דקדוק ברש"י- ויקרא פרק יג, פסוק ט

ביאור הדקדוק ברש"י חומש ויקרא פרק יג פסוק ט. ביאור פשוט ונפלא של הרב פינחס כהן המנגיש את כוונת רש"י לכל מורה ותלמיד בקטעים שרש"י קשה להבנה ויש בו סוגיות דקדוק. והפעם לחומש ויקרא פרק יג פסוק ט.

דקדוק ברש"י לפרשת  תזריע

 

ויקרא  פרק יג פסוק ט

 

"נֶגַע צָרַעַת כִּי תִהְיֶה בְּאָדָם, וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן"

           

צָרַעַת, מבאר רש"י (נמצא בפסוק ח'): לְשׁון נְקֵבָה.

 

 

ביאור:

בְּפָרָשַׁת תַּזְרִיעַ, הַמִּלִּים הוּא אוֹ הִיא בְּיַחַס לַנְּגָעִים הַשּׁוֹנִים מוֹפִיעות פְּעָמִים רַבּוֹת, וּלְעִתִּים נִדְמֶה שֶׁאֵין הַתְאָמָה בֵּין הַנּוֹשֵׂא לְבֵינָן, לָכֵן רש"י מַסְבִּיר כָּאן שֶׁהַמִּלָּה צָרַעַת הִיא לְשׁוֹן נְקֵבָה וְהַמִּלָּה נֶגַע הִיא בִלְשׁוֹן זָכָר (בַּדִבּוּר הַבָּא), וְלָכֵן הַמִּלִּים הוּא אוֹ הִיא מוֹפִיעוֹת בְּהַתְאָמָה לַנּוֹשֵׂא.

 

וּלְפִיכַךְ:

בְּפָסוּק ג' כָּתוּב - "נֶגַע צָרַעַת" הוּא- כִּי הַמִּלָּה הוּא מוּסֶבֶת לַמִּלָּה נֶגַע. (וְאִלּוּ הַמִּלָּה צָרַעַת בָּאָה לְהַגְדָרַת סוּג הַנֶּגַע בִּלְבַד).

 

בְּפָסוּק ו' נֶאֱמַר: "וְלֹא פָשָׂה הַנֶּגַע בָּעוֹר וְטִהֲרוֹ הַכֹּהֵן "מִסְפַּחַת הִיא". כָּאן הַמַּצָּב מֻרְכָּב, הַמִּלָּה "וְטִהֲרוֹ" נֶאֶמְרָה בִּלְשׁוֹן זָכָר כִּי הַמִּלָּה וְטִהֲרוֹ מִתְיַחֶסֶת לַנֶּגַע שֶׁהוּא לְשׁוֹן זָכָר, לְעֻמַּת זֹאת בַּמִּלִּים "מִסְפַּחַת הִיא" מִתְיַחֲסִים לַמִּלָּה "בַּהֶרֶת" (בְּפָסוּק ד') וְלָכֵן כָּתוּב "הִיא" בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה.

 

בְּפָסוּק ח' בַּמִּלִּים "צָרַעַת הִיא" מִתְיַחֲסִים אֶל הַמִּסְפַּחַת הַמֻּזְכֶּרֶת לִפְנֵי כֵן, שֶׁהִיא בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה.

 

בְּפָסוּק ט' נֶגַע צָרַעַת כִּי תִהְיֶה בְּאָדָם, כָּאן הַנּוֹשֵׂא שֶל תִהְיֶה הוּא צָרַעַת וְלֹא נֶגַע, לָכֵן נֶאֱמַר תִהְיֶה בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה.

 

בְּפָסוּק י"א נֶאֱמַר "וְטִמְּאוֹ" הַכֹּהֵן, הַמִּלָּה וְטִמְּאוֹ מִתְיַחֶסֶת לָאָדָם וְלָכֵן הִיא "בִּלְשׁוֹן  זָכָר".

 

בְּפָסוּק ט"ו נֶאֱמַר צָרַעַת "הוּא" כִּי הַנּוֹשֵׂא הוּא "הַבָּשָׂר". 


בְּפָסוּק כ' נֶגַע צָרַעַת "הִיא" כִּי  הַנּוֹשֵׂא הוּא "הַשְׂאֵת" אוֹ "הַבַּהֶרֶת".

 

וְכֵן בְּפָסוּק כ"ב נֶאֱמַר נֶגַע הִיא כִּי הַנּוֹשֵׂא הוּא הַשְׂאֵת אוֹ הַבַּהֶרֶת (בפסוק י"ט).

 

וְכֵן גַּם בְּפָסוּק כ"ה נֶאֱמַר "צָרַעַת הִיא" וְ"נֶגַע צָרַעַת הִיא" כִּשֶׁהַנּוֹשֵׂא הוּא הַ"בַּהֶרֶת".

וְכֵן בְּפָסוּק כ"ז "נֶגַע צָרַעַת הִיא", שוּב הַנּוֹשֵׂא הוּא ה"בַּהֶרֶת" (מפסוק כ"ו). 

 

בְּפָסוּק ל' נֶאֱמַר צָרַעַת הָרֹאשׁ אוֹ הַזָּקָן הוּא, כִּי הַנּוֹשֵׂא הוּא "הַנֶּתֶק".

 


הערה:

יֵשׁ לְהַדְגִּיש שֶׁבְּכָל הַמִּקְרִים הַלָּלוּ אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר נִרְאֶה אֶת הַכְּתִיב וְנִקְרָא לְפִיו, כִּי בְּכֻלָּם  גַּם  הַמִּלָּה "הוּא" וְגַם הַמִּלָּה "הִיא" נִכְתָּבוֹת עִם  וָי"ו "הוא", וְרַק הַנִּקּוּד שֹׁונֶה, וְלָכֵן נִתָּן לְדַיֵּיק בַּקְּרִיאָה  רַק אִם נָשִׂים לֵב מַהוּ הַנֹּושֵׂא שֶּׁבּוֹ מְדֻבָּר.







© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏