שבועות- מה אתה רואה?!

"משל לחג שבועות". סיפור שסיפר רבי יוסף ליפשיץ ז״ל שהוא בעצם משל על איך שאנחנו רואים את שולחן החג...

מה אתה רואה?!

 

מובא במעיין המועד, מעשה שהיה:

רבי יוסף ליפשיץ ז״ל אחד משרידי הדור שעבר, היה נוכח בעת שערך הרבי מסטיטשין זצ״ל את ׳שולחנו׳.

השיחה נסבה על אודות גדולי הדור שעבר, דור דעה.

 

סיפר הרבי נפלאות על זקינו הקדוש רבי משה מרוזוודוב זצ״ל, שהייתה דמותו לאגדה בחצר סטיטשין.

לפתע נענה יהודי ישיש והפטיר, ״בוודאי, הן הכרתיו״. הוכו הכל בתדהמה. השתררה דממה. הרבי בעצמו פנה אליו: ״האמנם?!״ ״כן״, אישר הזקן והעלה זכרונות.

 

״ילד קטן הייתי, כבן ארבע, כאשר נודע שהרבי מרוזוודוב עומד לעבור בעיירתנו בדרכו לקוליץ. כל העיירה לבשה חג, ואנו הילדים נשאנו לפידים ויצאנו אל הרחוב הראשי. ואמנם, בארבע אחר הצהריים ראינו עננת אבק מתאבכת, וידענו, הרבי מגיע!

הוא הופיע בעגלה רתומה לארבעה סוסים אבירים".

 

התלהבותו של האיש גאתה, הוא נשא את קולו וקרא בהתפעמות: ״מה אומר לכם, רבותי... איפה רואים היום כאלו סוסים...״

 

״כן, כן״, אמר הרבי, ״אבל איך נראה הסבא? ספר לנו על דמות דיוקנו, תאר לנו את קלסתר פניו״.

 

"אה, את הרבי עצמו אינו זוכר, אבל הסוסים... איפה רואים כמותם"...

 

והנה מעמד מתן תורה, המעמד הנשגב שלא היה כמוהו. ההר בוער באש עד לב השמים, כיסה חושך, ענן וערפל. קולות שופר רמים, נוראי הוד, החרידו כל לב. לפידים בערו, ההר הזדעזע ורתת, העם נחרד, וקול ה׳ בכוח חוצב להבות אש והכריז: ״אנוכי ה׳ אלוקיך... הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים״ (שמות כ, ב).

 

ואמר הזוהר הקדוש, כי רבים שמעו את קול השופר. רבים ראו את להבות האש. אך מעטים האזינו ל״אנכי ה׳ אלוקיך״... וכלשון הסיפור שלנו: רבים הבחינו בסוסים ולא ברבי שבמרכבה.

 

ואנו? מה, למשל, אנו תופסים כעיקר בסעודה המשפחתית הנפלאה של ליל שבת, המרוממת והמלכדת. האם הדגים והבשר הם העיקר או הקדוש והזמירות?!

ובליל הסדר, האם הסעודה והאפיקומן הם העיקר או ההגדה והשירה?!

ובחג השבועות, האם אנו מחשיבים כעיקר את מאכלי החלב, הגלידות והקפה או את למוד התורה?!...

 

הבה ניתן אל ליבנו שלא נהפוך העיקר לטפל והטפל לעיקר...




© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏