למחוייב.

262.          שלא ללכת בחוקות הגויים.

263.          שלא ייטמא כהן למת.

264.          שייטמא כהן הדיוט לקרובים ולהתאבל על קרובים.

265.          שלא יעבוד טבול יום במקדש.

266.          שלא יישא כהן פרוצה.

267.          שלא יישא כהן חללה.

268.          שלא יישא כהן גרושה.

269.          לקדש כהנים ולחלוק להם כבוד.

270.          שלא ייכנס כהן גדול לאוהל המת.

271.          שלא ייטמא כהן גדול אפילו לקרובים.

272.          שיישא כהן גדול בתולה בנערותה.

 

 

י"ד

273.          שלא יקח כהן גדול אלמנה.

274.          שלא יבעל כהן גדול אלמנה.

275.          שלא יעבוד במקדש כהן בעל מום קבוע.

276.          שלא יעבוד כהן בעל מום עובר.

277.          שלא יכנס בעל מום למקדש.

278.          שלא יעבוד כהן טמא.

279.          שלא יאכל כהן טמא תרומה.

280.          שלא יאכל זר תרומה.

281.          שלא יאכל תושב כהן ושכיר תרומה.

282.          שלא יאכל כהן ערל תרומה וקודש.

283.          שלא תאכל חללה ונשואה לזר תרומה.

284.          שלא לאכול טבל אפילו כהן.

285.          שיהיה כל קרבן תמים.

286.          שלא להקדיש בעל מום למזבח.

287.          שלא להטיל מום בקדשים.

288.          שלא לשחוט בעל מום לקרבן.

289.          שלא להקטיר אימורי בעל מום.

290.          שלא לזרוק דם בעל מום.

291.          שלא להקריב בעל מום אפילו מגוי.

292.          שלא לסרס זכר משום בעל חי.

293.          שיהיה כל קרבן בן שמונה ימים.

 

 

ט"ו

294.          שלא לשחוט בהמה ובנה ביום אחד.

295.          ולא תחללו את שם קדשי.

296.          ונקדשתי בתוך בני ישראל.

297.          לשבות ביום ראשון של פסח.

298.          שלא לעשות מלאכה ביום ראשון של פסח.

299.          להקריב קרבן מוסף בשבעה ימי הפסח.

300.          לשבות ביום השביעי של פסח.

301.          שלא לעשות מלאכה בשביעי של פסח.

302.          להקריב מנחת עומר בט"ז בניסן.

303.          שלא לאכול לחם מתבואה חדשה קודם לעומר.

304.          שלא לאכול קלי מתבואה חדשה קודם לעומר.

305.          שלא לאכול כרמל מתבואה חדשה קודם לעומר.

306.          לספור ספירת העומר שבעה שבועות.

307.          להביא שתי הלחם בעצרת.

308.          לשבות ממלאכה בעצרת.

309.          שלא לעשות מלאכה בעצרת.

310.          לשבות ממלאכה בראש השנה.

311.          שלא לעשות מלאכה בראש השנה.

312.          להקריב קרבן מוסף בראש השנה.

313.          להתענות ביום הכיפורים.

314.          שלא לאכול ולשתות ביום הכיפורים.

 

ט"ז

315.          שלא לעשות מלאכה ביום הכיפורים.

316.          לשבות ממלאכה ביום הכיפורים.

317.          להקריב קרבן מוסף ביום הכיפורים.

318.          לשבות ממלאכה ביום ראשון של סוכות.

319.          שלא לעשות מלאכה ביום ראשון של סוכות.

320.          להקריב קרבן מוסף בשבעה ימי הסוכות.

321.          לשבות ממלאכה בשמיני עצרת.

322.          שלא לעשות מלאכה בשמיני עצרת.

323.          להקריב קרבן מוסף בשמיני עצרת.

324.          ליטול ארבעה מינים בסוכות.

325.          לישב בסוכות בשבעה ימי הסוכות.

326.          שלא לעבוד אדמה בשביעית.

327.          שלא לעבוד עבודת אילן בשביעית.

328.          שלא לקצור ספיחים בשביעית.

329.          שלא נאסוף פירות האילן בשביעית.

330.          לספור שנות יובל, שבע שמיטות.

331.          לתקוע בשופר ביום כיפור בשנת היובל.

332.          לקדש שנת החמישים.

333.          שלא לעבוד אדמה ביובל.

334.          שלא לקצור ספיחים ביובל.

335.          שלא לבצור ענבים ביובל.

 

 

י"ז

336.          לדון דין מקח וממכר.

337.          שלא להונות במקח וממכר.

338.          שלא להונות חברו בדברים.

339.          שלא תימכר הארץ לצמיתות.

340.          להשיב קרקעות לבעלים ביובל.

341.          לגאול בתי ערי חומה עד שנה.

342.          שלא לשנות לעשות עיר למגרש ולא להפך, ולא שדה למגרש או להפך.

343.          שלא להלוות בריבית.

344.          שלא לעבוד בעבד עברי בבזיון.

345.          שלא למכור עבד עברי בבזיון.

346.          שלא לעבוד בעבד עברי בפרך.

347.          שלא להניח לגר תושב לעבוד בעבד עברי

        בפרך.

348.          לעבוד בעבד כנעני לעולם.

349.          שלא להשתחוות על אבן מסכית.

350.          לדון דין ערכי אדם.

351.          שלא להמיר בהמת קדשים.

352.          להיות התמורה קודש.

353.          לדון דין ערכי בהמה.

354.          לדון ערכי בתים.

355.          לדון דין ערכי שדות.

356.          שלא לשנות מקרבן לקרבן.

י"ח

357.          לדון דין מחרים נכסיו.

358.          שלא ימכור שדה החרם.

359.          שלא יגאל שדה החרם.

360.          להפריש מעשר בהמה.

361.          שלא ימכר מעשר בהמה, אלא יאכל

        בירושלים.

362.          לשלח טמאים מן המחנה.

363.          שלא יכנס טמא לבית המקדש.

364.          לשוב מהעוונות ולהתוודות.

365.          לעשות לסוטה כמשפט הכתוב.

366.          שלא ליתן שמן במנחת סוטה.

367.          שלא ליתן לבונה במנחת סוטה.

368.          שלא ישתה נזיר יין או כל מיני שכר.

369.          שלא יאכל נזיר ענבים לחים.

370.          שלא יאכל נזיר ענבים יבשים.

371.          שלא יאכל נזיר חרצנים.

372.          שלא יאכל נזיר זגים.

373.          שלא יגלח נזיר שערו.

374.          שיגדל נזיר שערו.

375.          שלא ייכנס נזיר לאוהל מת.

376.          שלא ייטמא נזיר למת.         

377.          שיגלח הנזיר ויביא קרבנותיו אם נטמא ויגלח

        ויביא קרבנות במילוי נזירותיו.

י"ט

378.          שיברכו כהנים את ישראל.

379.          לשאת הארון בכתף.

380.          לשחוט פסח שני בי"ד באייר.

381.          לאכול פסח שני בליל ט"ו באייר.

382.          שלא להותיר מפסח שני עד בוקר.

383.          שלא לשבור עצם מפסח שני.

384.          לתקוע בחצוצרות במקדש ולהתענות על כל צרה שלא תבוא.

385.          להפריש חלה וליתנה לכהן.

386.          לעשות ציצית על כנפי הבגד.

387.          שלא לתור אחרי מחשבת הלב וראיית העיניים.

388.          לשמור המקדש.

389.          שלא לבטל שמירה מן המקדש.

390.          שלא יתעסקו כהנים ולויים אלו בעבודות אלו.

391.          שלא יעבוד זר עבודה במקדש.

392.          לפדות בכור אדם וליתן פדיונו לכהן.

393.          שלא לפדות בכור בהמה טהורה.

394.          שהלויים יעבדו במקדש.

395.          להפריש מעשר ראשון וליתנו ללוי.

396.          שהלויים יפרישו תרומת מעשר וליתן לכהן.

397.          לעשות מעשה פרה אדומה.

398.          טומאת מת.

 

כ'

399.          שיהיה מי חטאת טמאים ומטמאים.

400.          לדון דין סדר נחלאות.

401.          להקריב שני קרבנות תמיד בכל יום.

402.          להקריב קרבן מוסף בשבת.

403.          להקריב קרבן מוסף בראש חודש.

404.          להקריב קרבן מוסף בעצרת.

405.          לשמוע קול שופר בראש השנה.

406.          לדון דין הפרת נדרים.

407.          שלא יחל דברו שנדר.

408.          לתת ללויים ערים לשבת.

409.          שלא להמית רוצח עד עמדו לדין.

410.          להגלות הורג נפש בשגגה.

411.          שלא יורה עד אחד בדיני נפשות.

412.          שלא לקחת כופר להציל רוצח ממוות.

413.          שלא לקחת כופר ממחוייב גלות.

414.          שלא למנות דיין שאינו הגון.

415.          שלא יירא הדיין מבעל דין.

416.          שלא להתאוות בלב דבר של חברו.

417.          לייחד השם יתברך ולהאמין בו שהוא אחד.

418.          לאהוב את השם יתברך בכל לב.

419.          ללמוד תורה וללמדה.

 

 

כ"א

420.          לקרוא קריאת שמע שחרית וערבית.

421.          לקשור תפילין על היד.

422.          להניח תפילין על הראש.

423.          לקבוע מזוזה בשערים.

424.          שלא לנסות נביא אמת יותר מדי.

425.          להחריב שבעה אומות.

426.          שלא לחון עכו"ם.

427.          שלא להתחתן עם עכו"ם.

428.          שלא ליהנות מציפוי עבודה זרה.

429.          שלא ליהנות מתקרובת עבודה זרה.

430.          לברך ברכת המזון.

431.          לאהוב את הגר.

432.          ליראה את ה'.

433.          להתפלל בכל יום להשם יתברך.

434.          להידבק בתלמידי חכמים.

435.          להישבע באמת בשמו יתברך.

436.          לאבד עבודה זרה ומשמשיה.

437.          שלא לאבד שום דבר קדוש ולא למחוק שום שם משמות הקדושים.

438.          להביא כל הקרבנות ברגל הראשון לבית המקדש.

439.          שלא להעלות דבר מקרבנות חוץ לעזרה.

440.          להקריב כל הקרבנות בבית המקדש.

כ"ב

441.          לפדות קודשים שנפל בהם מום.

442.          שלא לאכול דגן מעשר שני חוץ לירושלים.

443.          שלא לשתות תירוש מעשר שני חוץ לירושלים.

444.          שלא לאכול יצהר מעשר שני חוץ לירושלים.

445.          שלא לאכול בכור תם חוץ לירושלים.

446.          שלא לאכול בשר חטאת ואשם חוץ לקלעים ואפילו הכהנים.

447.          שלא לאכול בשר עולה.

448.          שלא לאכול בשר קודשים קודם זריקת דמים.

449.          שלא יאכלו כהנים ביכורים קודם הנחתם בעזרה.

450.          שלא לעזוב את הלויים מלתת להם מתנותיהם ולשמחם ברגלים.

451.          מצות שחיטה.

452.          שלא לאכול אבר מן החי.

453.          להטפל להביא קרבנות חוץ לארץ למקדש.

454.          שלא להוסיף על מצוות התורה.

455.          שלא לגרוע ממצוות התורה.

456.          שלא לשמוע למתנבא בשם עבודה זרה.

457.          שלא להסית יחיד מישראל לעבודה זרה.

458.          שלא לאהוב את המסית.

459.          שלא לעזוב שנאה מהמסית.

460.          שלא להציל את המסית.

461.          שלא ללמד זכות על המסית.

462.          שלא למנוע מללמד חובה על המסית.

כ"ג

463.          לדרוש ולחקור העדים היטב.

464.          לשרוף עיר הנידחת.

465.          שלא תיבנה עוד.

466.          שלא ליהנות מכל ממונה של עיר הנידחת.

467.          שלא לגדוד ולשרוט בבשרו לעבודה זרה ועל המת.

468.          שלא לקרוע שער ראשו על המת. שלא לעשות קרחה על מתו.

469.          שלא לאכול פסולי המוקדשים.

470.          לבדוק סימני העוף.

471.          שלא לאכול שרץ העוף.

472.          שלא לאכול נבלה.

473.          להפריש מעשר שני אחר שהפריש מעשר ראשון.

474.          להפריש מעשר עני וליתן לעניים.

475.          להשמיט הלוואה בשמיטה.

476.          שלא לתבוע חוב שעבר עליו שמיטה.

477.          לנגוש את הנכרי להכריחו לפרוע חובו.

478.          שלא לאמץ לב ולא לקפוץ יד מעני ישראל.

479.          ליתן צדקה לעניי ישראל.

480.          שלא למנוע מלהלוות לישראל מפחד השמיטה שלא תשמוט החוב.

481.          שלא לשלח עבד עברי בלא הענקה.

482.          להעניק לעבד עברי בצאתו לחופשי.

כ"ד

483.          שלא לעבוד בבהמת קדשי מזבח.

484.          שלא לגזוז צאן קדשי מזבח.

485.          שלא לאכול חמץ ערב פסח אחר חצות.

486.          שלא להותיר מקרבן חגיגה עד יום השלישי.

487.          שלא להקריב קרבן פסח בבמת יחיד.

488.          לשמוח ברגלים.

489.          להיראות בעזרה ברגלים.

490.          שלא להיראות בלא קרבן.

491.          למנות שופטים ושוטרים.

492.          שלא ליטע אשרה אילן במקדש.

493.          שלא להקים מצבה.

494.          שלא להקריב בעל מום עובר.

495.          לשמוע מכל בית דין הגדול שיעמדו להם לישראל.

496.          שלא לסור מדברי בית דין הגדול.

497.          למנות עלינו מלך.

498.          שלא למנות מלך נכרי.

499.          שלא ירבה לו המלך סוסים.

500.          שלא ירבה לו המלך נשים.

501.          שלא ירבה לו המלך כסף וזהב.

502.          שיכתוב לו המלך ספר תורה.

503.          שלא לשכון בארץ מצרים.

 

כ"ה

504.          שלא יטול שבט לוי חלק בביזה.

505.          שלא ינחל שבט לוי בארץ ישראל.

506.          לתת לכהן זרוע לחיים וקיבה.

507.          להפריש תרומה גדולה וליתנה לכהן.

508.          לתת לכהן ראשית הגז.

509.          שיהיו כל המשמרות שוות ברגלים במקדש.

510.          שלא לקסום.

511.          שלא לכשף.

512.          שלא לחבור חבר.

513.          שלא לשאול באוב.

514.          שלא לשאול בידעוני.

515.          שלא לדרוש אל המתים.

516.          לשמוע לנביא אמת כל מה שיצוה.

517.          שלא להתנבאות שקר בשם ה'.

518.          שלא להתנבאות בשם עבודה זרה.

519.          שלא לירא מהרוג נביא שקר.

520.          להפריש ערי מקלט.

521.          שלא לחוס על הרוצח.

522.          שלא להסיג גבול רעהו.

523.          שלא יקום דבר על פי עד אחד.

524.          לעשות לעדים הזוממים כאשר זממו.

 

 

כ"ו

525.          שלא לירא מפני עכו"ם במלחמה.

526.          למשוח כהן למלחמה.

527.          לקרוא שלום לעיר שנלחמים עליה.

528.          שלא להחיות נשמה משבע אומות.

529.          שלא להשחית אילן מאכל.

530.          לערוף עגלה בנחל איתן.

531.          שלא לעבוד ולזרוע נחל איתן שנערפה שם העגלה.

532.          מצות יפת תואר במלחמה.

533.          שלא למכור יפת תואר.

534.          שלא לעבוד ביפת תואר אחר שבא עליה.

535.          לתלות למגדף ועובד עבודה זרה.

536.          שלא להלין תלוי ושאר מתים.

537.          לקבור בו ביום הרוג בית דין ושאר מתים.

538.          להשיב אבדה לישראל.

539.          שלא להעלים עינו מאבדה.

540.          שלא להניח בהמת חברו תחת משאה.

541.          לטעון משא על בהמה שנפלה.

542.          שלא יהיה כלי גבר על אישה.

543.          שלא ילבש גבר שמלת אישה.

544.          שלא ליקח אם על הבנים.

545.          לשלח האם וליקח הבנים.

 

 

כ"ז

546.          לעשות מעקה לגגו.

547.          שלא להניח מכשול בביתו.

548.          שלא לזרוע כלאים בכרם.

549.          שלא לאכול כלאי הכרם בארץ ישראל.

550.          שלא יחרוש בשור ובחמור יחדיו.

551.          שלא ללבוש שעטנז.

552.          לישא אישה בקידושין.

553.          שתשב אשת מוציא שם רע תחתיו לעולם.

554.          שלא יגרש מוציא שם רע את אשתו.

555.          לסקול באבנים את המחוייב סקילה.

556.          שלא לענוש לאנוס.

557.          שישא האונס את אנוסתו.

558.          שלא יגרש האונס את אנוסתו.

559.          שלא ישא פצוע דכה בת ישראל.

560.          שלא ישא ממזר בת ישראל.

561.          שלא ישא גר עמוני ומואבי בת ישראל.

562.          שלא לדרוש שלום עמון ומואב.

563.          שלא להרחיק זרע אדום שנתגייר אחר שני דורות מלהתחתן בם.

564.          שלא להרחיק מצרי.

565.          שלא יכנס טמא להר הבית.

 

 

כ"ח

566.          לתקן במלחמה מקום מיוחד לבית הכסא.

567.          לתקן יד לחפור לכסות צואתו.

568.          שלא להסגיר עבד עברי.

569.          שלא להונות בדברים העבד הזה שברח.

570.          שלא לבוא על קדשה בלא קידושין.

571.          שלא להקריב אתנן זונה.

572.          שלא יתן הלווה ריבית לישראל.

573.          ליקח ריבית מעכו"ם.

574.          שלא לאחר נדר אחר שלושה רגלים.

575.          לקיים מוצא שפתיו בנדר.

576.          להניח השכיר לאכול.

577.          על הפועל שלא יאכל בשעת מלאכה אלא

        בגמר מלאכה.

578.          שלא יקח הפועל יותר מאכילתו.

579.          הרוצה לגרש את אשתו יגרשנה בשטר.

580.          שלא יחזיר גרושתו משנישאת לאחר.

581.            שלא יצא חתן למלחמה ולא לשום דבר שנה תמימה.

582.          שישמח החתן עם אשתו.

583.          שלא לחבול כלים שעושים בהם אוכל נפש.

584.          שלא לתלוש סימני צרעת.

585.          שלא למשכן בעל חוב בזרוע

586.          שלא למנוע משכון מבעליו.

587.          להחזיר משכון בזמן שצריך לו.

כ"ט

588.          ליתן שכר שכיר ביומו.

589.          שלא יעיד קרוב.

590.          שלא להטות משפט גר ויתום.

591.          שלא למשכן בגד אלמנה.

592.          שלא לשוב ליקח עומר השכחה.

593.          להניח עומר השכחה לעניים.

594.          להלקות המחוייב מלקות.

595.          שלא להוסיף על ל"ט מלקות.

596.          שלא לחסום בהמה בשעת מלאכה.

597.          שלא תינשא יבמה לשוק.

598.          לייבם אשת אח שמת בלא בנים.

599.          מצות חליצה.

600.          להציל נרדף אפילו בנפש הרודף.

601.          שלא לחוס על הרודף.

 

(ל')

602.          שלא להשהות מידה ומשקל חסרים.

603.          לזכור את אשר עשה עמלק.

604.          להכרית זרעו של עמלק.

605.          שלא לשכוח מעשה עמלק.

606.          לקרוא פרשת ביכורים כשמביא ביכורים למקדש.

607.          להתוודות לפני ה' וידוי מעשר.

608.          שלא לאכול מעשר שני באנינות.

609.          שלא לאכול מעשר שני בטומאה.

610.          שלא להוציא דמי מעשר שני בדברים שאינם

        מאכילה ושתיה.

611.          ללכת בדרכי השם יתברך בכל היכולת.

612.          להקהיל את כל ישראל בסוכות של שנה

        שמינית לשמוע תורה מפי המלך.

613.          שיכתוב כל אחד מישראל ספר תורה לעצמו.  


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏